רפורמת המס של טראמפ מפלגת את הצמרת הכלכלית בישראל

רפורמת המס האמריקאית של הנשיא דונלד טראמפ מצליחה לפלג את הצמרת הכלכלית כאן בישראל. על הפרק עומדת השאלה, כיצד שומרים על האטרקטיביות של ישראל להשקעות לנוכח ההטבות המפליגות שמציע טראמפ מעבר לים? בין הגופים המובילים את המדיניות הכלכלית לא רק שאין קונצנזוס, אלא שכל אחד מהם מציג עמדה שונה.

הרפורמה שהכריז עליה טראמפ בשנה שעברה כללה הורדה חדה של מס החברות מ־35% ל־21%, והטלת מס מיוחד על תשלומים שחברות ענק אמריקאיות (החל במחזור מכירות של 500 מיליון דולר) מעבירות לחברות קשורות מחוץ לארה"ב. צעדים אלה עוררו חשש לפגיעה בכוח המשיכה של המשק הישראלי.

אלא שעל גיבוש התגובה הישראלית אמונים ארבעה גורמים שונים. האחד שוכן במשרד האוצר, ומורכב מרשות המסים, מאגף מנהל הכנסות המדינה ומהכלכלן הראשי; השני הוא המועצה הלאומית לכלכלה בראשות של פרופ' אבי שמחון, שעליו הוטלה המשימה בידי רה"מ נתניהו; הרביעי הוא משרד הכלכלה, בראשות השר אלי כהן; והרביעי הוא בנק ישראל.

"הטבות? אין כסף ואין צורך"

למהלך האחרון בוויכוח אחראי השר כהן, ששיגר לפני כשבוע מכתב לרשות המסים בבקשה להעניק שורה של הטבות מס לחברות הייטק ישראליות, וכן לאשר להן פחת מואץ (הכרה ברכישת ציוד חדש כהוצאה מוכרת). את הבקשה להכרה בפחת מואץ העלתה התאחדות התעשיינים כבר לפני כמה חודשים, ובאוצר, שבראשו עומד המנכ"ל שי באב"ד, סירבו לה מטעמי מחסור בתקציב. אבל זה לא הצעד היחיד שבאוצר מתנגדים לו.

"אין כסף ואין צורך בהפחתות או הטבות מס לחברות ישראליות על רקע הרפורמה של טראמפ", הגיבו לבקשה של כהן כמה מבכירי האוצר בסוף השבוע האחרון. ראשית, מסבירים שם, ההכנסות ממס ברבעון הראשון של 2018 היו גבוהים ב־700 מיליון שקל בלבד מהתחזיות, ו־600 מיליון שקל מן ה"עודף" נובעים מטיפול בשומות עבר ואינם מעידים את התעוררות כלכלית.

צילומים: עמית שעל, אוראל כהן, אלכס קולומויסקי

המסר העיקרי שמעלים בכירי האוצר הוא שהרפורמות של טראמפ לא השפיעו בינתיים על התעשייה הישראלית, ויש לעקוב בינתיים אחרי יישומה. לפי סקירה שפרסם הכלכלן הראשי באוצר יואל נווה, כלכלת ישראל "נמצאת בנקודת פתיחה טובה לקראת חשיבה מחודשת על מדיניותה כלפי משקיעים זרים והשקעות זרות"; אלא שהשינוי צריך להתבטא בשיפורים מנהליים ופוליטיים ‑ לרבות עדכון אמנות המס עם מדינות אחרות וחתימה על הסכמים בינלאומיים. "פתיחת השוק הישראלי לכניסה של משקיעים זרים בתחומים נוספים תאפשר לנצל את יתרונות ההשקעות הזרות בתחומים בהם הן נדרשות, בהגדלת הפריון, הורדת יוקר המחיה והגברת הפעילות הכלכלית במשק" מסכמים באוצר.

בנק ישראל, בדו"ח האחרון שפרסם על כלכלת ישראל, העלה נימוקים דומים נגד הפחתות מסים. לעומת זאת, בסוגיה אחרת בנק ישראל והאוצר עומדים משני צדיו של המתרס. בבנק ישראל סבורים שיש לבצע שינויים עמוקים בחוק עידוד השקעות הון, שמכוחו יוענקו השנה הטבות מס בכ־7 מיליארד שקל לחברות שמפנות לפחות רבע מתוצרתן לייצוא. כדי לצמצם את אפליית ענפי התעשייה המקומיים, המסחר והשירותים, מציעים בבנק לחלק הטבות גם לסקטורים האלה. באוצר דוחים את העמדה הזו. בכיר באוצר אמר ל"כלכליסט": "האם זה כולל גם הטבות מס לתנובה ולאוסם?"

"חייבים להיערך לרפורמה"

את קשת הדעות בסוגיה חותם שמחון, יועצו הכלכלי של רה"מ נתניהו ויו"ר המועצה הלאומית לכלכלה. בניגוד לאנשי האוצר, שמחון תומך בשינויים בחוק לעידוד השקעות הון. בניגוד לבנק ישראל ‑ הוא קורא גם להפחתות במס.

"אי־אפשר להתעלם מרפורמת המסים של טראמפ", הוא אמר בשיחה עם "כלכליסט". "יש כפה מהלך דרמטי שעלול להשפיע באופן משמעותי על כלכלת ישראל, וחייבים להיערך לכך".

לדברי שמחון, "ברוב המדינות המפותחות הממשלה נותנת זיכוי מס להשקעה בחדשנות ‑ לא רק לחברות הייטק אלא גם לחברות קטנות ובינוניות שמייצרות לשוק המקומי. אחד הדברים שיש לשקול ברצינות הוא אימות המדיניות הזאת גם בישראל".

אף על פי ששמחון תומך בשינויים מפליגים בחוק עידוד השקעות הון. אף על פי כן, הוא טורח להבהיר שאין בכוונתו לבטל את החוק.