פרשנות
איכות במקום כמות: מתכון לאסון
האם תוספת של מאות חברות בתחום הבריאות הדיגיטלית היא תעודת הצטיינות לתוכנית? לא בטוח, משום שסיכויי ההצלחה של סטארט־אפים עומדים על 1 ל־100. בנוסף, ישנה מלחמה עזה על כוח אדם איכותי; מלחמה שרק תגבר אם יקומו פה מאות חברות בריאות דיגיטלית
מימין אלי גרונר מנכ"ל משרד ראש הממשלה ושר הבריאות בפועל יעקב ליצמן צילום: עומר מסינגר, מרק ישראל סלם / ג'רוזלם פוסט
אבל בישראל זהו עדיין תחום שנמצא בחיתוליו. מספר החברות הקיימות שגרונר נוקב בו כולל בתוכו גם חברות מתחומים אחרים שליבת הפעילות שלהם משיקה לבריאות דיגיטלית. מספר החברות שבריאות דיגיטלית היא ליבת הפעילות שלהם נמוך בהרבה. האם תוספת של מאות חברות היא תעודת הצטיינות לתוכנית? לא בטוח, משום שסיכויי ההצלחה של סטארט־אפים עומדים על 1 ל־100. בנוסף, ישנה מלחמה עזה על כוח אדם איכותי; מלחמה שרק תגבר אם יקומו פה מאות חברות בריאות דיגיטלית. בניגוד לסטארט־אפים מתחומי הביולוגיה, חברות הבריאות הדיגיטלית מחפשות את אותם עובדים שיתר חברות ההייטק מחפשות, כולל ענקיות כדוגמת אמזון, גוגל ופייסבוק. הגברת התחרות עשויה להיות הרסנית.
לכן ישראל לא צריכה לשאוף להקמת מאות חברות, אלא להקמת חברות איכותיות, גם אם מספרן נמוך יותר. גם החברות האלו יזדקקו לכל תמיכה אפשרית כדי להצליח. ניווט המאמצים לאיכות במקום לכמות עשויה למנוע את המצב שבו המדינה תיאלץ להתמודד בעתיד עם סגירה של מאות חברות שיתקשו לגייס סיבובי המשך, לקבל אישורים רפואיים למוצרים שלהם ולגייס כוח אדם איכותי.
