מנדלבליט לבג"ץ: ניר חפץ הציע בעבר להפגיש ביני לבין דן מרגלית - והסכמתי

היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, טוען כי יש לדחות את העתירה שדורשת ממנו שלא לעסוק בתיקי 1270 ו-4000 בשל היכרות מוקדמת עם ניר חפץ וחשש לניגוד עניינים ואומר: "ההיכרות עם חפץ הייתה שטחית, בטרם מוניתי לתפקיד ועל רקע פרשת הרפז הוא הציע לי לפגוש את דן מרגלית והסכמתי".

בעתירה שהוגשה לאחרונה על ידי עו"ד שחר בן מאיר והתנועה לטוהר המידות, באמצעות עוה"ד יובל יועז ודורון ברקת, נטען כי על מנדלבליט לפסול את עצמו מעיסוק בתיק 1270 (פרשת גרסטל) זאת נוכח היכרות מוקדמת עם חפץ. עוד נטען כי גם בתיק 4000 (פרשת בזק) על מנדלבליט לפסול את עצמו מלעסוק בחקירה וזאת מחמת ניגוד עניינים כביכול. בעתירה נטען כי נוכח עיסוקו של מנדלבליט כיועמ"ש, כאשר רה"מ בנימין נתניהו כיהן כשר התקשורת. על פי העתירה, בשל כך, צפוי מנדלבליט להעיד בעצמו בפרשה זו.

עמדת המדינה והיועמ"ש, כפי שהוגשה לבית המשפט העליון, באמצעות עוה"ד דנה בריקסמן ויונתן ברמן מפרקליטות המדינה, היא כי על העתירה להידחות בהיעדר כל עילה להתערבות שיפוטית. "לא קיימים בעניין זה", נכתב לבית המשפט, "אפשרות ממשית או חשש סביר לניגוד עניינים של מנדלבליט, בהתאם למבחנים שהותוו בהלכה הפסוקה, ומנגד קיימת חשיבות בעיסוקו של מנדלבליט בפרשות הנזכרות".

על פי עמדת המדינה, יש לדחות את הטענה כי על מנדבליט למנוע עצמו מלעסוק בתיק 4000 בשל הטעם שהוא עשוי להידרש לתת עדות במסגרתה. "הטענה הזו נעדרת כל בסיס עובדתי", כך נכתב. "מעבר לכך במישור העקרוני, קבלתה כרוכה בפגיעה ממשית במוסד היועמ"ש. מדובר למעשה בטענה כנגד מעורבותו של כל יועמ"ש בכובעו כראש התביעה הכללית, בעניין שהוא טיפל בו בכובעו כיועמ"ש".

מנדלבליט צילום: צביקה טישלר

ניר חפץ צילום: אוראל כהן

עוד צוין כי העיסוק בנושא הסדר ניגוד העניינים, לרבות בירור קשריו של רה"מ עם שאול אלוביץ', נוהל בעיקר על ידי מחלקת ייעוץ וחקיקה במשרד המשפטים והיועצת המשפטית של משרד רה"מ אל מול בא כוחו של נתניהו, עו"ד דוד שמרון.

"לא למותר לציין", נכתב עוד, "את החשיבות הרבה בכך שהיועמ"ש יעסוק באופן אישי בטיפול בתיק החקירה שבו נחקר רה"מ כחשוד... לא די בתחושת העותרים, אשר מטבע הדברים אינם מעורים בתיק החקירה, כי מתקיים ניגוד עניינים, כדי להביא לכך שהיועמ"ש ימנע עצמו מעיסוק בעניין זה".

גם באשר לטענה כי על מנדלבליט להימנע מלעסוק בתיק 1270 (פרשת גרסטל) בשל היכרות מוקדמת עם חפץ, טוענת המדינה כי על טענה זו להידחות. לפי העמדה שהוגשה לבית המשפט, הטענה שבעתירה נשענת על פרסום עיתונאי מהחודש שעבר שלפיו ב-2015, בטרם מונה מנדלבליט לתפקיד היועמ"ש, הוא נעזר ביועץ התקשורת חפץ כדי לתאם פגישה עם העיתונאי דן מרגלית.

לשיטתו של מנדלבליט, היכרתו עם חפץ מתקופת כהונתו כמזכיר הממשלה הייתה היכרות שטחית, כאשר חפץ, שלא היה אותה עת עובד מדינה, הגיע מעת לעת לפגישות עם רה"מ במשרדו. מטבע הדברים, אומר מנדלבליט, כי הן בתפקידו הקודם והן בתפקידו הנוכחי הוא נמצא במגע עם גורמים רבים ברמת היכרות משתנה. "ההיכרות של מנדלבליט עם חפץ", נכתב לביהמ"ש, "היתה מצומצמת ביותר, כאמור, ולא התקיימו ביניהם קשרי חברות אישיים".

באשר לאותו פרסום הנוגע למרגלית: לפי גרסת היועמ"ש, בשנים 2014-2015 פרסם מרגלית מספר טורים שעסקו ב"פרשת הרפז", שבה היה מעורב מנדלבליט, והתייחסו באופן ביקורתי כלפיו. מנדלבליט, מצוין בעמדת המדינה, הביע את מורת רוחו מאותם טורים משום שסבר כי אינם משקפים את הדברים כהווייתם. "למיטב זכרונו של מנדלבליט", נכתב, "חפץ מסר לו כי שמע אותו מביע את מורת רוחו מהדברים וציין כי כדאי לו להיפגש עם העיתונאי על מנת להסביר את נקודת מבטו ביחס לפרשה וחלקו בה. מנדלבליט מסר לחפץ כי אינו מכיר את מרגלית וחפץ הציע להכיר בין השניים ולתאם את המפגש לאור היכרות מוקדמת שלו עם העיתונאי. מנדלבליט נענה בחיוב להצעה. בהמשך לכך, חפץ דיבר עם מרגלית, ותיאם את המפגש בין השניים בביתו של מרגלית. חפץ הגיע למפגש לצורך עריכת היכרות בין השניים ומיד לאחר מכן - עזב את המקום. במסגרת ישיבה זו הציג מנדלבליט בפני מרגלית את נקודת מבטו ביחס להתנהלותו בפרשת הרפז".

היועמ"ש מבהיר כי לא קיים קשרי חברות אישיים עם חפץ וכי ההיכרות ביניהם היתה שטחית. בנסיבות אלה, נכתב לביהמ"ש, עמדת המדינה כי אין בכך ניגוד עניינים ואין בהיכרות השטחית בין השניים כדי להטות את שיקול דעתו המקצועי של היועמ"ש בקשר לענייני חקירה.