שילוב אוטיסטים בשוק העבודה: כל הצדדים מרוויחים
מעגל התעסוקה הוא לא מקום ידידותי כלל לאדם השונה, אולם לאוטיסטים יש הרבה מה לתרום לו בכישוריהם הייחודיים. עם קצת הכוונה והבנה, ניתן לעזור להם לממש את הפוטנציאל ולקרב אותנו לחברה צודקת יותר
השבוע, ב-2 לאפריל, צוין ברחבי העולם יום המודעות לאוטיזם. נדמה כי בכל הנוגע למודעות, בשנים האחרונות אכן חלה עלייה. כיום רבים מודעים לכך שמדובר בספקטרום רחב מאוד של הפרעות בתקשורת הבין-אישית. קיימת יותר מודעות לכך שלתופעה יש ביטויים רבים ושונים, וכי האנשים שנמצאים על אותה קשת מתאפיינים בדרגות שונות של תפקוד. שיפור ההבנה של התופעה הוא חשוב ומבורך, משום שהמודעות היא המפתח לשילובם של אוטיסטים בחברה: היכרות עם עולמם וצרכיהם המיוחדים מאפשרת לנו להתאים ולהנגיש עבורם את הסביבה והחברה בה אנו חיים. כך נתקדם בדרך ליצירתה של חברה שוויונית וצודקת, המאפשרת לכל פרטיה הזדמנות הוגנת לשילוב.
- לקראת יום המודעות לאוטיזם: כ־20 אלף ישראלים מאובחנים על הרצף האוטיסטי
- המדינה התקפלה: יפורסם מכרז חדש לטיפול בילדים עם אוטיזם
- "82% מהציבור מקבלים בהבנה מנהלים שאינם מוכנים להעסיק אוטיסטים, אני לא"
ואכן, ניתן לראות היום יותר ויותר ביטויים להכרה בצרכיהם הייחודיים של אנשים, ילדים בעיקר, על הקשת האוטיסטית. לדוגמה, הצגות ילדים המותאמות לצרכיהם של ילדים אוטיסטים: אור הקהל נשאר דולק ואין תאורה מרצדת במהלך ההצגה; האולם לא מלא עד אפס מקום, מה שמאפשר תזוזה חופשית יותר; הסדרנים מקבלים הדרכה מיוחדת; ועוד. בהמשך לכך, מוסדות החינוך השונים מקדישים שעות הוראה לנושא קבלת השונה (ויש בחברה הישראלית כל כך הרבה "שונים"...) ולמודעות לכך ש"האחר הוא אני".
אוטיסטים מרססים גרפיטי על קיר ליד הסינמטק בת"א בפרויקט של אלוט צילום: יריב כץ בעולם המבוגרים לעומת זאת, הדברים נראים אחרת: מעגל התעסוקה, אחד מתחומי החיים המרכזיים והמשמעותיים ביותר לאדם הבוגר, הוא לא מקום ידידותי (בלשון המעטה) לאדם השונה. שילובם של בוגרים עם מוגבלויות בעולם התעסוקה הוא תנאי הכרחי ליצירתה של חברה שוויונית, שכן יש לו השפעה מכרעת על תחושת הערך העצמי, המשמעות, איכות החיים והמוביליות החברתית והכלכלית. הזכות למימוש עצמי צריכה להינתן לכל פרט בחברה. החברה מצדה צריכה להכיל ולשלב כדי להיות שלמה.
במידה רבה, מדובר במציאות הנובעת ממאפייניו של מעגל העבודה הסגור, ולא של האדם בעל הצרכים המיוחדים. מקומות עבודה וארגונים רבים מתנהלים לעיתים קרובות בצורה שאינה מותאמת לצרכיהם של אנשים על הקשת האוטיסטית, מה שגורם להשתלבותם בעולם התעסוקה להיות כמעט בלתי אפשרית. אוטיסטים בתפקוד גבוה שהצליחו להשתלב בעולם התעסוקה מדווחים פעמים רבות על קשיים הנובעים מאי-התאמה של מקום העבודה לצרכיהם המיוחדים, מה שגורם להם לא פעם לחוש תסכול גדול. למשל, התמודדויות הכוללות אינטראקציות וסיטואציות חברתיות שונות יכולות להיות מורכבות במיוחד עבורם, כך גם היכולת להבין ולהטמיע קודים ומוסכמויות שונות של התרבות הארגונית.
למרות זאת, העובד הנמצא על הספקטרום האוטיסטי לא מביא עמו לארגון רק בעיות הסתגלות וקשיי התאמה. בעבר, עולם המחקר והמדע העריך לא נכון את יכולות האינטליגנציה של אוטיסטים. אולם מחקרים מהעשורים האחרונים שופכים אור על תכונות שונות המאפיינות אנשים על הרצף, תכונות שיכולות להיות בעלות ערך רב בעולם התעסוקה. כך למשל, קיימות עדויות לכך שבכל הנוגע להבחנה בפרטים, תבניות וצורות, יש לאוטיסטים לעיתים קרובות כישורים גבוהים מהממוצע. המציאות מלמדת שעם קצת יצירתיות, מעוף וכוונה טובה, ניתן לתעל את התכונות הללו לטובת שילובם בשוק התעסוקה.
בכתבה שפורסמה בניו-יורק טיימס ב-2012, מסופר על אדם בשם תורקיל סון שהתבשר כי בנו לארס בן ה-3 מאובחן על הקשת האוטיסטית. הוא החל לקרוא וללמוד המון אודות האבחנה. אבל התיאורים השונים בהם נתקל היו לעיתים קרובות עגמומיים ופסימיים, ולא היטיבו לתאר את בנו כפי שהוא הכיר אותו. סון חשב שדווקא הכישורים המיוחדים המאפיינים את בנו: מיומנויות של מיקוד, יכולות זיכרון ושינון, מגדירים אותו טוב יותר מהמגרעות עליהן קרא. סון חשב לעצמו כי מדובר במיומנויות שהוא עצמו מחפש אצל מועמדים לעבודה בחברה בה הוא עובד: TDC, חברת הטלקום הגדולה בדנמרק. ואז נפלה עליו הארה: חברות רבות נאבקות למצוא עובדים מיומנים וטובים שיוכלו לבצע משימות כמו הזנת נתונים או בדיקת תוכנה, שעבור רבים נחשבות מייגעות ושוחקות. סון הבין כי אנשים עם תכונות כמו של בנו יהיו טובים במיוחד בתפקידים כאלו. לכן הוא התפטר מעבודתו והקים את חברת Specialisterne- מיזם חדשני המכשיר עובדים שמאובחנים על הקשת האוטיסטית להשתלב במגוון חברות בתפקידים של בדיקת תוכנה, אבטחת איכות, תכנות ועוד.
המיזם של סון מוכיח כי באמצעות חשיבה יצירתית, הכשרה וליווי, ניתן לשלב אנשים על הקשת האוטיסטית במעגל התעסוקה בצורה שתייצר ערך גם למעסיקים. אולם כדי שהתהליך יתבצע בצורה הטובה ביותר, יש צורך שגם הארגונים יגלו נכונות ופתיחות לקליטת עובדים אלו. לאנשים על הקשת האוטיסטית יש לעיתים קרובות קושי להתרגל לנורמות ולתרבות ארגונית הקיימת במקומות עבודה.
גם בישראל יש תוכניות לשילוב אנשים בעלי מוגבלויות במעגל התעסוקה. אחת מהן היא תוכנית TAP-Technology accessibility placement שפיתחה עמותת itworks המקדמת גיוון תעסוקתי בישראל. המשתתפים בתוכנית מקבלים הכשרה מקצועית ומעשית לתפקידים בתחום בדיקת התוכנה ואבטחת איכות (QA). לאחר סיום הקורס, צוות העמותה מלווה את המשתתפים ומסייע להם בהשמה בחברות השונות וכן מלווה אותם לאורך תקופת התאקלמותם בארגון. עידן זרקו, בעל תסמונת אספרגר, בוגר תוכנית TAP שהשתלב בסיומה בחברה טכנולוגית, טוען כי אין לו קשיים משמעותיים בביצוע התפקיד.
אולם הקשיים בתקשורת הבין אישית הנובעים מתסמונת האספרגר משפיעים על האינטראקציה שלו עם אנשים אחרים במקום העבודה: נטייה להסתגרות, קושי לנהל שיחה ועוד. כדי להתגבר על קשיים מסוג זה, זקוקים לעובדים על הקשת האוטיסטית לגורם מתווך שיוכל לתרגם את הצרכים המיוחדים שלהם עבור אלו שאינם מבינים אותם. הם זקוקים למישהו שיכיר בקושי שלהם באינטראקציות וסיטואציות חברתיות, ברגישות היתר שלהם לגירויים כמו תאורה מרצדת, רעשים ומרקמים שונים - דברים שעבור העובד הרגיל לא מהווים בדרך כלל קושי.
הליווי שמקבלים משתתפי התוכנית לאחר סיום הקורס מסייע להם להתמודד עם האתגרים החברתיים במקום עבודתם. גם המעסיקים של בוגרי הקורס מקבלים הנחיה וליווי. כאשר המעסיק מכיר בצרכים הייחודיים של העובדים הללו, הוא יודע לספק להם סביבת עבודה מיטבית. כך לדוגמה, הוא ידע שעובד כזה יתקשה מאוד להשתלב בחלל עבודה משותף והומה, וידע לנתב אותו לחדר עבודה שקט ודל יחסית בגירויים.
העסקה של אנשים על הקשת האוטיסטית דורשת הדרכה והתאמה של מקום העבודה, אולם היא מייצרת מצב בו כל הצדדים זוכים: המעסיק מרוויח עובד מיומן ומתמיד, והעובד מממש את הפוטנציאל שלו. התהליך ארוך ומורכב, אבל הוא מקרב אותנו, גם אם בצעדים קטנים, לחברה צודקת יותר. יום המודעות הבינלאומי לאוטיזם הינו סיבה טובה להכרה באתגר של שילוב במעגל העסוקה.
הכותבת היא מייסדת ומנכ"לית itworks המקדמת גיוון תעסוקתי בישראל
