השופט אורנשטיין: מסתמן צו פירוק ליורוקום תקשורת

11:00 -  בהמשך לדיון על בקשת הפירוק ליורוקום תקשורת, השופט אורנשטיין דן גם בבקשה לכינוס נכסים בחברה האחות, יורוקום נדל"ן.

בדיון השתתף אסי טוכמאייר מחברת ישראל קנדה, שמבקשת לרכוש את חלקה של יורוקום נדל"ן בפרויקט מידטאון וכן את מניות חברת חלל תקשורת הציבורית. עורך הדין של חלל תקשורת ביקש להפנות את תשומת הלב של בית המשפט לכך שהעברת השליטה בחלל תקשורת תחייב לצד אישור משרד התקשורת גם את אישורם של מחזיקי האג"ח. הסיבה לכך היא שהעברת שליטה בחלל תקשורת מקימה למחזיקי האג"ח עילה לדרישה של פירעון מיידי של החוב.

לקראת סוף הדיון ביקשו נציגיהם של הבנקים הנושים לדחות ב-10 ימים את המועד שבו בית המשפט יוציא צו הפירוק ליורוקום תקשורת. בתום הדיון הודיע השופט אורנשטיין כי יפרסם את החלטתו בהמשך.

09:55 - בדיון שמתקיים הבוקר בבית המשפט אמר השופט אורנשטיין: "אין דיון בהסדר הנושים, אתם עומדים על בקשת הפירוק. ההצעה של סיידוף פקעה ויהיה צו פירוק ליורוקום תקשורת".

בתחילת הדיון הוצגו בקצרה שתי הצעות לרכישת מניות אינטרנט זהב, האחת של נתי סיידוף והשנייה של האחים נוימן. אולם עו"ד אמנון לורך, המייצג את בנק דיסקונט אמר על ההצעות: "אלו הצעות שאינן עומדות בדין הישראלי, הן הצעות 'בכאילו'". לבקשת הבנקים הנושים לכפות הסדר, חזר השופט אורנשטיין על דבריו מהדיון הקודם לפיהם הוא לא יכול לכפות הסדר נושים מכיוון שהנושים של יורוקום נדל"ן לא הסכימו להסדר.

08:55 - נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין ידון הבוקר (א') בבקשה שהגישו נושי יורוקום נדל"ן, המעוניינים למנות את עו"ד חגי אולמן לכונס לנכסים של יורוקום תקשורת ששועבדו לטובתם בהלוואות עבר.

יורוקום תקשורת, תחת הבעלות שאול אלוביץ', היא הבעלים של פירמידת בזק (וכן של חלל תקשורת ואנלייט אנרגיה). יורוקום נדל"ן שגם היא היתה בשליטת אלוביץ' קיבלה הלוואות מגורמים שונים, שלהן העניקה כבטוחה נכסים של יורוקום תקשורת. נושי יורוקום נדל"ן הגישו באמצעות עו"ד אולמן בקשה לפירוק יורוקום תקשורת משעה שהובהר להם ש'נדל"ן' לא תעמוד בחובותיה כלפיהם ושלא יוכלו לקבל את הבטוחות האמורות מיורוקום תקשורת.

הסכם לרכישת אינטרנט זהב בעלת השליטה בבזק הוא הסיכוי האחרון של יורוקום תקשורת להינצל מפירוק משפטי ‑ והסיכוי האחרון של הבנקים לקבל סכום מובטח מ־960 מיליון השקלים שיורוקום תקשורת חייבת להם.

בינתיים, מסתמנת נוסחת "פירוק ללא פירוק" במגעים בין הבנקים הנושים של יורוקום תקשורת לבין אולמן, שהגיש בשם נושי יורוקום נדל"ן את בקשת הפירוק של יורוקום תקשורת לבית המשפט. עפ"י ההסכמות שיובאו לאישור השופט, החברה והמשקיפים שמונו מטעם בית המשפט ימכרו את נכסי יורוקום תקשורת במכרזים נפרדים - למכירת אינטרנט זהב, חלל תקשורת ואנלייט.

Tweets by YanivRahimi

הסיבה לכך היא שכל הצדדים חוששים לפגיעה בהיתרי השליטה ורשיונות של בזק וחלל במקרה של פירוק בצורה שלא תאפשר מכירה חלקה. ככל הנראה יצטרף אולמן לרשימת המשקיפים עפ"י ההסכמות.

הנסיונות להגיע להבנות על רכישת השליטה בבזק נמשכו אתמול (שבת) אל־תוך הערב. נציגי הבנקים, נושי פירמידת יורוקום שבזק היא חלק ממנה, ניסו להשיג הסכמות עם שני הגורמים המבקשים לרכוש את השליטה בבזק, האחים נוימן ונתי סיידוף. גם סיידוף וגם האחים נוימן מבקשים לרכוש את בזק באמצעות רכישת החברה־האם אינטרנט זהב.

התנאים של סיידוף

אבל הבנקים הנושים, דיסקונט, הפועלים והבינלאומי, לא קיבלו את ההצעות בהתלהבות. סיידוף והאחים נוימן מציעים לרכוש 55% מאינטרנט זהב, שמחזיקה 65% ממניות ביקום, שמחזיקה ב־26% ממניות בזק. סיידוף מציע לרכוש 75% ממניות יורוקום באינטרנט זהב מיד, תמורת הלוואה של 135 מיליון שקל, ואת היתרה בסוף 2019 לפי שוויין בשוק, שכיום עומד על 35 מיליון שקל. כמו כן הוא מתחייב שאם מחיר מניית אינטרנט זהב יעלה עד אז, הוא ישלם גם את ההפרש מהשווי שלפיו שילם את מרכיב המזומן. עוד 100 מיליון שקל יוסיף סיידוף אם מחיר מניית בזק יגיע ל־6.5 שקל בשלוש השנים הקרובות. סיידוף מתחייב גם להשתתף בהנפקת הזכויות שאינטרנט זהב תבצע ב־120 מיליון שקל לפחות.

הדיון הקודם בבית המשפט צילום: יניב רחימי

סיידוף מתנה את העסקה בכך שיקבל היתר שליטה בבזק ממשרד התקשורת. אם ההיתר לא יינתן, הוא דורש לקבל חזרה את מאות מיליוני השקלים שהציע כהלוואה, ותמורת הנפקת הזכויות של אינטרנט זהב. כמו כן הוא דורש שעד קבלת היתר השליטה, דירקטוריון אינטרנט זהב לא יוכל להחליט על מכירת מניות ביקום או על הנפקת זכויות ויקפיא הסכמים עם בנקי השקעות; שהדירקטורים הרגילים בחברות אלה יוחלפו באנשים מטעמו. הבנקים דוחים חלק מהותי מהתנאים האלה.

הדרישות של האחים נוימן

האחים נוימן, לעומת זאת, מציעים תמורת מניות אינטרנט זהב 165 מיליון שקל בלי תלות בקבלת היתר שליטה, 130 מתוכם מיידית והיתרה עד סוף 2019. בנוסף הם מציעים מנגנוני אפסייד (בהתאם לעליה של מניית אינטרנט זהב למחיר של 50, 70, ו־90 שקל). הנוימנים מבקשים בלעדיות להצעתם עד הבוקר. אבל גם הנוימנים מציבים תנאים: אי־שינוי משפטי בזכויות באינטרנט זהב; טענות לעילה לפרעון מיידי של החוב; ותנאי שלפיו שווי אינטרנט זהב בבורסה לא יפחת מ־200 מיליון שקל בממוצע במשך 30 יום רצופים.

אף שהבנקים מתנגדים לתנאים שמציבים שני הצדדים, פירוק לא יהיה האפשרות המיטבית מבחינתם, שכן הוא עלול להשאיר אותם בלי אפשרות לגבות משהו מהחוב. מצד שני, הוא משאיר סיכוי למכירה של מניות ביקום (65%) שבידי אינטרנט זהב תמורת כמיליארד שקל, שמהם יוכלו הבנקים ליהנות בעקיפין מכ־200 מיליון שקל. שתי ההצעות מתעלמות מחוב של כ־250 מיליון שקל של החברה־הבת יורוקום נדל"ן לקונסורציום המממנים בראשות מזרחי טפחות, שכנגדו משועבדות מניות השליטה בחלל תקשורת (55%) וזכויות בפרויקט נדל"ן מידטאון בת"א (37.5%).