מדד איכות החיים של הלמ"ס מפספס את רחשי הלב של רוכשי הדירות
הציבור הישראלי מוכן לשלם הון עתק על מגורים בתל אביב, אך בלמ"ס החליטו כי איכות החיים בה נמוכה משמעותית מזו של רחובות. אלא שבכלכלה חופשית – המחירים הם המדד היחיד למה שמוגדר על ידי הציבור כאיכות חיים
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) פרסמה בשבוע שעבר את מדד איכות החיים בערים בגדולות בישראל, ובה דורגו 14 ערים על פי פרמטרים שונים שעל פי הלמ"ס מבטאים במשותף את רמת איכות החיים בעיר. אך בדיקה של מחירי הדיור ב-14 הערים מעלה עובדה מצערת: בין הגדרת הלמ"ס למושג "איכות חיים" לבין ההגדרה הרווחת בציבור – חל קשר רופף בלבד.
ישנם פרמטרים רבים לבחינת מדד איכות החיים, אך בסופו של דבר מרבית האוכלוסייה מציגה את העדפותיה דרך מחירי הדירות בשוק החופשי. רוכשי דירות אינם קונים רק ארבעה קירות ורצפה, אלא רוכשים חבילה של "איכות חיים" לטעמם – מרמת החינוך המקומית, דרך נגישות למוקדי תעסוקה ובילוי, ועד כמות הפארקים.
אמנם ישנם הבדלים רבים בהעדפות של משקי בית שונים: משפחה חרדית תעדיף לגור בבני ברק שבה שירותי הדת; החינוך והקהילה עונים על צרכיה; לתל אביבי המצוי חשובה הנגישות למוקדי הבילוי והתרבות; משפחה בקיבוץ מעוניינת בחיים כפריים ובקהילתיות; ולתושבי יו"ש המימוש האידיאולוגי מצוי בראש סדר העדיפויות. אולם בסופו של דבר מחירי הדירות מבטאים את השקלול של כלל ההעדפות הללו בקרב כלל רוכשי הדירות.
במבחן השוק, תל אביב מספקת את רמת איכות החיים הגבוהה ביותר ובהפרש ניכר לעומת כל שאר הערים – שכן רמת המחיר הממוצעת בה היא הגבוהה ביותר. אך בלמ"ס החליטו שהם יודעים טוב יותר – ודירגו אותה רק במקום השביעי. ירושלים מהווה מקרה קיצוני יותר, בהיותה מדורגת שלישית ברמת מחירי הדירות – ולפני אחרונה בדירוג הלמ"ס. לעומתה העיר רחובות אשר דורגה ראשונה באיכות חיים, מדורגת עשירית במדרג המחירים. למעשה – רמת גן היא העיר היחידה במדד כולו שמיקומה הגבוה במדד איכות החיים, תואם את מיקומה במדד המחירים – בשניהם היא מדורגת שנייה.
נראה שסקר הלמ"ס מבטא את רמת שביעות הרצון של האוכלוסייה הקיימת בכל עיר ועיר, אך מתעלם מכך שלמרבית האוכלוסייה ישנם מגבלות תקציביות המונעות ממנה לגור בכל מקום שבו היתה מעוניינת. על מנת להבין מה באמת מחשיב הציבור הישראלי כאיכות חיים, היה על הלמ"ס לשאול שאלה שאלה אחת ויחידה: "בהיעדר מגבלות תקציב - באיזו עיר תעדיף לגור?"
הכותב הוא יו״ר קבוצת המאירי ושות׳