מפייסבוק ועד אובר: העולם מגלה את הצד הרע של הטכנולוגיה

היחס לחברות הטכנולוגיה מתחיל להשתנות. התפעלות מההישגים, מכך שהפכו חיים של מיליוני אנשים לנוחים ומעניינים יותר מתחלפת בדאגה. חששות מפני השפעת השינויים הטכנולוגיים היו קיימים תמיד ופעמים רבות התבררו כחסרי בסיס, אך הפעם האיומים נראים שונים ורציניים יותר. הנה כמה דוגמאות של השפעות לוואי שליליות שיצרו ענקי הטכנולוגיה:

- Facebook פוגעת בליבה של הדמוקרטיות המערביות.

- Airbnb מייקרת דירות להשכרה לאוכלוסייה מקומית וגורמת לדחיקתה ממרכזי ערים.

- Amazon מובילה לפשיטות רגל של רשתות השיווק המסורתיות וסגירת מרכזים מסחריים וחנויות במרכזי ערים.

- Uber מחסלת את ענף נהגי מוניות במקומות בהם היא פועלת.

מארק צוקרברג מייסד פייסבוק מעיד בפני הסנאט בפרשת קיימברידג' אנליטיקה צילום: רויטרס

בשלב הבא, כפי שמבטיחים לנו, יהיה חיסול משרות כתוצאה מאוטומציה בענפים רבים. בינתיים, מדובר בעיקר בתחזיות ואנחנו לא ממש רואים המוני מובטלים שאיבדו עבודה כתוצאה משינוי טכנולוגי. אולם, זה צפוי להגיע בשנים הקרובות. המחלוקת הנוכחית בין ארה"ב לסין שבליבה רצון של כל מדינה למשוך מפעלים אליה שייכת לעבר. מעבר מפעלים ממזרח למערב יגרע אומנם פרנסה מהעובדים במזרח, אך לא יוסיף כמעט למערב כי המפעלים של מחר יהיה אוטומטיים.

תהליך זה כבר קורה ודווקא במקומות מפתיעים. בכתבה שהתפרסמה בניו יורק טיימס נחשף שהתחילה ירידה במשרות בענף היי טק בהודו. זה לא שהעבודה שעשו ההודים חוזרת לעובדים במערב, אלא פשוט שהטכנולוגיה למדה לבצע לבד עבודות תכנות בהן עסוקים העובדים ההודים. לפי מקינזי עד שנת 2020 בין 70-50%מהעובדים בענף בהודו לא יהיו רלוונטיים. זוהי רעידת אדמה לכלכלה ההודית שנבנתה בשנים האחרונות על מעמד הביניים, שהתחיל להיווצר בענף טכנולוגיות מידע. האיום הוא כמובן לא רק על הודו. גם בישראל לא כל העובדים בענף היי טק עסוקים במשימות שהמחשב לא יוכל בעתיד להחליף אותם.

שינוי טכנולוגי גדול שמלווה בשינוי עמוק בשוק העבודה יכול להיות מסוכן. לפי המחקרים, המשכורת הריאלית הממוצעת באנגליה חזרה לרמה שהייתה לפני תחילת המהפכה התעשייתית רק כעבור שבעים שנה מאז שהתחילה בסוף המאה-18. זה הוליד רעיונות סוציאליסטיים של המאה 19 שהיישום שלהם במאה ה-20 גרם לאסונות רבים.

מטה Airbnb. הטענות נגד החברה נוגעות להתייקרות מחירי השכירות במרכזי הערים צילום: רויטרס

מה שמייחד את השינוי הטכנולוגי הנוכחי זאת העובדה שהוא מייצר למעשה מונופולים. קשה לצפות שיקומו מתחרים מספיק חזקים לחברות הטכנולוגיה הגדולות. טבעה של הטכנולוגיה המודרנית שהיא מייצרת יתרון כמעט בלתי ניתן לסגירה לחברות הגדולות. ענקיות טכנולוגיה מנצלות את כוחם, מחסלות מתחרים וגובות מחיר גבוה עבור שירותיהם. העמלות שגובות חברות כמו Airbnb מבעלי הבתים או Booking.com מבתי מלון יותר גבוהות ממה שגבו סוכני נסיעות. Uber גוזר קופון שמן מאוד מהנהגים. Google ו-Facebook מנצלות את כוחן לגביית סכומים גבוהים עבור הפרסום.

עלויות החברות ביחס למכירות שלהן יחסית מאוד נמוכות. כתוצאה מכך המון כסף וכוח כלכלי מתרכז בידיים מועטות, מה שמעמיק אי שוויון ומייצר שני מעמדות - העובדים שנהנים מתנאים מפנקים בענפי הטכנולוגיה וכל השאר.

תופעה מזיקה נוספת שכדאי לציין, זאת העובדה שחברות הטכנולוגיה העשירות במזומן התחילו להשקיע בנדל"ן. הן קונות נדל"ן באזורים הכי יקרים בארה"ב ומקומות אחרים. די מפתיע לגלות שהסעיף במאזני החברות כמו Facebook, Google, EBay או LinkedIn שמתייחס לרכוש קבוע (מפעלים, נכסי נדל"ן ציוד) שווה אותו משקל כמו במאזני החברות התעשייתיות כמו Boeing, GE, או General Dynamics. התייקרות חדה במחירי הנדל"ן בקרבת המרכזים של חברות הטכנולוגיה גורמת לדחיקת האוכלוסייה המקומית ולהתייקרות חדה במחירי השירותים המקומיים. התייקרות הנדל"ן היא תופעה מזיקה ביותר כי היא גורמת לרוכשי הנדל"ן הרגילים לקחת הלוואות גדולות כדי לקנות בתים באזורים אלו. עלייה במינוף, פירושה עלייה בסיכון הפיננסי ופגיעה בצריכה עתידית. לא רק חברות הטכנולוגיה כמובן אשמות בהתייקרות הנדל"ן, אך יש להם חלק בזה.

בסופו של דבר תופעות לוואי של פעילותן של חברות הטכנולוגיה מגבירות קיטוב חברתי, איבה למוסדות השלטון וחוסר אמון בתהליכים דמוקרטיים. סביבה זו מצמיחה מנהיגים פופוליסטיים בעלי אג'נדה שעלולה להוביל לצרות גדולות.

כדי לנצל את החלקים החיוביים שמביאה הטכנולוגיה, אך למנוע סיכונים שעוד ילכו ויתגברו, אי אפשר לסמוך רק על כוחות השוק החופשי.לא כל חידוש הוא מבורך. לא כל התייעלות מביאה תועלת לחברה. התכונות הייחודיות של הטכנולוגיה המודרנית דורשות רגולציה ברורה ומקיפה שמאחוריה חשיבה ובדיקה מעמיקה על ההשלכות. הבעיה היא שהרגולטורים בדרך כלל רגילים לפעול בצורה מקומית, במקרה של חברות הטכנולוגיה הגלובליות נדרשת גישה גלובלית ברגולציה כדי לנצל את היתרונות של פלאי הטכנולוגיה המודרנית מחד, אך למנוע תופעות לוואי מסוכנות שלה מאידך.