חקר ביצועים: השבוע של טראמפ, אלכסנדר ובר

פוליטיקה בצל החקירות

משרד התקשורת - לסגור, ובהקדם

בשיא אחת הסערות סביב התאגיד, באוגוסט 2016, בנימין נתניהו התייצב בסיעת הליכוד ולעג לחבריו: "לקחתי על עצמי את תפקיד שר התקשורת כי רק אני יכול לעמוד מול הלחצים והמתקפות של כלי התקשורת". כך הוא בעצם הודה שבתפקיד שר התקשורת יש ניגוד עניינים אינהרנטי: פוליטיקאי שקובע את הרגולציה על גופים שמשפיעים על עתידו עלול לשרת את עצמו ולא את הציבור. הוא התרגש הרבה פחות מהבעייתיות בכיוון ההפוך, מהעובדה שכלי תקשורת תלוי בפוליטיקאים ולכן עלול לשרת את עצמו ולא את הציבור. עכשיו נתניהו חשוד שאף על פי שזיהה את שדה המוקשים, הוא נכנס אליו מרצון. הפתרון הוצע כבר מזמן, אבל איש לא חיבק אותו: צריך לבטל את משרד התקשורת ולהפוך אותו לרשות עצמאית. שום פוליטיקאי לא צריך לקבל החלטות הנוגעות לגופים שכוללים אתרי חדשות. אולי עכשיו, כשניגוד העניינים הזה כמעט קיצר את ימיה של כנסת שנייה ברציפות, הפוליטיקאים סוף סוף יטפלו בו.

אורי תובל

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: אלכס קולומויסקי

הלוואות במקום הון עצמי

בר יוצרת בעיה חדשה

"אין לקחת אשראי צרכני לקניית דירה", אמרה השבוע המפקחת על הבנקים חדוה בר, בניסיון להזהיר קוני דירות חסרי הון עצמי מהחלפתו בהלוואות רגילות ויקרות. הפיקוח גם פרסם הוראה לבנקים להקל בדרישות ההון העצמי שצריך להציג לפני קבלת משכנתא: הלקוחות יוכלו להביא הון נמוך יותר ולקחת משכנתא גדולה יותר, במקום להידרש להלוואה רגילה. כך, בניסיון לעצור את ההשתעבדות להלוואות יקרות הפיקוח מעודד הגדלה של הלוואות ארוכות טווח, שהן מלכתחילה גדולות מאוד, לעתים גדולות מדי על הלווים הלהוטים לדירה. הקטנת ההון העצמי גם עלולה להוביל לעליית מחירי הדירות. ועם משכנתא גדולה יותר או דירות יקרות יותר הקונים ממילא ישלמו יותר, אולי כמו בהלוואה צרכנית יקרה. לא הגיוני יותר להורות לבנקים לבדוק את מקורות ההון העצמי ולוודא שאינו מגיע מהלוואות?

רחלי בינדמן

עוד מעצרים ברשויות

ועדות התכנון - דרוש שינוי מבני

סגן ראש עיריית ירושלים ויו"ר ועדת התכנון והבנייה בעיר מאיר תורג'מן הצטרף השבוע לרשימה הבלתי נגמרת של חשודים ונאשמים בשלטון המקומי. כמעט בכל המקרים החשדות קשורים לנדל"ן, והיקף הפרשות מוביל למסקנה שמערכת התכנון המופקדת בידי הרשויות המקומיות בנויה באופן שמזמין שחיתות. משרד המשפטים כבר הציע שינויים מבניים כדי להתמודד עם התופעה, אבל הח"כים והשרים דחו את כולם. רק לפני שבוע, למשל, ועדת הפנים דחתה סעיף בחוק ההסדרים שביקש להעביר ועדות מכרזים לידי הפקידים המקצועיים. צודקים, אם לראש הממשלה ולשרים יש זכות להיות חשודים בפלילים, אין סיבה למנוע זאת מבכירי השלטון המקומי.

נמרוד בוסו

מאיר תורג'מן צילום: יריב כץ

הדירקטורים כבר מתפכחים

נדל"ן אמריקאי - חשבו שנבלע הכל

עם נחיתתן בישראל חיפשו חברות הנדל"ן האמריקאיות דרך אל לבם של המשקיעים הישראלים. מכיוון שבריבית לא רצו לצ'פר יותר מדי - הרי המוסדיים המקומיים קנו בכל מקרה בשמחה - החליטו בעלי השליטה לקשט את הדירקטוריונים בשמות נוצצים משוק ההון המקומי. הגווארדיה הוותיקה הצטרפה תחילה בהתלהבות, אך כעת מתגלים סממני התפכחות, למשל בפרישת דוד ברוך ויהלי שפי מאקסטל של גרי בארנט השבוע. דירקטורים עוזבים על רקע פערים בתפיסת הממשל התאגידי עם בעלי השליטה, שחשבו שבלבנט יקבלו יחס אוהד יותר לעסקאות בעלי עניין תמוהות ומשיכות דיבידנד שלא באמת אפשריות לנוכח המצב הפיננסי. זה נכון שאנחנו קצת לוקים בהערצה יתרה לדודים מאמריקה, אך מה שהם כנראה לא יודעים הוא שהטראומה שנוחי דנקנר והדירקטוריונים הבובתיים של אי.די.בי הותירו בשוק המקומי חזקה יותר.

סופי שולמן

המערכת נגד השפלות

אלכסנדר - הזדמנות לדיון הכרחי

בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה פטרו השבוע את קובי אלכסנדר, מנכ"ל קומברס לשעבר ומאנשי ההייטק המובילים בישראל, מלהגיע לדיון בעניינו, כדי שלא יצולם באזיקים. ההחלטה הזאת מצטרפת ליוזמה של שרת המשפטים לאסור צילום עצורים בבית המשפט, אחרי פרסום התמונות של שאול אלוביץ', סטלה הנדלר ושאר הבכירים בפרשת בזק. במקביל טוענים הסניגורים של חלק מהעצורים שלצד חילוטי הרכוש האגרסיביים, הם גם סבלו בחדרי החקירות מהשפלות מילוליות ומניעת שינה. זו הזדמנות טובה לדיון הכרחי. כי כבוד האדם, גם העצור, החשוד, הנאשם, בהחלט חשוב, ולא רק בזירה הנראית, בצילומים, אלא גם מאחורי הקלעים. ויותר מכך: הוא חשוב גם כשהעצור אינו אלכסנדר או אלוביץ', שזוכים לסיוע מהמערכת כשיש חשש קל שיושפלו. המערכת צריכה לקבוע כללים שימנעו את ההשפלה הזאת גם ממי שהיא אינה מזדרזת לצאת להגנתו.

משה גורלי

קובי אלכסנדר נוחת בישראל צילום: דני שדה

הנתונים רק חלקיים

הוצאות הח"כים בחושך

הכנסת פרסמה בשבוע שעבר את הוצאות הח"כים ב־2017. כרגיל בשנים האחרונות, לא נתנו לעיתונאים זמן להתעמק בנושא, והנתונים הועברו בהפתעה, והפעם גם רגע לפני סוף השבוע. חמור מכך: המידע שנמסר היה כללי (לפי סוגי הוצאות), ללא הוצאות ספציפיות. הכל כדי לא להביך את הח"כים. אבל הנתונים עדיין מביכים: נרשמה עלייה דרמטית בהוצאות. 15 ח"כים הוציאו יותר מ־100 אלף שקל (ב־2016 רק שניים עשו זאת). האלופה היא יפעת שאשא ביטון (כולנו), שהוציאה 136 אלף שקל (לשם השוואה, האלוף של 2016 מיקי זוהר הוציא 102 אלף). האם לעלייה בהוצאות יש הסבר כלכלי, והיא הגיונית ומוצדקת? או שהיא שערורייתית ומקוממת? אין לנו שום דרך לדעת, כשהכנסת לא חושפת את הנתונים המפורטים. שקיפות בהחלט יכולה לשפר את מעמד הכנסת, אבל חצי שקיפות מדרדרת אותו.

שחר אילן

הפוליטיקאים מעלים הילוך

לפיד - בכל זאת, דיון

בסוף השבוע שעבר פרסם יאיר לפיד טקסט ארוך על העתיד הכלכלי של ישראל. לפיד שואל איך עלינו להיערך להמשך המהפכה הטכנולוגית ומציע כמה תשובות, ועל הדרך משתמש במונחים שנלקחו היישר מחוג הסילון של דאבוס ("המהפכה התעשייתית הרביעית") או מבית המדרש של רייגן ("הממשלה אף פעם לא יכולה להיות הפתרון"). מנגד, הוא מכיר בחשיבות המכרעת של העבודה בחיינו, דבר שנשכח בחלק מהחזונות למאה ה־21. אבל מעל הכל, עצם הדיון הוא החשוב: לפיד רוצה לזהות אתגרים ולהבין איך להתמודד איתם. גם בססמה של אבי גבאי, על הפיכת ישראל למדינה הטובה בעולם, ניכר אופן חשיבה דומה. אפשר להתווכח מה האתגרים הרלבנטיים, מה הדרכים לפתרון ומה החזון, וטוב שכך. זה בדיוק העניין. אחרי שנים שהשיח התבסס על התבשמות מהישגינו עד כה והפחדות מהצפוי לנו, הניסיון לנהל שיחה קצת יותר מורכבת על מה שביכולתנו לעשות מרענן.

אורי פסובסקי

מזכיר המדינה פוטר

טראמפ - הקונספירציות ניצחו

כשנשיא ארצות הברית דונלד טראמפ פיטר השבוע את מזכיר המדינה רקס טילרסון, עלו בכלי התקשורת האמריקאיים שלל השערות שזה קרה כי טילרסון הביע תמיכה פומבית בבריטניה, שהאשימה את מוסקבה בניסיון לרצוח מרגל לשעבר על אדמתה. כשטילרסון מונה לתפקיד הזכירו פרשנים את קשריו הטובים עם נשיא רוסיה ולדימיר פוטין כאחת הסיבות למינוי. זו התוצאה של מציאות פוליטית מופרעת יותר מכל דמיון: לא רק תומכי טראמפ ואנשי ימין קיצוני רואים בכל דבר מזימה זדונית של יריביהם, גם הפרשנים המנוסים כבר נדבקו בנטייה למצוא קונספירציה אפילו מאחורי החלטות שעשויות להיות סתם עוד גחמה שלוחת רסן של האיש החזק באמריקה.

רן אברמסון