מספר החרדים בדחיית שירות זינק ל־37,200

מספר תלמידי הישיבות מקבלי דחיית השירות בהסדר "תורתם אומנותם" עמד בסוף 2017 על 37,200 ‑ זינוק של 43% מהשנה הקודמת, אז עמד המספר על 26 אלף בלבד. לא פחות מ־11,800 צעירים חדשים הצטרפו להסדר דחיית השירות ב־2017, לצד עשרות אלפים שחידשו אישורים שקיבלו בשנים קודמות.

ככל הידוע, מספר מקבלי הדחייה לא התפרסם כלל בחמש השנים האחרונות. "כלכליסט" ביקש מצה"ל את הנתונים והם מתפרסמים כאן באופן בלעדי.

לזינוק במספר מקבלי האישור לדחיית שירות יש השלכות כלכליות מרחיקות לכת. על פי נתוני האוצר, תהליך הצטרפות הגברים החרדים לשוק העבודה נבלם בשנה האחרונה, ואף חלה ירידה משיעור תעסוקה של 54% ל־51%. מאחר שהצבא נחשב למשלב הטוב ביותר של גברים חרדים בשוק העבודה, למספר המתגייסים יש השפעה ישירה על כמות היוצאים לעבודה.

מימין: שר הביטחון אביגדור ליברמן, ראש הממשלה בנימין נתניהו והרמטכ"ל גדי אייזנקוט. הממשלה לא עומדת ביעדי הגיוס שקבעה לע צילום: שאול גולן

המשבר עדיין איתנו

הסדר דחיית השירות מאפשר לצעירים חרדים להמשיך ללמוד בישיבה מבלי להתגייס. התלמידים החרדים בהסדר נדרשים לחדש את הדחייה מדי שנה, עד שהם מתגייסים, מצורפים לשירות אזרחי, או מגיעים לגיל 24 ‑ שבו הם מקבלים פטור מלא משירות צבאי. כ־70% מגיעים לגיל הפטור בלי לשרת כלל.

בג"ץ פסל שוב ושוב את החוקים שמכוחם ניתנה דחיית השירות, מטעמים של פגיעה קשה בעקרון השוויון. בספטמבר 2017 פסלו שופטי בג"ץ את החוק שהעבירה הקואליציה הנוכחית, וקצבו שנה להעברת חוק חדש, כלומר עד ספטמבר 2018. דרישת המפלגות החרדיות להעביר חוק כזה בכנס החורף של הכנסת היתה הבסיס למשבר הקואליציוני האחרון, שבגללו כמעט ולא הועבר תקציב 2019 והכנסת כמעט התפזרה. המשבר הזה צפוי להתחדש בכנס הקיץ.

9,000 מצטרפים בשנה

המעקב אחר מספר האישורים שניתנו לדחיית שירות לאורך השנים מסתבך בשל פסילת חוק טל בשנת 2012, שבעקבותיה חדל צה"ל להעניק אישורים לתלמידי ישיבות למשך כשנתיים. בתקופה זו תלמידי הישיבות המשיכו ללמוד ולהימנע מגיוס כפי שעשו לפני כן ‑ אבל הם לא קיבלו דחיית שירות כחוק. רק ב־2014, עם העברת חוק הפטור של ממשלת נתניהו־לפיד, חזר צה"ל להעניק דחיית שירות.

התוצאה היא שבשנים 2014 ו־2015 צה"ל קלט להסדר מצטרפים חדשים מכמה שנתונים, ולכן הנתונים מציגים מספר מצטרפים גבוה בהרבה מגודל המחזור. כך למשל ב־2014 עמד מחזור הגברים החרדים בני ה־18 על 9,200, אבל כלל המצטרפים להסדר מנו 19,000 צעירים ממחזורים שונים.

כל מחזור של חרדים בני 18 עומד היום על קצת יותר מעשרת אלפים, בעוד כלל המועמדים לגיוס ‑ גברים יהודים וחסרי דת ‑ עומד על 48,500. במילים אחרות, החרדים מהווים כ־21% מהמועמדים לגיוס.

מאז 2014 הצטרפו להסדר דחיית השירות 54,270 צעירים. כיוון שבהסדר יש שישה מחזורים, מדובר בכ־9,000 מצטרפים להסדר בממוצע בשנה. העובדה שבהסדר נמצאים היום 37,200, צעירים בלבד מוסברת, כנראה, בכך שחלקם התגייסו לבסוף לצבא, הצטרפו לשירות אזרחי, או קיבלו פטור מלא משירות מכוח סעיף 21.

הבעיה רחוקה מפתרון

בישיבת סיעת הבית היהודי בשבוע הציגו שר החינוך נפתלי בנט ושרת המשפטים איילת שקד נתונים המראים שב־2017 התגייסו לצבא 3,000 חרדים, כראיה לכך שהבעיה הולכת ונפתרת. אלא שמהנתונים המתפרסמים כאן עולה שהמספר הזה מהווה רק 25% מ־11,800 תלמידי הישיבות שהצטרפו באותה שנה להסדר הדחייה, וכ־30% מהמחזור כולו.

בנט ושקד צודקים בכך שיש התקדמות. אך הבעיה רחוקה מפתרון. לשם השוואה, 88% מהגברים היהודים הלא חרדים מתגייסים. חלק גדול מ־12% הנותרים אינם כשירים לשרת או שצה"ל לא מעוניין בהם. כלומר גם אחרי עשור של מאמץ להגיע לשוויון בנטל, עדיין 8 מכל 9 גברים יהודים לא חרדים מתגייסים לעומת 1 מכל 3 גברים חרדים.

אי אפשר להתעלם גם מדו"ח מבקר המדינה על מחדל העמידה ביעדי הגיוס. בין השנים 2013־2016, לא רק שמערכת הביטחון לא עמדה ביעדי הגיוס שקבעה הממשלה, אלא שהפער בין יעדי הגיוס לגיוס בפועל הלך וגדל פי 8, מ־1.4% ב־2013 ל־11% בשנת 2016. צה"ל מתקשה יותר ויותר לעמוד ביעדים.

דיון ללא נתונים

מה שמדהים הוא שהדיון על חוק הפטור מגיוס בשבועות האחרונים התקיים ללא נתונים. בנט הציג גרף ובו מספר החרדים המתגייסים, אבל הוא לא כלל את אלה שלא. האם המספרים חשובים ולא רק העיקרון? התשובה היא בוודאי. שורה של עתירות נגד הסדר דחיית השירות נדחו במהלך 50 השנים הראשונות למדינה. כאשר בג"ץ פסל את ההסדר לראשונה ב־1998, הנימוק המרכזי היה הצמיחה במספרים, או בלשונו של נשיא בית המשפט לשעבר אהרון ברק: "הכמות עושה איכות".

בסיבוב הקודם של משבר הגיוס, בין 2009 ל־2013, הוביל נשיא המכון הישראלי לדמוקרטיה יוחנן פלסנר שתי ועדות שחיפשו פתרון לגיוס תלמידי הישיבות. פלסנר הציב כיעד שירות של שני־שליש מהחרדים, שליש מהם בשירות צבאי ושליש בשירות אזרחי. בינתיים השירות האזרחי הוא כישלון מהדהד, ותחקיר "ידיעות אחרונות" אף רמז בשבוע שעבר שחלק גדול ממנו פיקטיבי. האם אחרי תהליך ארוך כל כך של השתלבות הציבור החרדי בשירות, סביר שנגיע רק ל־30%?

אם בעבר הטענה היתה שהדרישה לשירות צבאי כולאת את התלמידים בישיבות ומונעת מהם לצאת לשוק העבודה, היום המצב הפוך. לא זו בלבד שהבחורים יכולים ללמוד מקצוע או להתחיל בלימודים לתואר תוך כדי הלימודים בישיבה, אלא ברור שהצבא הוא הגשר הטוב ביותר של הציבור החרדי לשוק העבודה. 90% מבוגרי הצבא פונים לעבודה או ללימודים אקדמיים. לכן לא רק מבחינת הצדק, אלא גם מבחינה כלכלית, יש למדינה אינטרס מובהק שכמה שיותר בחורי ישיבות יתגייסו.

כשייפתח בעוד חודש כנס הקיץ של הכנסת ויתחדשו הדיונים על חוק הפטור מגיוס, ראוי שהנתונים הבאים יעמדו לנגד עיני חברי הכנסת: עשרות אלפי בחורי ישיבות נהנים מפטור מגיוס, ומספרם גדל במהירות. רק אחד משלושה בחורי ישיבה בכל מחזור מתגייסים, ומספרם לא גדל מהר מספיק. כל חוק שיתקבל חייב להתמודד עם המספרים האלה באומץ ‑ ולא לברוח מהם.