היו שם
עו"ד בני נהרי חוזר למעילת הענק בבנק למסחר: "המשטרה לא חקרה. אתי סיפרה הכל"
2002 - המעילה והקריסה. במשך חמש שנים אתי אלון, עובדת הבנק למסחר, מעלה בכספיו בהיקפי ענק שהובילו לקריסתו. בסך הכל גנבה אלון 250 מיליון שקל. היא נידונה ל־17 שנות מאסר וקנס של 5 מיליון שקל והשתחררה מהכלא ב־2016
"קיבלתי שיחת טלפון מבחורה בשם אתי. היא התקשרה ואמרה שהיא רוצה לבוא, אמרה שהיא עובדת בבנק למסחר ושיש אצלה בבנק חוקרי משטרה. היא הגיעה אלי למשרד בצהריים וסיפרה שוב שיש חוקרי משטרה בבנק. ואז היא אמרה לי בפשטות: 'מעלתי בכספי הבנק'". כך מספר עו"ד בני נהרי.
"שאלתי אותה כמה והיא התחילה ב'בום' - אמרה בהתחלה 100–200 מיליון ואחר כך 300 מיליון. היא הוסיפה: 'עד כדי שהבנק הגיע למצב קשה'. אלו פחות או יותר היו דבריה. אחר כך היא המשיכה: 'אני לא רוצה יותר, אני רוצה להסגיר את עצמי, אני לא רוצה להמשיך יותר".
- ליאון רקנאטי: "ביקרנו את סטף והתאהבנו"
- אלי יונס: "שקלנו לשכן את העולים באוהלי קרקס"
- משה שחל חוזר אל פגישה עם שר החוץ יצחק שמיר: "עובדי הקידוח שבתו כל פעם שהגיעו החגים"
"הסתכלתי עליה", ממשיך עו"ד נהרי, "לא כל כך האמנתי לה. שאלתי שוב מה היא רוצה לעשות, כי בתור סניגור אני יכול להציע לה כמה אופציות אבל היא התעקשה ואמרה שהיא רוצה רק להסגיר את עצמה".
בשלב הזה התקשר נהרי לחוקר אז במפלג ההונאה של משטרת תל אביב, רפ"ק אריה אידלמן. "התקשרתי אליו ושאלתי אם אני יכול להגיע. הוא אמר שהוא מתכוון לצאת לאכול צהריים אז אמרתי לו 'כדאי שתישאר – אני בא'". נהרי, ביחד עם אלון, נסעו לתחנת המשטרה. אלון נשארה לשבת על ספסל בחצר התחנה ונהרי נכנס לחדרו של אידלמן. "הכנסתי אותו לחדר", ממשיך נהרי, "אמרתי לו שיש פקידת בנק שיושבת בחוץ ושיש חוקרים אצלה בבנק, שהיא מספרת שמעלה בכמה מיליונים. הוא אמר לי: 'אתה רציני?'. הוא יצא ואז חזר, ושאל בכמה המעילה? אמרתי לו '20 מיליון שקל', '20 מיליון שקל'? הוא שאל מופתע, אמרתי לו: '120 מיליון שקל'. שוב חזר אחרי: '120 מיליון שקל'? ואני המשכתי: '220 מיליון שקל'. ככה עליתי בסכומים, זה היה שיח משעשע. ככה למעשה התחילה הפרשה הזאת". אידלמן וחוקרים נוספים יצאו אליה החוצה ועיכבו אותה", משחזר עו"ד נהרי.
לנהרי יש גם ביקורת על התנהלות המשטרה. לדבריו, כל הגילויים שהיו בתיק הזה לא היו מעשה ידיה, אלא "הכל זה מה שאתי אלון סיפרה להם. הם לא עשו שום תרגיל חקירה גאוני, כלום. וזה כאב לי, היא חשפה את הכל מיוזמתה. היא ידעה הכל – הכל היה בראשה וחשבתי שתקבל איזו תמורה על זה – איזו הקלה בעונש אבל היא לא קיבלה כלום והמשטרה לקחה את כל הקרדיט. זה סיפור מעילה בסכומים אדירים עד כדי נפילת בנק. היא לא נראתה עבריינית או משהו. מסכנה, בסך הכל. נכון שמעלה והכל, אבל היו צריכים לתת לה משהו תמורת כל המידע שמסרה".