מתקפה על העליון ושירות המדינה

הרעיון לתמוך בחקיקה עוקפת דיון נגזר מהחשש שבג"ץ אותת באמצעות הצו על כך שבכוונתו לפעול נגד סמכות הממשלה, ואולי אף לקבל את העתירה. בנוסף, הסיפור הזה משתלב - גם בטיימינג וגם בנרטיב - במחלוקת פסקת ההתגברות שנדונה אתמול בפגישה בין ראש הממשלה בנימן נתניהו ושקד לנשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות והמשנה שלה חנן מלצר.

איילת שקד שרת המשפטים צילום: אוהד צויגנברג

לכאורה, מותר לחוקק את חוק הג'ובים, מותר לחוקק מחדש את חוק שירות המדינה ומותר להגדיל את כמות משרות האמון. שאלה דומה עומדת במרכז המחלוקת על פסקת ההתגברות: האם הסמכות לביטול חוקים היא מוחלטת או שהכנסת יכולה לחוקק מחדש חוק שבוטל, תלוי במספר הח"כים. גם חוק שירות המדינה מאפשר לשרים לחלק ג'ובים באמצעות משרות אמון וועדות איתור. וגם כאן, הסיפור הוא של כמות. הרחבה מסיבית של מינויים פוליטיים תחסל את שירות המדינה במתכונתו הנוכחית, בדיוק כמו שפסקת התגברות קיצונית תחסל את ההגנה על זכויות האדם. פגיעה בשני אלה – ביקורת שיפוטית ושירות המדינה - הם יעדיה המוצהרים של אג'נדת חיזוק המשילות של שקד. בג"ץ ושירות מדינה עצמאיים ובלתי תלויים הם בעיניה נטל על יכולת הממשלה למשול.

סביר להניח שחקיקת החוק לא תושלם לפני הדיון בבג"ץ. ואז, סביר להניח שהמדינה תבקש לדחות את הדיון עד שתושלם החקיקה. ואם היא תושלם, תוגש עתירה חדשה. אלא שהמכשול קשה יותר, כי לביטול חוק נחוצה עילה חוקתית, להבדיל מביטול החלטת ממשלה, שדורשת עילה מנהלית שקל יותר לנסח.

הבחירה בהצעת חוק פרטית היא תקלה נוספת. היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון התריע לאחרונה מפני תמיכה ממשלתית בהצעות חוק פרטיות, משום שהפיקוח המשפטי עליהן רופף. הצעת חוק ממשלתית, גרועה ככל שתהיה, מתעדנת לפחות בידי היועץ המשפטי לממשלה.