המבצר האחרון של הילדות: מאחורי הטירוף של פורטנייט

"תירה בו! תירה בו! הוא בדרך אליך". ילד יושב בחדר, על ראשו אוזניות שקוטרן העצום מגמד את פניו. בשתי ידיו הוא אוחז שלט של פלייסטיישן וכל גופו נטוי קדימה למסך. הוא משולהב, צועק הוראות למיקרופון, מדי פעם מצחקק, ואז שוב פניו מרצינות. בכל זאת חייבים ריכוז במלחמה על חייכם באי מוקף אויבים.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה

ברוכים הבאים לפורטנייט (Fortnite), משחק המחשב הרותח של הרגע. בפורטנייט יכולים לשחק יחדיו חברים או זרים גמורים, שלכולם יש מטרה משותפת: לחסל את כל אויביהם לפני שאלה יצליחו להרוג אותם. עם האתגר הזה עליהם להתמודד על אדמת אי בודד מוכה סופה קטלנית, שמצמצמת עוד ועוד את שטחי המחיה שלהם.

אפיק גיימס, מפתחת פורטנייט, שומרת קרוב לחזה את נתוני הצלחת המשחק. בינואר היא אישרה שיש לה יותר מ־40 מיליון משתמשים. אלא שבמרץ היא השיקה את גרסת האייפון החינמית, כך שהמספר הזה הוא היסטוריה מאובקת, ולהערכת Sensor Tower, שמנתחת אפליקציות, המשחק מייצר כיום הכנסות יומיות של מיליון דולר — נתון שעתיד לזנק לכ־3 מיליון דולר ליום כשתושק גרסת האנדרואיד. עד סוף השנה פורטנייט צפוי להכניס יותר מ־500 מיליון דולר.

מימין: תומר (12) ואיתן (8.5) מנדלסון, גני תקווה. "יש לנו מחשב גיימינג עם שלושה מסכים, ועוד מחשב. חברים באים אלינו עם הפלייסטיישן והאקס בוקס שלהם. ככה אנחנו משחקים יחד מאותו מקום" צילום: תומי הרפז

למתבונן מהצד זה עשוי להיראות פריקי. מה נהיה מהילדים האלה, שבמקום לשחק זה עם זה באותו חדר הם מעדיפים להישאר כל אחד בביתו ולשחק יחד באמצעות מסכים? אבל כשמשוחחים איתם, הדעות משתנות. ראשית, אף שלדור הזה יש תדמית של אגו־מניאקים להוטי מצלמות, לא היה קל לאתר ילדים שיסכימו להצטלם לכתבה. הם עצמם, ולא הוריהם, סירבו להכניס אותנו לאינטימיות של החדר ולהיחשף באופן פומבי עם התחביב הכי משמעותי שלהם. שנית, פורטנייט הוא מוצר יחסית סטרילי. אמנם יורים שם — אבל ללא דם או תחושת פגיעה פיזית. ויש בו משימות בנייה, ריקודים ואנימציה ילדותית למדי. זאת לא האלימות הריאליסטית והמבעיתה של GTA או Call of Duty.

והילד הזה שיושב לבד בחדר אינו באמת לבד, אלא שרוי עמוק בתוך זירה ענקית מלאת אדם ורועשת. לפעמים מצבם טוב יותר מזה של המבוגרים שעובדים מהבית: הם מדברים עם שלושה חברים בו זמנית, משתפים פעולה במשחק אסטרטגיה, חווים הצלחות וכישלונות יחד, משתפרים, ועושים הפסקות שבהן הם מדברים על שיעורים או קובעים ללכת לסרט. ומכיוון שאפשר לשחק בפורטנייט מכל טלפון, טאבלט, מחשב או קונסולה, כשהם רוצים חברה הם לוקחים את המכשיר שלהם לבית של חבר ומשחקים יחד. האדם הוא יצור חברתי והתשוקה שלו לתקשורת חזקה יותר מהכל. גם אצל ילדי הפורטנייט.

* * *

מתן רייכברג (9), בנימינה

כמה זמן אתה משחק בפורטנייט?

"חודשיים־שלושה. חברים שלי המליצו עליו ואני משחק איתם. בכיתה כמעט כולם משחקים, אבל יש ילדים שלא מתחברים לזה".

מה אתה אוהב במשחק?

"אני אוהב שיש במשחק סיפורים ושאפשר לבנות יחד מחנה שיעזור לך לתקוף מהגובה את השחקנים האחרים. ואני אוהב שמדברים הרבה על המשחק. יש כאלה שחופרים על זה כל היום, ויש כאלה שמדברים קצת על המשחק וזהו".

מתן רייכברג (9), בנימינה צילום: אלעד גרשגורן

יש אביזרים מיוחדים או ציוד מסוים שאתה רוצה להשיג?

"כן, ויבקס. אלה מטבעות שאפשר להשיג, אבל רק כשמגיעים לרמה 4,000, ואני ברמה 28. אפשר לקנות אותם גם בכסף אבל זה מחיר מוגזם".

וכמה שעות ביום אתה משחק?

"חצי שעה".

אם היו מרשים לך יותר, היית משחק יותר?

"כן".

וכשאתה לא מול מסך מה אתה אוהב לעשות?

"לקרוא ספר".

* * *

גיא גולדנברג (12), רעננה

כמה זמן אתה משחק בפורטנייט?

"ארבעה־חמישה חודשים. ראיתי שיש ביוטיוב מלא סרטונים על המשחק ושהוא חינמי, אז הורדתי אותו והתחלתי לשחק".

התלהבת ממנו מההתחלה?

"כן, ממש. ואז הדבקתי את החברים שלי".

גיא גולדנברג (12), רעננה צילום: יאיר שגיא

כולם אצלכם משחקים בו?

"כל הכיתה. כל הבנים בערך, הבנות פחות".

במה אתה משחק?

"במחשב, כי יש לו הרבה יתרונות. במחשב יורים יותר טוב ובונים מהר. בפלייסטיישן ובאקס בוקס קשה לבנות מהר אבל יורים ממש ממש מהר. ובאייפד ממש קשה לירות ובונים ממש מהר".

מה כיף במשחק הזה? למה אתה כל כך אוהב אותו?

"אני אוהב את האנימציות והגרפיקה, שהיא סוג של ילדותית כזאת, וזה מוסיף עניין למשחק. ואני אוהב את הריקודים. יש אופציה כזאת במשחק שהדמויות ירקדו, ואני רוקד את הריקודים האלה גם במציאות. אני מת על זה. יש לי עוד תחביבים חוץ מהפורטנייט כמו טניס וצופים. אני לא רק משחק כל היום".

* * *

באסל עוואד (13), וואסים שקור (12), ח'ליל עוואד (11), רפיק נג'אר (9), עכו

מימין: באסל עוואד (13), וואסים שקור (12), ח'ליל עוואד (11), רפיק נג'אר (9), עכו צילום: גיל נחושתן

מה כיף במשחק?

"צריך לעזור ולשתף פעולה, ואין בו דם. זה כמו מיינקראפט אבל יותר מעניין, וכיף לשחק עם כולם"

* * *

מור לנדס (13), תל אביב

מה כיף בפורטנייט?

המשחק עצמו ושיתוף הפעולה שבו. זה מעסיק אותי ואת החברים שלי, ואנחנו מדברים תוך כדי על המשחק ועל דברים אחרים. לא שיחקתי בפלייסטיישן שלי עד שהכירו לי את פורטנייט, ומאז אני משחק המון, עם חברים או לבד"

מור לנדס (13), תל אביב צילום: עמית שעל

* * *

כל חבריך משחקים בפורטנייט?

כמעט כולם. יש כאלה שאין להם המכשירים בבית, והם צריכים לבוא לחברים ולשחק שם. אבל עדיף שכל אחד ישחק בבית שלו כי ככה אף אחד לא צריך לחכות לתור שלו ואין ויכוחים"

דניאל חסיד (10), תל אביב צילום: צביקה טישלר

* * *

על מה אתה והחברים שלך מדברים כשאתם משחקים אונליין?

בדרך כלל על המשחק. לפעמים מדברים על להיפגש אחר כך. אני לבד בחדר, אבל בעצם עם החברים"

יהלי שומכר (14), כרכור צילום: אלעד גרשגורן

* * *

אופיר זלוטניק (13), חיפה

במה אתה משחק — קונסולה, מחשב או טלפון?

"במחשב כי יש לו הכי הרבה יתרונות. זאת ליגה אחרת לעומת הקונסולות. כשאני במחשב והחברים שלי בפלייסטיישן הם פחות מצליחים לשחק ולנצח".

מה אתה אוהב בפורטנייט?

"קודם כל, אני אוהב את האתגר. צריך להילחם לבד או עם חברים, וזה לא קל. דבר שני, זאת קהילה גדולה, אתה תמיד יכול למצוא עם מי לשחק וזה תמיד מעניין".

אופיר זלוטניק (13), חיפה צילום: גיל נחושתן

אתה משחק גם עם שחקנים שאתה לא מכיר?

"בדרך כלל אני משחק עם שחקנים שאני מכיר ואם הם לא אונליין אז עם שחקנים מהעולם. מדברים באנגלית".

אתה אוהב את החלק החברתי של המשחק? שמשחקים עם חברים?

"כן. גם אם אני לבד בחדר אני עם החברים, ולא מרגיש לבד. חוץ מפורטנייט אני אוהב משחקים מרובי משתתפים אחרים כמו Far cry 5. יותר כיף כשיש לך עם מי לדבר, וכשאתה משחק עם קבוצה זה נותן לך יתרונות כמו לירות מכמה כיוונים ודברים כאלה".