המשקיפה: אריגים חיסלה את סיכויי ההבראה של דקור

ימים אחרים לאחר שמונתה למשקיפה של חברת המטבחים דקור הגישה עו"ד ליזה חדש דו"ח חסוי לשופטת שרה דברת, ובו כתבה כי בקשת הפירוק הזמני שחברת אריגים הגישה נגד דקור היא שגרמה להתמוטטות החברה. בדו"ח זה פירטה עו"ד חדש את ממצאי בדיקותיה על אודות דקור, נכסיה ומצבה. הדו"ח הוגש חסוי בנימוק שכל עוד החברה לא חוסה תחת הליך משפטי שמגן עליה מנושים, חשיפת הנתונים עלולה לגרום נזק. בדו"ח נכתב כי החברה נמצאת ב"מלחמת קיום" של ממש.

המשקיפה פירטה בדו"ח את פעולות ההבראה שנקטה החברה לפני שהוגשה נגדה בקשת הפירוק, ובהן פיטורי עובדים, סגירת סניפים הפסדיים, כולל הסניף בחיפה שהושכר מאריגים, שינוי מתווה הפעילות, מימוש נכסי המקרקעין ונטילת הלוואות ומימון מקרן שקד פרטנרס בהיקף 40 מיליון שקל. “חרף פעולות החברה כמפורט לעיל", סיכמה המשקיפה בדו"ח החסוי, “הגשת בקשת הפירוק גדעה באיבה את יכולתה של החברה להמשיך את פעילותה השוטפת וניסיונות ההבראה בלי להזדקק לסיועו של בית המשפט הנכבד". עו"ד חדש הוסיפה כי בנסיבות אלה, אם החברה לא תבקש בעצמה להקפיא את ההליכים נגדה, על בית המשפט להורות על קיום דיון דחוף במעמד הצדדים.

בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי דקור הובאה להליכי פירוק, אף שלא היתה חדלת פירעון, בוודאי לא באופן מובהק, אלא סבלה מקושי תזרימי. עוד פורסם כי עו"ד ליאור דגן, שייצג את אריגים בבקשת הפירוק, איתר בסופו של דבר גם רוכשת לדקור מבין לקוחותיו, חברת רב־בריח.

עו"ד דגן מייצג את אריגים כמה שנים, אבל כניסתו לסכסוך מול דקור התרחשה רק ימים אחדים לפני שהוגשה בקשת הפירוק, כך לפחות עולה מההתכתבויות בין שתי החברות בימים שלפני ההליך המשפטי, ועליהם חתום משרד עורך דין אחר שמייצג את אריגים. לנספחי בקשת אריגים למנות בדחיפות מפרק זמני לדקור צורפו העתקי מכתבים שנשלחו לדקור בנובמבר ובדצמבר 2017, שבוע לפני הפירוק הזמני.

אריגים היא שהשכירה לדקור את הסניף שהפעילה במתחם IWAY במפרץ חיפה. דקור טוענת שהשקיעה מיליוני שקלים בעיצוב ובאבזור החנות, אך המתחם כולו אכזב והחנות היתה הפסדית. אריגים ודקור החלו בחילופי האשמות. בשני מכתבים מנובמבר ומסוף דצמבר פנתה אריגים לדקור, באמצעות עו"ד מיכאל מאיר ממשרד מאיר סלע, הציגה טענות שונות, והודיעה על ביטול ההסכם ועל ניתוק מיידי של החשמל בסניף.

עו"ד ליאור דגן. ייצג את אריגים בבקשת הפירוק צילום: אתר משרד עו"ד פירט, וילנסקי

ב־31 בדצמבר 2017 הגיבה דקור למכתב באמצעות משרד פישר בכר חן המייצג אותה, והעלתה אף היא טענות נגד אריגים. בשורה התחתונה הודיעה דקור במכתב כי היא תפנה את הסניף על תכולתו “בימים הקרובים".

מכתב תשובה מטעם אריגים הגיע בתוך יומיים, אך הפעם לא היה חתום עליו עו"ד מאיר, אלא עו"ד ליאור דגן ממשרד פירט וילנסקי ושות’. כאן כבר הופיע האיום המפורש: אם דקור לא תשלם בתוך יומיים 2.6 מיליון שקל, תגיש אריגים בקשת פירוק. זאת אף שמקובל שמקציבים לפחות שבעה ימים להסדרת תשלום לפני נקיטת הליך דרסטי כמו פירוק. הדרישה שדקור תשלם 2.6 מיליון שקל התבססה לא רק על חובות עבר, אלא גם על דמי שכירות לכל שנת 2018, אף ששני הצדדים הסכימו שדקור תפנה את הנכס.

האולטימטום שקצב עו"ד דגן לדקור היה עד יום חמישי 4 בינואר. אבל אריגים לא התכוונה אפילו לחכות עד סוף היום. בשעה 12 בצהריים באותו יום כבר נפתח בבית המשפט המחוזי בבאר שבע תיק הפירוק של דקור.

יד חופשית לעורך הדין

בהמשך הדברים התמנתה עו"ד חדש לנאמנת של דקור ביחד עם עו"ד מור נרדיה מטעם בנק הפועלים. לבנק הפועלים היה חלק נכבד בכדור השלג שמוטט את דקור: הוא הגיש בקשה לאכיפת שעבודים כתגובה לבקשת הפירוק. אגב, בנק הפועלים הוא שותף בחברת רב־בריח, אך לטענת הבנק לא היה לו כל מידע מוקדם על כך שרב־בריח מתכוונת להגיש הצעה לרכוש את דקור. בפנייה לבנק בניסיון להבין מדוע התעקש להכניס את דקור להליכי חדלות פירעון כשהיו בידי הבנק ביטחונות בסכום שהוא יותר מכפול מגובה החוב — 70 מיליון שקל ביטחונות מול 30 מיליון שקל חוב — מסר הבנק: “הגשת בקשת הפירוק חייבה את הבנק לעבור למישור משפטי על מנת להגן על זכויותיו".

מפרק בכיר חשף בפני "כלכליסט" סוד מקצועי: "בנקים בדרך כלל משלמים שכר טרחה נמוך למדי לעורכי הדין שלהם, מהסיבה הפשוטה שכולם רוצים לייצג אותם. בתיקים שבהם הבנקים בעודף ביטחונות, הבנקים לעתים ‘משחררים את הרצועה’ ונותנים יותר חופש פעולה לעורך הדין הקבוע שלהם". המשמעות היא שבמצבים שבהם החוב לבנק לא נמצא בסיכון אמיתי, הבנק פחות מעורב בהליכים המשפטיים.

בסופו של דבר, המינוי של עו"ד נרדיה לנאמן יניב לו מיליוני שקלים שכר טרחה, שאותם יקבל תמורת עבודתו מקופת הנושים, ומבלי שבנק הפועלים יידרש לשלם לו שקל אחד. בנק הפועלים מסר בעניין זה תשובה מתחמקת: “שכר הטרחה של עורכי הדין שמונו על ידי בית המשפט משולם בהתאם לתקנות ובאישור בית המשפט ולכן השאלה לא מובנת".

פועלים להגדלת החוב

בתום הדיון אצל השופטת דברת לפני ימים אחדים הסתמנה תמונה שלפיה היקף הנכסים של דקור עומד על כ־90 מיליון שקל, ואילו תביעות החוב שהוגשו נגדה עמדו על 77 מיליון שקל, כלומר החברה אינה חדלת פירעון, וההצדקה המשפטית והמוסרית לחיסולה – שנויה במחלוקת. במהלך הדיון הפנה עו"ד עמית פינס, המייצג את בעלי דקור, את תשומת לב השופטת לכך שבעליה של חברת אריגים משום מה לא טרח להופיע לדיון המכריע, והוא אף אמר שאריגים לא הגישה תביעת חוב. “יש להם עד מחר", אמרה השופטת. אחרי הדברים הללו הגישה אריגים תביעת חוב שסכומה אינו ידוע.

אלא שבינתיים החליטו הנאמנים להאריך ברגע האחרון את המועד להגשת תביעות בשבועיים נוספים, מהלך לא שגרתי בתיקי הקפאת הליכים. “כולם יודעים שנאמנים עומדים עם סטופר ובשנייה שהמועד האחרון חלף נסגרה הדלת. זוהי הנקודה שמי שלא תבע עד אותו רגע – הפסיד את ההזדמנות שלו", אמר ל"כלכליסט" מפרק בכיר. הצעד הזה עשוי להגדיל את שכר הנאמנים בתיק המיוחד הזה שבו לחברה יש יותר נכסים מחובות. ככל שהיקף החוב לנושים יהיה גבוה יותר, כך הם יקבלו יותר.

מנאמני דקור נמסר: “שיעור החלוקה לנושים אינו ידוע עדיין. לאחר שתושלם מלאכת ההכרעה בתביעות החוב, תהא בפני הנאמנים מצבת הנשייה. באשר לנכסים, מכירתם עדיין לא הושלמה והיקף המיסוי בגין המכר אינו ידוע בשלב זה".

מעו"ד ליאור דגן נמסר: “המשקיפה לא מטילה על אריגים את ה’אחריות לקריסה’. מדו"ח המשקיפה עולה תמונה ברורה של חברה חדלת פירעון שביצעה הברחות נכסים, העדפות נושים ומכירת חיסול של כלל נכסיה. דו"ח המשקיפה כולל נתונים, עובדות ומסמכים המצביעים על כך שדקור היתה חדלת פירעון.

“אריגים הגישה תביעת חוב של 2.57 מיליון שקל. אריגים פנתה אליי לייצג אותה בגביית החוב של דקור כלפיה, לאחר שדקור התעלמה שוב ושוב מפניות של אריגים, ולא פרעה את חובה והפרה את ההסכם הפרות יסודיות. לאחר ששלחתי מכתב דרישה לחברה שלא נענה, ולאור הברחות הנכסים והפעולות הבלתי חוקיות של החברה, הוגשה הבקשה".