כפוף לשימוע: בזק תיקנס ב-30 מיליון שקל על פגיעה בתחרות, המנכ"לית הנדלר תשלם 700 אלף שקל

הרשות להגבלים עסקיים מטילה קנס של כ-30 מיליון שקל על בזק בשל פגיעה בתחרות - סיכול הקמת תשתיות עצמאיות על ידי מתחרותיה. בנוסף הודיע הרשות כי היא מטילה קנס של כ-700 אלף שקל על מנכ"לית בזק סטלה הנדלר. החלטת הקנס כפופה לשימוע מוקדם שייערך לחברה.

כפי שנחשף ב"כלכליסט" באוקטובר האחרון, הרשות להגבלים עסקיים החלה לבדוק האם בזק חיבלה ביישום תקנות רפורמת השוק הסיטונאי, והיום (ד') הוציאה מכתב כוונות לחברה בו נטען כי היא מנצלת את מעמדה לרעה בגין שני אירועים.

האירוע הראשון בו ראתה הרשות הפרה משמעותית שפוגעת באופן חמור בתחרות נוגעת להשחלות סיבים אופטיים ממה שנקרה "גוב אפס" ועד לפתח הבית הפרטי. גוב אפס הוא בור התקשורת הקרוב ביותר לפתח הבית שנמצא בשטח ציבורי, שממנו מתקבלת התקשורת הביתית באמצעות כבלי התקשורת.

בזק טענה שאת הסיבים היא משחילה עד לגוב האחרון לפני השטח הפרטי, ומאחר שמדובר בשטח פרטי אין לה הרשאה להיכנס ולהשחיל בו סיבים. לבזק כמובן יש צינור, קנה או תעלה שדרכם עוברים כבלי התקשורת אל הבתים עצמם, ולמעשה היא מסרבת לאפשר לחברות המתחרות להשתמש בתשתיות אלה.

סטלה הנדלר

הרשות להגבלים עסקיים רואה בכך הפרה חמורה שפוגעת באופן משמעותי ביכולתן של חברות להקים רשת עצמאית. כדי שאותן חברות יוכלו להתחבר לבתים, הן יצטרכו לדרוש אישורים רגולטוריים רבים ולתאם עם הרשויות המקומיות ובעלי תשתיות אחרים, שבמקרים רבים כוללים קידוחים וחסימות כבישים ומדרכות. בנוסף, לבתים משותפים אין אינטרס לאפשר לכל חברה לקדוח בשטחה על מנת להוסיף כבל תקשורת. לכן הוחלט כי בזק תאפשר למתחרות להשחיל גם בקנים הסופיים. ההפרה נמשכת עד היום, ובזק לא מאפשרת למתחרות גישה "לקנים הסופיים" שלה - ובכך פוגעת ביכולתן להציע ללקוחות הקצה שירותי תקשורת מתקדמים.

הפרה נוספת שבדקה הרשות עוסקת בהשחלות הסיבים בתעלות של בזק. בזק טענה שכאשר היא משחילה סיבים אופטיים היא נדרשת לחתוך את הסיב בין בור תקשורת אחד לאחר, ולמעשה משחילה סיבים במקטעים. חיתוך סיב בכל מעבר מגוב לגוב הוא מורכב טכנית והחיבור מחדש הוא בעייתי משום שהוא מפחית את האות התקשורתי ובכך איכות התקשורת פוחתת. בספטמבר 2016, הודיעו סלקום ופרטנר כי הן לא מוכנות להמשיך ולעבוד כך ועצרו פריסת התשתיות שלהן עד להתערבות משרד התקשורת. כ-4 חודשים לאחר מכן, בינואר 2017, הכריע משרד התקשורת נגד בזק ובמרץ של אותה השנה בזק החלה בתיקון ההפרה. למעשה, במשך חצי שנה כל השוק נעצר וקצב פריסת התשתיות של המתחרות הואט באופן משמעותי.

בזק טענה כי זו השיטה המקובלת להשחלת סיבים אופטיים, אולם מבדיקה שערכה הרשות להגבלים עסקיים התגלה כי בזק ביצעה לא מעט השחלות "רציפות", כלומר ללא חיתוכים. באוקטובר האחרון החלו סלקום ופרטנר לעבוד גם עם עובדי קבלן חיצוניים, שאינם עובדי בזק, בעבודות פריסת התשתיות שלהן על גבי התשתיות של בזק שטענו אף הם כי ישנם מקרים שלא נדרש לבצע חיתוכים בסיבים.

אף על פי שמדובר באחד הקנסות הגדולים שהטילה הרשות להגבלים עסקיים על גוף מסחרי, מדובר בהפרה שהשתלמה לבזק באופן מובהק. הרשות יכולה להטיל עיצומים בשיעור של עד 8% ממחזור ולא יותר מ-24 מיליון שקל עבור כל הפרה. מאחר שבבדיקה של הרשות נבדקו שני נושאים, הקנס המקסימלי היה יכול לעמוד על 48 מיליון שקל.

אולם מנקודת מבטה של בזק מדובר באחת ההפרות המשתלמות. הכנסותיה השנתיות של בזק ב-2016 הסתכמו מלמעלה מ-10 מיליארד שקל כך שהקנס שהטילה הרשות עומד על כ-0.003% בלבד. אילו ההגבלה על הסכום המקסימלי, העומד כאמור על 24 מיליון שקל, תבוטל כפי שמבקשים כעת ברשות, הקנס המקסימלי היה יכול להסתכם בכ-1.6 מיליארד שקל עבור שתי ההפרות.

למעשה, בזק הצליחה לסכל את הרפורמה בתשתיות הפאסיביות המעניקים לה יתרון משמעותי על גבי שחקניות אחרות בתחום התקשורת למשך חצי שנה באופן מוחלט, ועד היום באופן חלקי, כך שהמתחרות מתקשות להתחבר ללקוחות.

רפורמת השוק הסיטונאי, שעליה חתם שר התקשורת לשעבר גלעד ארדן בנובמבר 2014 ושנכנסה לתוקף בפברואר 2015, נועדה להגביר את התחרות בשוק התקשורת באמצעות מתן אישור לחברות התקשורת השונות, כמו פרטנר וסלקום, לעשות שימוש בדרכים שונות בתשתיות של בזק ו-HOT כדי להרחיב את היצע השירותים שיוכלו לספק ללקוחות בתחומי הטלפוניה והאינטרנט. אולם נכון להיום, הרפורמה חלה רק על בזק.

נקודת המוצא הייתה כאמור שאין סיבה לחפור ברחבי המדינה שוב כדי להניח צינורות שיאפשרו פריסת תשתיות, משום שעל גבי הצינורות הקיימים ניתן לפרוס סיבים ולהניח תשתיות נוספות של חברות אחרות. בשלב הראשון ליישום הרפורמה ישנם שירותים כמו אינטרנט וטלפון קווי שחברות יכולות לספק באמצעות התשתיות הקיימות. מטרת הרפורמה היא להגביר את התחרות, להפחית את המחיר ולהביא לכך שהצרכן מקבל שירות וטכנולוגיה טובים יותר. ההיגיון היה פשוט: ככל שיהיו יותר שחקניות בשוק, התחרות על לבו של הצרכן תגבר, המחירים יירדו ועל החברות יהיה להשקיע בטכנולוגיות מתקדמות שישפרו את המוצרים שלהן ואת התשתיות. 

מבזק נמסר: “לדעת החברה, מסקנות רשות ההגבלים העסקיים בבדיקה המדוברת, שגויות מיסודן. בזק שיתפה פעולה באופן מלא בבדיקת הרשות בעניין, והראתה כי כל פעילותה ופעולותיה התבצעו על פי חוק ובהתאם להוראות משרד התקשורת ותיק השירות לשימוש בתשתיות פיזיות. בזק סיפקה לחברות התקשורת האחרות שירותים בהתאם לתיק השירות, ובאופן זהה לדרך בה היא מתקינה את תשתיותיה שלה עצמה. אנו משוכנעים כי במהלך השימוע נוכיח כי בזק עשתה כל המוטל עליה ואף מעבר לכך במסגרת תיק השירות".