נושה טוענת לליקויים בתיק הדר דימול. הנאמנים: זו סחיטה

לפני כשנה נקלעו שתי החברות שהפעילו את אולם הארועים היוקרתי בית הדר־דימול ברמת גן להקפאת הליכים ולחובות בהיקף של 37 מיליון שקל. מונו להם שלושה נאמנים: עו"ד קרן רייכבך־סגל, רו"ח בעז גזית ועו"ד אביב פריצקי.

החברות נמכרו כבר לפני שנה אך בשבועות האחרונים החל מאבק מוזר בין הנאמנים לבין חברת דקמא בע"מ, הטוענת כי היא נושה מובטחת בגובה 4 מיליון שקל עקב הלוואה ושעבוד מקרקעין שנחתמו לפני הקפאת ההליכים. דקמא, ששכרה את עו"ד אמיר ברטוב, הגישה בקשה חריפה נגד הנאמנים שבה נטען כי הם פועלים בניגוד להחלטות שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אלכסנדר רון, וכי הם העבירו ללא רשות מהשופט 28.8 מיליון שקל לבנק הפועלים. זאת, אף שהשופט אסר לשלם לבנק בשלב זה. כן טוענת דקמא כי החוב לבנק עומד ממילא על 26.5 מיליון שקל, כלומר לבנק שולמו 2.3 מיליון שקל יותר מהנדרש. 

אולם הדר דימול. לדברי הנאמנים הנושה מפעיל עליהם “לחץ פסול”

הנושה אף חושפת כי 292 אלף שקל מתוך הסכום הזה הועברו לכאורה הישר לחשבונו של עו"ד גיל הירשמן, שמייצג את הבנק בהליך. לטענת דקמא מדובר בהתנהלות חמורה ופסולה שמהווה העדפת נושים.

הנאמנים מסרו כי הבנק דרש מהם סכום זה כנגד הסרת השעבוד ואלמלא פעלו כבקשתו, אי אפשר היה להעביר את החברה לבעלות הרוכש. לכן שילמו “תחת מחאה”. הנאמנים לא ציינו מדוע לא פנו לבית המשפט לקבלת הוראות בנוגע לתשלום.

הנושה ביקש להורות לנאמנים להסביר מדוע לא הגישו לבית המשפט בקשה במקום לפעול עצמאית; מדוע שילמו את שכר הטרחה לבא כוח הבנק; ולהסביר האם רייכבך־סגל השתתפה בקבלת ההחלטות בהיותה משמשת כעורכת דין של הבנק בתיקים אחרים.

גם הוניגמן בעסק

בקשת הנושה הועברה על ידי השופט רון לתגובת הנאמנים. המועד להגשת התגובה טרם חלף, אך בתחילת השבוע התרחש מהלך נוסף: דקמא פנתה לשופט חגי ברנר המטפל בתיק הוניגמן והגישה בקשה לעיון בתיק. זאת לדבריו לאור העובדה ששניים מהנאמנים משמשים גם כנאמני רשת האופנה הוניגמן — הכוונה לעו"ד רייכבך־סגל ולרו”ח גזית.

דקמא טענה כי בהליך הפירוק של האולם נמצא שהתנהלות הנאמנים מנוגדת לדין ובין היתר כמפורט בבקשה שהגיש לאחרונה. לטענתה, אם יתאפשר לה לעיין בתיק הוניגמן הדבר "ישפוך אור על האופן בו מתנהלים הנאמנים".

הנאמנים כנראה מאוד לא אהבו את הבקשה לעיין בתיק הוניגמן, ובפרט שזו היתה גלויה לכל עשרות הצדדים המעורבים בתיק. לא חלפה יממה ועל שולחנו של השופט רון הונחה "הודעה" מטעם הנאמנים שעניינה "הפעלת לחץ פסול” עליהם מצד הנושה, במטרה "להכריע בתביעת החוב שלו לשביעות רצונו".

בהודעה יוצאת הדופן טענו שלושת הנאמנים כי הם ניסו לנהל מו"מ מול דקמא כדי להגיע להכרעה מוסכמת בתביעת החוב אולם הדבר לא צלח והם הודיעו שיכריעו בתביעת החוב בתוך ימים ספורים. לטענתם, ממועד מסירת ההודעה פועלת הנושה באמצעים בלתי כשרים ואף באיומים כדי שהנאמנים יכריעו באופן שיתיישר עם עמדתו.

לטענתם, הנושה נוהגת להתקשר לטלפונים הסלולריים שלהם ובמיוחד לנאמן פריצקי "לרבות בשעות הלילה המאוחרות". עוד נטען כי הנושה אמרה לפריצקי שאספה חומרים עליהם ואף העבירה לו תמליל שיחה שקיים פריצקי עם הנושה ומסר שיש לו הקלטות נוספות. עוד טענו הנאמנים כי דקמא פנתה לתקשורת ולאחר שהם לא נכנעו ללחצים היא המשיכה בפעולות האיומים וההטרדה ופנה לשופט ברנר. נטען שהבקשה הוגשה בתיק "שלו עשרות צדדים וגורמים בתחום עיסוקם".

“להקדים תרופה למכה”

שעות בודדות לאחר מכן מיהרה דקמא להגיב להודעה, והעלתה שורת טענות. לטענת החברה, כל מטרת ההודעה הוא "להקדים תרופה למכה" מאחר שהנאמנים יודעים היטב שבכוונתה לחשוף בפני בית המשפט טענות רבות ביחס להתנהלותם, כלפי הנושים וכלפיה עצמה.

הטענה המפתיעה ביותר של הנושה היתה כי באותו יום צלצל אליה הנאמן פריצקי ושוחח עמה במשך 26 דקות. הנושה צירפה לכאורה צילום שמתעד את השיחה הנכנסת מפריצקי ואת הזמן שארכה. לטענתו, בשיחה ניסה פריצקי להניא אותה לחזור בה מהבקשות שהוגשו לבית המשפט ומהגשת בקשות נוספות. הנושה טוענת כי סירבה לבקשת הנאמן פריצקי.