מכון ירושלים בעקבות טראמפ: העברת היחידות הממשלתיות לבירה תניב 400 מיליון שקל

העברת היחידות הממשלתיות הפועלות מחוץ לירושלים תניב לעיר תועלת כלכלית ישירה בשווי של 382 מיליון שקל בשנה, ויכולה להביא לעיר לתוספת של 9,540 עובדים לפחות בממשלה ובשירותים הנלווים. כך עולה ממחקר חדש של נדן פלדמן ממכון ירושלים למחקרי מדיניות.

פלדמן מציין ש"מדובר בתוספת של יותר מ-50% מתקציב מענק הבירה השנתי, שב-2017 הסתכם ב-700 מיליון שקל; בהיבט העובדים מדובר בתוספת של כשליש מסך העובדים כיום במגזר הממשלתי בירושלים, הנאמד בכ-32 אלף עובדים".

פלדמן ממליץ למשרד לירושלים ומורשת ולמנהל הדיור הממשלתי להגביר את הלחצים על ראשי היחידות הממשלתיות, במטרה להאיץ את מעברן. כן הוא ממליץ לשקול מחדש את הפטור שניתן ל-40 יחידות ממשלתיות, ביניהן משרד הביטחון, מהמעבר. זאת, לאור הפתיחה הצפויה של קו הרכבת החדש לעיר שיקצר את הנסיעה לפחות מ-30 דקות.

החישוב של פלדמן מתבסס על שלושה מקורות הכנסה:

ירושלים. "תוספת של יותר מ-50% מתקציב מענק הבירה השנתי"

הראשון - הכנסות חדשות מארנונה בהיקף של 128 מיליון, מתוכן כחצי מהיחידות הממשלתיות החדשות וחצי ממשרד הביטחון. אולם פלדמן מניח שיחידות הממשלה שיעברו ישלמו ארנונה על כ-200 אלף מטר, בעוד שהיום הן תופסות רק כ-50 אלף מטר. זה נראה הרבה, אפילו בטווח רחוק.

המקור השני הוא הכנסות מעובדים שיעברו לגור בעיר או לעבוד בה בהיקף של 152 מיליון שקל (104 מהיחידות הממשלתיות ו-48 ממשרד הביטחון).

המקור השלישי הוא הכנסות של 102 מיליון שקל ממקומות העבודה שייווצרו בעיר בעסקים ושירותים שייפתחו בה, בשל העברת משרדי הממשלה. מספר העובדים הצפוי חושב על פי מכפיל שמרני של 0.5 לכל עובד ממשלה.

פלדמן מעריך את פוטנציאל העברת העובדים לעיר ב-9,540, מתוכם 4,360 של 81 יחידות הממשלה, 2,000 של משרד הביטחון ו-3,180 מהתעסוקה שתתפתח סביבם. לדבריו, "יש פה משמעות כלכלית גדולה לעיר שמשוועת לכסף".

הכישלון בהעברת יחידות הממשלה לירושלים בולט במיוחד, לאור החלטת נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ להעביר לפה את השגרירות והלחצים שמפעילה ישראל על מדינות נוספות לעשות זאת. קשה שלא להתרשם שישראל מבקשת מאחרים לבצע החלטות קשות שהיא אינה מצליחה ליישם בעצמה.

ב-2007 קיבלה הממשלה החלטה כי על כל יחידות הממשלה לעבור לבירה עד מאי 2015. מתוך 131 יחידות שפועלת מחוץ לירושלים, 40 מהן, בהן משרד הביטחון, קיבלו פטור. החובה הוטלה על 91 יחידות, שרובן המכריע שוכנות בתל אביב או במטרופולין שלה. בין היחידות האמורות נמנות הרשות הארצית למדידה והערכה של משרד החינוך ויחידת השירות לאזרח של משרד הרווחה.

למרות החלטת הממשלה, ועל אף בנייה של מבנים חדשים ומרווחים לקליטת היחידות הממשלתיות, בעשר השנים שעברו מאז ההחלטה, לא עברה אף יחידה ממשלתית לירושלים.

במאי 2014, שנה לפני תום תקופת המעבר, העניקה הממשלה ארכה של ארבע שנים, כלומר עד 2019. אולם נכון לאוגוסט 2017, אף יחידה מבין 91 היחידות הממשלתיות טרם השלימה את המעבר. מתוכן ל-9 נקבע באמת מועד אכלוס ל-2019. ל-37 מהן יש תאריך אכלוס בירושלים עד 2021.

הסיבות העיקריות העיקרית לכך שהיחידות אינן עוברות לעיר היא התנגדות שלהן ושל העובדים וכן העלויות התקציביות שיוטלו על משרדי הממשלה. השנה הוקם צוות בין-משרדי שתפקידו לזרז את המעבר. הצוות המליץ על נקיטת סנקציות תקציביות נגד יחידות סרבניות ותמריצים לעובדים, אך ספק אם הדבר יקרה בפועל.