המשטרה: "רוית ברניב הפיקה מהשוחד תועלת בהיקפים עצומים"

המשטרה טוענת כי רוית ברניב, היו"רית לשעבר של קבוצת שיכון ובינוי, מנסה להקטין את חלקה בפרשת השחיתות הנחקרת. ל"כלכליסט" נודע כי בתגובה לבקשתה של רוית ברניב כי בית המשפט יורה על שחרור נכסים בעשרות מיליוני שקלים שהמשטרה הקפיאה לה, טוענת היחידה הארצית לחקירות הונאה (יאח"ה) כי "מחומר הראיות בפרשה עולה שיו"ר שיכון ובינוי לשעבר, רוית ברניב, היתה מעורבת בפעילות הבינ"ל של החברה, השתתפה בישיבות הקשורות בפעילותה העסקית וברווחיותה, התוותה מדיניות והיתה מעורבת בקבלת החלטות בה".  

ברניב ובכירים נוספים בעבר ובהווה בשיכון ובינוי ובחברות־בנות, נעצרו ונחקרו בפברואר בחשד למתן שוחד לעובדי ציבור זרים בקניה ומזרח אפריקה בתמורה לזכייה במכרזים. כפי שפורסם ב"כלכליסט", בערב החג השני של פסח ביקשה ברניב לשחרר את כל הנכסים שהוקפאו לה — חשבונות בנק, ני"ע, נדל"ן וכלי רכב — משום שלטענתה ישנה "חולשה ראייתית המצביעה על כך שהסיכוי להעמדה לדין, להרשעה ולחילוט בתום ההליך הפלילי (אם יתנהל כזה) נמוך ביותר".

מעורבת בהתוויית המדיניות

המשטרה, כאמור, טוענת אחרת, ואף מתנגדת לשחרר את כל הרכוש שהוקפא. בתגובה שהוגשה לבית המשפט מציעה המשטרה שברניב תעביר יותר מ־10 מיליון שקל (8.6 מיליון שקל במניות סחירות ו־1.7 מיליון שקל במזומן), לקרן החילוט של משרד המשפטים, וזאת בתמורה לביטול צווי העיקול על חשבונות הבנק המשותפים לה ולבן זוגה, מנכ"ל חברת השידורים רשת אבי צבי, שבהם כ־19 מיליון שקל במזומן וני"ע. את צווי העיקול על נדל"ן בשווי של כ־20 מיליון שקל, וחשבונות בבתי ההשקעות שבהם 5.2 מיליון שקל, מסרבת המשטרה לבטל.

עופר קוטלר ושרי אריסון. המשטרה עיקלה למנכ"ל לשעבר נכסים ב-30 מיליון שקל צילום: צביקה טישלר

ברניב היתה נושאת משרה בכירה בשיכון ובינוי מיולי 2007 ועד יוני 2012. לאחר מעצרה בפברואר היא שוחררה למעצר בית ולדברי עורכות דינה, מיכל רוזן־עוזר וענבל דוכובני־זאב, היא נחקרה מאז רק עוד פעם אחת. "ניסיונה של ברניב להקטין את מעמדה לא יצלח", כתבה ראש מחלק אכיפה כלכלית ביאח"ה, עו"ד רפ"ק ענת גלוטמן, לבית המשפט. "מדובר במי שהיתה מעורבת בהתוויית המדיניות של החברה ובמי שחשודה בביצוע שלל עבירות על חוק איסור הלבנת הון". בנוסף לדו"ח סודי שהועבר שלשום לבית משפט השלום בראשון לציון, מתארת המשטרה בהתנגדות לשחרור הרכוש שהוקפא לברניב את חלקה של היו"רית לשעבר בפרשה. "יאח"ה מנהלת חקירה רחבת היקף, שעניינה מתן שוחד לעובדי ציבור זרים, הלבנת הון, רישום כוזב במסמכי תאגיד, עבירות על פי חוק ני"ע ועבירות נלוות נוספות. מדובר בפרשיה מורכבת, מסועפת ומרובת חשודים".

טעויות של היו"רית לשעבר

לפי המשטרה, ברניב כיהנה כיו"ר שיכון ובינוי והיתה חברה בדירקטוריונים של חברות בקבוצת הנדל"ן שבשליטת שרי אריסון במשך כחמש שנים. בין היתר, כדירקטורית בחברת SBI תשתיות, האחראית על פעילותה הבינלאומית של שיכון ובינוי. חברה זו מחזיקה בבעלות מלאה בחברה נוספת (SBI International Holdings AG). במשטרה טוענים כי ברניב חשודה באופן אישי בביצוע שלל עבירות פליליות רבות ובהן עבירות של מתן שוחד לעובד ציבור זר, עבירות מנהלים בתאגיד, לרבות הפרת אמונים ורישום כוזב במסמכי תאגיד, וכן עבירות על חוק ני"ע, עבירות מס, קשירת קשר לפשע ועבירות של הלבנת הון.

לטענת המשטרה, בקשתה של ברניב להשבת הרכוש לוקה בכמה טעויות וגם, כאמור, בניסיון להקטין את מעמדה. "ברניב היתה יו"רית הדירקטוריון של החברה, ועל כן נשאה במשרה הבכירה ביותר בקבוצת שיכון ובינוי משנת 2007 ועד 2012. זה המקום לציין כי חלק נכבד משכרה היה פועל יוצא של תוצאותיה העסקיות של הקבוצה". לפי המשטרה, בניגוד לטענותיה של ברניב, היא היתה מעורבת גם בהתוויית המדיניות של החברה־הנכדה השוויצרית – SBI שוויץ, שדרכה בוצעו תשלומי השוחד לכאורה – והיתה מעורבת גם בהתוויית פעילותן של החברות־הנינות.

רפ"ק גלוטמן הוסיפה וכתבה לבית המשפט כי בעניינה של ברניב החלו להיצבר ראיות המלמדות על מעורבותה בביצוע העבירות לאחר הפיכתה של החקירה לגלויה באמצע פברואר. "רק אז", כתבה גלוטמן, "היא זומנה לחקירה, ובמקביל נבחנו רכושה, עילות התפיסה, הקשר של הרכוש לעבירות והאיזון הראוי בין מידת הפגיעה ההכרחית, אל מול הצורך בהשגת התכליות הנעוצות באינטרס הציבורי להבטיח את קיומו של הדין ולהבטיח תקינותו של הליך החקירה והמשפט".

לטענת המשטרה, העובדה כי מיד לאחר מעצרה שוחררה ברניב למעצר בית אינה מלמדת כי אין הצדקה בתפיסת הנכסים. זאת, בשל העובדה שלאחר שחרורה בתנאים הוציא בית המשפט צו לתפיסת כלל רכושה, דבר שמלמד לפי המשטרה כי "התשתית הראייתית נגדה הנה למעלה מחשד סביר והיא התעצמה והתבססה תוך כדי החקירה". תשתית זו כנגד ברניב מבססת, לטענת המשטרה, "אפשרות ממשית לקיומן של עבירות שונות, בהיקפים עצומים, במשך שנים. מיותר לציין כי היקף הרכוש האסור בתיק זה הוא עצום. הסתרת תשלומי השוחד ותוצריהם תוך הטמעתם במערכת החשבונאית והפיננסית הלגיטימית של קבוצת שיכון ובינוי, מהווה הלבנת הון". בעניינה של ברניב נטען בנוסף כי התועלת שהפיקה יחד עם שיכון ובינוי מן השוחד, על פי החשד, עומדת "על היקפים עצומים". לטענת המשטרה הקפאת הרכוש נחוצה לצורך הבטחת חילוט עתידי — לפי החוק.

רוית ברניב לא לבד

כפי שפורסם ב"כלכליסט", המשטרה הקפיאה במסגרת החקירה גם נכסים בשווי של יותר מ־30 מיליון שקל למנכ"ל שיכון ובינוי לשעבר, עופר קוטלר, שאף הוא נעצר ונחקר בפרשה. בין הנכסים שהוקפאו ישנם חשבונות בנק שבהם יותר מ־10 מיליון שקל, וכן נדל"ן שבבעלותו. במסגרת החקירה המשטרה הטילה עיקולים גם על נכסים פרטיים של חשודים נוספים, וזאת בנוסף ל־250 מיליון שקל שקבוצת שיכון ובינוי נאלצה להעביר לקרן החילוט של משרד המשפטים בתמורה לשחרור נכסים שהוקפאו לה עם פתיחת החקירה.

על פי החשד המרכזי בפרשת השוחד, כספי שוחד בהיקף של מיליוני דולרים הוצאו מקופת החברה־הנכדה SBI שוויץ במזומן, הוסו בחשבוניות פיקטיביות ושולמו לפקידי ציבור זרים במזרח אפריקה בתמורה לזכייה במכרזי תשתיות ובהם כבישים. מדובר במכרזים שמומנו בין היתר על ידי הבנק העולמי, שמבצע במקביל לחקירה בישראל הליכי ביקורת ב־SBI בעצמו. שיכון ובינוי ציינה בדו"חותיה לשנת 2017, שהליכי הבדיקה עשויים להוביל להשעיה עתידית של החברה מהתמודדות במכרזים שממן הבנק העולמי, וכן לכך שהוא ידרוש בחזרה כספים שקיבלה SBI שוויץ כהלוואות שהעמיד לה למימון פרויקטים.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", בידי המשטרה הקלטות של בכירים בחברה, כן מסמכים שנתפסו, בהם מחברת שבה לכאורה תועדו תשלומי השוחד, וכן עדויות מסייעות על מנגנון השוחד לכאורה שהפעילה החברה במזרח אפריקה. אלה הובילו לשני גלי מעצרים שבהם נעצרו ונחקרו נושאי משרה רבים, בעבר ובהווה, בשיכון ובינוי. המשטרה צפויה לחקור עובדים נוספים של החברה שנמצאים באפריקה, ובמקביל מנסה להביא לחקירה בישראל עד מפתח שהיה עד לאחרונה בשוויץ, ישראלי שעבד בתפקיד רגיש בתחום הכספים.