הקואליציה מחשבת את קיצה לאחור: מה אומרים ראשיה ומה הם באמת רוצים
החרדים מתבצרים בעמדתם לגבי חוקי הגיוס ומחזיקים את הממשלה כבת ערובה, המפלגות החילוניות בקואליציה מסרבות להצטייר כמי שתומכות בהשתמטות ומעל להכל מרחפת שאלה גדולה אחת: מה רוצה ראש הממשלה?
על רקע המשבר הקואליציוני סביב חוק הגיוס לחרדים, רצה בקבוצות הווטסאפ החרדיות בדיחה שבה ראש הממשלה בנימין נתניהו והקדוש ברוך הוא מתווכחים מי מביניהם אחראי לבריאת העולם. "אתה מתווכח איתי?" אומר הקב"ה לנתניהו. "אני הרי בראתי את העולם בשישה ימים". "כן", עונה לו ראש הממשלה, "אבל אני בראתי את התוהו ובוהו".
קראו עוד בכלכליסט:
- מועד פירוק הקואליציה טרם ידוע, הסיבה דווקא כן
- משבר בקואליציה? בסוף ימצאו למפלגות החרדיות סולם
- יהדות התורה: להעביר את חוק הגיוס במושב הנוכחי או לדחות התקציב
פשרה אפשרית
בחזרה לסנקציות כלכליות
שרת המשפטים שקד גיבשה בזמנו הצעת חוק שהתבססה על סנקציות כלכליות נגד בחורי ישיבות ולא על סנקציות פליליות
שחר אילן
לכתבה המלאה 
הבדיחה הזאת משקפת את השאלה העיקרית שמעסיקה את המערכת הפוליטית בימים האחרונים: האם ראש הממשלה רוצה בחירות? ברקע עומדת עובדה משונה: הקואליציה, שנראה היה שלאף אחד מחבריה אין עניין בבחירות, פתאום מחשבת את קיצה לאחור ומגלה נטיות אובדניות ברורות. מה שהיה נראה כטיול אביבי של העברת תקציב בקלות הופך בהדרגה להוריקן פוליטי - והדבר הבולט ביותר הוא שנתניהו נותן לנערים לשחק לפניו ולא מתערב.
חזרו לדבר על סחטנות
הטענה העיקרית של המפלגות החרדיות היא שלא מציעים להן שום הצעה רצינית. על רקע זה, החרדים ביטלו אתמול את ישיבת הצוות בראשות שר התיירות יריב לוין. בליכוד אומרים שלא היה טעם לכנס את הישיבה לפני שיש רעיון מוסכם על השולחן, משום שפיצוץ רק היה מרע את המצב. על פי תיאוריה אחת, לנתניהו יהיה נוח לפרק את הממשלה על נושא דת ומדינה - ולא על חקירות. על פי תיאוריה עוד יותר מרחיקת לכת, גם לחרדים זה יהיה נוח ומדובר במהלך משותף.
בסופו של דבר החרדים צודקים בטענה שאין שום דבר שמחייב את הממשלה להעביר את תקציב 2019 עכשיו. החוק מאפשר להעביר אותו עד דצמבר. הסירוב של שר האוצר משה כחלון להעביר את חוק הגיוס במחיר דחייה של אישור התקציב, מלמד שהוא מוכן ללכת לבחירות. לדברי פולקמן, ההסבר לכך הוא רגישות של כחלון להתחייבויות לקיים הסכמים. לטענתו, אם התקציב לא יעבור עכשיו הוא לא יעבור כלל, כי "בכל פעם תצוץ סחיטה חדשה".
אחד מניירות הלקמוס הטובים ביותר למצב הקואליציה הוא תדירות השימוש של המפלגות החברות בה במונח "סחטנות חרדית". במהלך רוב הקדנציה נמנעו המפלגות הלא־חרדיות מלהשתמש בו, אך בימים האחרונים נעשה בו שימוש יותר מאשר בכל הקדנציה יחד. ביהדות התורה הבהירו שוב ושוב שהמונח הזה הוא סדין אדום מבחינתם.
איך יודעים אם הקואליציה באמת רוצה להמשיך להתקיים? בראשית השנה שקלו בכנסת להאריך את מושב החורף כדי לתת עוד שבוע לדיוני התקציב וחוק ההסדרים. בסוף החליטו להימנע מכך. מי שבאמת לא ירצה ללכת לבחירות יכול לחזור לרעיון של דחיית הפגרה.
גיוס בחורי הישיבות הוא אולי הנושא שהוביל להכי הרבה משברים קואליציוניים בתולדות מדינת ישראל. הוא עוסק בשאלת החוקיות של הענקת דחיית שירות לתלמידי ישיבות חרדים, תוך פגיעה בשוויון מול צעירים חילונים ודתיים. לכאורה, הדרישה החרדית נועדה לאפשר לצעירים החרדים ללמוד בישיבה. מעשית, מטרתה היא בעיקר להרחיק אותם מהמפגש עם התרבות החילונית בצבא.
ב־1997, לאור מספרים גדלים והולכים של מקבלי דחיית שירות, בג"ץ קבע לראשונה שלשר הביטחון אין סמכות להעניק להם פטור גורף והורה לעגן את ההסדר בחקיקה. מאז נפסלו בבג"ץ שני חוקים. בפעם השנייה, בספטמבר 2017, בג"ץ ביטל את חוק הגיוס שהעבירה הממשלה מכיוון שלא נקבעו בו מכסות וסנקציות נגד מי שלא יתגייס וכן משום שניתנה תקופת הסתגלות ארוכה מאוד לציבור החרדי - עד שנת 2023.
מאז, ביהדות התורה עסוקים בחיפוש אחר פתרון שיעמוד במבחן בג"ץ או בדרך למנוע מבית הדין לפסול את החוק. פתרון אפשרי היה הוספת פסקה לחוק הפטור מגיוס, שתקבע כי הוא גובר על חוקי היסוד. יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה טוען שמפלגת כולנו טרפדה את הפתרון הזה.
ההצעה הבאה היתה חוק יסוד לומדי התורה, שביקש לקבוע שלימודים בישיבה הם ערך חוקתי של מדינת ישראל - כזה שעומד בשורה אחת עם ערכים חוקתיים כמו כבוד האדם וחרותו ומעל עיקרון השוויון, שאינו מעוגן ישירות בחוקי היסוד. לטענת גפני, את הפתרון הזה טרפדה מפלגת ישראל ביתנו.
ייתכן שבסוף הקואליציה תלך על הקלישאה הגדולה של הפוליטיקה הישראלית, תעביר חוק זמני שמנציח את המצב הקיים ותקים ועדה.
השותפות מריחות בחירות
עד לפני שבוע, הקואליציה חיה תחת ההנחה שכולם מעוניינים שהיא תמשיך להתקיים עד נובמבר 2019 ותשלים את הקדנציה. ההנחה הזאת אפשרה את ההסכמה על העברת תקציב 2019 תשעה חודשים לפני הזמן ועליה גם התבססה ההנחה של המפלגות החרדיות שימצאו להן פתרון לבעיות הגיוס. אלא שמאז התברר שהשותפות גם ככה מריחות בחירות ולא מוכנות לרשום על שמן את העברתו של חוק שיאיר לפיד כינה אתמול "חוק השתמטות".
בג"ץ נתן לממשלה דד־ליין להעברת חוק חדש בנושא הגיוס: עד ספטמבר 2018. הדד־ליין הזה מכתיב עכשיו את לוח הזמנים של המערכת הפוליטית. התעקשות החרדים על העברת חוקי הגיוס לפני התקציב נובעת מכך שהם יודעים שזו הפעם האחרונה עד ספטמבר שבה הקואליציה תלויה בהם. מקור ביהדות התורה הסביר את הקשחת העמדה החרדית בכך שככל שעבר הזמן, התברר שהשותפות החילוניות לא מסכימות לשום פתרון ולא מוכנות להעביר את חוק הפטור מגיוס לפני הבחירות.
תפקידם של הפוליטיקאים החרדים הוא למצוא פתרון חוקי לבעיה של ציבור בוחריהם. אלא שהניסיון מלמד שלא יקרה כלום אם לא יימצא פתרון. גם ב־2012 עמדה המערכת הפוליטית בפני דד־ליין להעברת חוק חדש בנושא פטור מגיוס. חוק כזה לא עבר. במשך תקופה ארוכה לא היה שום בסיס חוקי להמשך הענקת דחיית השירות לבחורי הישיבות. למרות זאת, עולם כמנהגו נהג ואף לא אחד גויס בכפייה.
