הפירוק שמאיים לסבך את משרד גולדפרב זליגמן

סבך בלתי נגמר של ניגודי עניינים בין בעלי השליטה, שומרי הסף ופירמת הייעוץ המשפטי, השאלת מניות מהבעלים לצורך מימוש בנקודת זמן רגישה במיוחד ודיווחים כוזבים לרשויות המס - נאמן חברת אורכית חושף כעת לראשונה מסמכים ועדויות שהתגלו בחקירה ושמעוררים תהיות רבות לגבי התנהלותו של משרד עורכי הדין גולדפרב זליגמן, מי שהיו היועצים המשפטיים של החברה ושל שומרי הסף שלה. המסמך הוגש שנה אחרי שהגיש תביעת ענק נגד בעלי השליטה איציק תמיר ואריק פנט והדירקטורים בחברה, בתשובה לכך שהנתבעים ביקשו לדחות אותה על הסף בטענות שונות.

מסמך התשובה שהגיש המפרק עו"ד ליאור דגן ממשרד פירט וילנסקי מעלה תהיות קשות לגבי התנהלות משרד גולדפרב זליגמן. בפרק שהוקדש ל"ניגודי העניינים של שומרי הסף באורכית לאורך השנים" מתמקד דגן במשרד ובשומר סף נוסף — יאיר שמיר, שכיהן כדירקטור בחברה ובהמשך אף כיהן שתי קדנציות כדירקטור חיצוני. בעבר כיהן כשר בממשלה מטעם ישראל ביתנו.

דגן חושף כי בתו של שמיר, עו"ד טל שמיר לוי, הועסקה כעו"ד בגולדפרב והיא נשואה לבנו של יודי לוי, השותף המנהל של המשרד. גולדפרב אגב ייצג ומייצג את שמיר גם בעסקיו הפרטיים, ויודי לוי משמש דירקטור בחלק מהחברות שבהן מושקעת קרן קטליסט, שבה שמיר שותף מנהל. בנוסף, בתו של בעל השליטה איציק תמיר, אסנת הורוביץ תמיר, היא עורכת דין בגולדפרב. המשרד ייצג את תמיר ואת בעל השליטה השני אריק פנט גם באופן אישי בעניינים שונים. כל אחד מהעובדות הללו בפני עצמה אינה מעוררת קושי, אך השילוב שלהן זו בזו משקפת מצב שהנאמן מגדיר בהקשרים מסוימים כ"בעייתי ביותר ונגוע בניגודי עניינים חריפים".

בתו של יאיר שמיר והמניות שמעולם לא עברו לעובדים

עו"ד שמיר לוי מוזכרת במסמך שהגיש הנאמן. לטענתו, בתחילת 2003 בוצעה "עסקה מלאכותית ותרמיתית" של הקצאת 600 אלף מניות לעובדי חברות־בנות של אורכית, שאושרה פה אחד וללא התכנסות בפועל של הדירקטוריון. באותו מעמד אושרה גם עסקה שבה רכשה אורכית את אחזקות כלל תעשיות בחברה, תוך תשלום פרמיית שליטה גבוהה מאוד. לפי דגן, בעסקת כלל היה לתמיר ולפנט כבעלי שליטה עניין אישי, והיא נועדה לבצר את שליטתם בחברה.

כתוצאה מרכישת מניות כלל, שיעור האחזקה המצרפי של תמיר ופנט באורכית עלה ליותר מ־25% מההון המונפק של החברה — מצב שמחייב אותם בהתאם לחוק החברות לפרסם הצעת רכש ובה הצעה זהה לכלל בעלי המניות. דגן טוען שהקצאת 600 אלף המניות לעובדים נרקחה כדי לעקוף את החוק, למנוע את הגעתם של תמיר ופנט לאחזקה של יותר מ־25% ולהימנע מהחיוב להגיש הצעת רכש. "מדובר בבניה של מנגנון בלתי חוקי שנועד להכשיר פעולה בלתי חוקית", הוא כותב.

המפרק עו"ד ליאור דגן. "ניגודי עניינים חריפים" צילום: אתר משרד עו"ד פירט, וילנסקי

אחרי כל זה, כותב דגן, באפריל 2003 נמסר גם דיווח כוזב לרשויות המס על אותה הקצאת מניות לעובדים — שבוצע על ידי חברת הנאמנות של משרד גולדפרב זליגמן. במסגרת הדיווח ציינה חברת הנאמנות את שמות העובדים שלהם הוקצו המניות ואישרה כי כולן הופקדו בידיה ב־1 באפריל. את הדיווח הכינה עו"ד טל שמיר לוי מגולדפרב, בתו של יאיר שמיר, והוא נשלח במייל לנציגי החברה לאישור לפני שנשלח לפקיד השומה.

"הדיווח לא תאם את מצב הדברים בפועל", כותב דגן. לדבריו, במסגרת חיפוש ועיון במסמכים שביצע במשרדי גולדפרב נמצא פרוטוקול של ועדת תגמול שהוקמה בעקבות אישור תוכנית הקצאת המניות, שחבריה היו תמיר ופנט. באותה ישיבה הומרו המניות על ידי אורכית לאופציות של החברות־הבנות, וכבר לא היו קיימות או ניתנות להפקדה. "מדובר בדיווח כוזב ושגוי לפקיד השומה, שמקורו בכך שתמיר ופנט מלכתחילה לא התכוונו להעניק לאותם עובדים מניות, וכי הפעילות נועדה למטרה בלתי חוקית כפולה: לעשות שימוש במניות לצורך הצבעה באסיפת בעלי המניות לביצור שליטתם של תמיר ופנט בחברה וכן להימנע מהצורך בביצוע הצעת רכש — דבר שהיה מסכל את רכישת מניות כלל", טוען דגן.

יודי לוי אישר את מה שאיציק תמיר הכחיש

פרשה מטרידה לכאורה נוספת שנחשפת בכתב התשובה של דגן וקשורה למשרד גולדפרב זליגמן נוגעת להשאלת 710 אלף מניות מבעל השליטה תמיר לידי עו"ד יודי לוי, השותף המנהל של גולדפרב, או למשרד עצמו, לצורך ביצוע מכירה בחסר (שורט סייל) של מניות אורכית. במסגרת השאלה כזאת, מי שמקבל את המניות מוכר אותן במחיר גבוה מתוך ציפייה לרכוש אותן לאחר מכן במחיר נמוך יותר. דגן מציין שההשאלה בוצעה שעות בודדות אחרי דיווח של אורכית לבורסה על חתימה על מזכר הבנות מול חברת הטלקום ECI, שגם אותה מייצג משרד גולדפרב.

לפי הדיווח, יום קודם לכן הגיעה החברה להסכמות עם ECI לגבי הסכם לא מחייב שעתיד להיחתם, ושלפיו אורכית תעניק ל־ECI רישיון בלעדי לפיתוח, יצור ומכירה של מוצרים. אם ההסכם ייחתם, החברה תקבל 4.5 מיליון דולרעל פני ארבע שנים על חשבון תמלוגים עתידיים. מיד לאחר הדיווח זינקה מניית אורכית ב־135% ובמקביל בוצעה השאלת המניות. המניות הוחזרו לתמיר כמה שבועות לאחר מכן, ועד אז גם שווי המניה כבר ירד.

תמיר עצמו העיד בחקירתו באפריל 2015 בפני דגן כי המניות נמסרו לעו"ד לוי לצורך מכירה בחסר. כשנשאל מה היתה מטרת ההשאלה, השיב: "לחסוך כסף לחברה". כשהתבקש לפרט טען כי ההשאלה נעשתה "למיטב ידיעתי כדי לחסוך שכר טרחה". לדבריו, שכר הטרחה של המשרד הופחת ובתמורה ניתנו אופציות באורכית. "ההשאלה נעשתה כדי שיוכלו לממש את האופציות מיידית. משהו בנוסח הזה, אני לא בטוח", אמר תמיר.

תמיר התחמק מפירוט נוסף, אך כשהתבקש להסביר כיצד המהלך חוסך כסך לאורכית, השיב: "אני לא יודע את הטכניקה. הם קיבלו בתמורה להנחה מהותית בשכר הטרחה אופציות בחברה. למימוש אופציות יש כל מיני תנאים ספציפיים שאני לא בטוח בהם. השאלת המניות לפי דעתי אפשרה להם לממש את האופציות מוקדם יותר". בהמשך אמר כי "הם ביקשו לקבל את המניות שלי כדי שיוכלו לממש את האופציות יותר מהר".

יאיר שמיר ויודי לוי

בנובמבר 2015 זומן עו"ד לוי לחקירה במשרד הנאמן, ובמהלכה אישר כי משרדו קיבל 710 אלף אופציות זמן מה לפני שאורכית נקלעה להליכי חדלות פירעון, והסביר כי הרקע לכך היה "רצון לתגמל את המשרד מעבר למה שהיו מסוגלים לשלם. זו היתה מחווה מצידנו שהסכמנו לעבוד בתעריפים נמוכים מהרגיל". כשנשאל לגבי השאלת המניות מתמיר, הכחיש: "צריך לברר את זה, אני לא יודע. אני יודע שהוא לא השאיל לנו או למשרד. אני אבדוק את הדברים ואתן לכם תשובה". בחקירה נוספת ביוני 2016 השיב כי המניות הושאלו ללקוח של משרדו ולכן הן תחת חיסיון עו"ד־לקוח, ואין בכוונתו לפרט מעבר לכך.

בעלי השליטה התעשרו ובדרך ריסקו את החברה

הסיפור של חברת ציוד התקשורת אורכית משקף את אחד ממקרי עושק הציבור החמורים ביותר של חברה ישראלית. החברה שבשנות התשעים הוגדרה כיהלום של תעשיית ההייטק ונסחרה בשיאה בנאסד"ק לפי שווי של 2 מיליארד דולר, בסוף התרסקה לחלוטין תוך הפסדים של 380 מיליון דולר שמומנו על ידי הציבור.

בתום חקירות שנמשכו שנים, הגיש לפני כשנה דגן כתב תביעה חריף נגד הבעלים ונושאי המשרה של אורכית, בהם המייסדים תמיר ופנט, סמנכ"ל הכספים אביב בוים והדירקטורים יאיר שמיר, מירי גלבמן, ג'ד ארקין, מרדכי מוטיל, עמירם לוינברג ומשה ניר, ובו דרש מהם להצהיר על אחריות אישית לחובות של מאות מיליוני שקלים שהותירה אחריה החברה. התביעה נמצאת כעת בשלבים מקדמיים, ובעלי השליטה והדירקטורים מבקשים לדחות אותה על הסף בטענות שונות. מי שמייצג את הדירקטורים בהליך הוא משרד גולדפרב זליגמן, במהלך שבפני עצמו מעורר לא מעט תהיות מתחום האתיקה המקצועית — שכן הפעם הייצוג נעשה נגד החברה שהיתה לקוחת המשרד במשך עשרות שנים.

בתביעה כותב דגן כי במקביל להפסדי העתק שנגרמו לציבור, לבעלי המניות ולנושים, בעלי השליטה תמיר ופנט שלשלו לכיסם סכום דמיוני של יותר מחצי מיליארד שקל. לדבריו בעלי השליטה התעשרו תוך ניהול עסקי החברה בדרך של תרמית - הם הצביעו תמיד אחד לטובת השני ובאופן מתואם, והדירקטוריון מעולם לא דן בשאלת היותם בעלי השליטה. מי שכיהן כדירקטור בחברה ולאחר מכן כדירקטור חיצוני, השר לשעבר מטעם ישראל ביתנו יאיר שמיר, הסביר את התופעה בחקירתו בפני המפרק כך: "במרבית החברות שאני חבר בהן זה המצב. הכל מבושל קודם. דירקטוריון הרי זה לא פרלמנט".

ממשרד גולדפרב זליגמן נמסר כי: "הנאמן ניהל והגיש הליך משפטי יקר ומשולל יסוד להטלת אחריות אישית על דירקטורים ונושאי המשרה באורכית בסכום מנופח של מאות מיליוני שקלים. הנאמן קיבל מענה ענייני ומפורט ביותר על תביעתו בבית המשפט מארבעה משרדי עורכי דין שונים, מענה אשר הוכיח מעל לכל ספק כי תביעתו ודרך הילוכו בה מנוגדים להוראות הדין, לעובדות ואפילו להיגיון, שלא לומר המוסר. מי שככל הנראה אינו מאמין בטענותיו עצמו, נזקק מן הסתם להעלות בכתב התשובה מטעמו שלל טענות חדשות, ובכלל זה להסיט את הדיון לרכילות בטלה ופיקנטריה שאין לה כל משמעות משפטית. כך זהותם וקרבתם המשפחתית של חברי הסגל המשפטי במשרדנו (המונה למעלה מ־220 עורכי דין וכ־40 מתמחים בכל מחזור) לא תסייע בידי הנאמן לבסס עילות תביעה במקום שאינן. מיותר לומר כי בייצוגה של אורכית משרדנו פעל בהתאם לדין וללא כל ניגוד עניינים. בבית המשפט הנאמן ייאלץ לדון רק בעניינים מהותיים הרלבנטיים לתביעתו".