קובי אלכסנדר נחת בישראל לריצוי יתרת עונש המאסר שלו
מייסד ומנכ"ל קומברס, שהורשע בארה"ב ברישום כוזב של אופציות ונידון ל-30 חודשי מאסר, חזר לאחר ששרת המשפטים חתמה על צו שאיפשר את הבאתו. הוא הובא בטיסת אל על מניו יורק לישראל על ידי סוהרי נחשון, ועשוי לרצות עוד חודשיים במאסר
מייסד ומנכ"ל קומברס לשעבר, קובי אלכסנדר, נחת הערב (ה') בישראל לריצוי יתרת מאסרו בישראל. אלכסנדר, שהורשע בארה"ב ברישום כוזב של אופציות ונידון ל-30 חודשי מאסר, חזר לאחר ששרת המשפטים חתמה על צו שאיפשר את הבאתו. הוא הובא בטיסת אל על מניו יורק לישראל על ידי סוהרי נחשון, ועשוי לרצות עוד חודשיים במאסר. עורך דינו בנג׳מין ברפמן אמר ל"כלכליסט" כי "אנחנו שמחים מאוד שקובי שוב בישראל. הוא נרגש מאוד לחזור הביתה".
- קובי אלכסנדר עלה על טיסה לישראל מלווה באנשי שירות בתי הסוהר
- שרת המשפטים חתמה על צו להבאתו של קובי אלכסנדר לישראל
- שקד וארדן אישרו: קובי אלכסנדר ירצה את יתרת עונשו בישראל
משדה התעופה הועבר אלכסנדר בליווי סוהרי נחשון לבית המעצר ניצן שם יחל בהליכי קליטה בשירות בתי הסוהר, כשאר האסירים. בהמשך הוא יועבר להמשך ריצוי עונשו ככל הנראה בכלא מעשיהו או בכלא חרמון שנחשבים לבתי כלא בהם קיימת תוכנית שיקום לאסירי צווארון לבן.
התפוצצות פרשת הבקדייטינג
אלכסנדר, המיוצג על ידי שר המשפטים לשעבר פרופסור ועו"ד דוד ליבאי, הורשע ברישום כוזב של אופציות (פרשת הבקדייטינג) בארה"ב ונידון כאמור ל-30 חודשי מאסר. הוא חזר לארה"ב בחודש אוגוסט 2016 לאחר 10 שנים בנמיביה אליה עזב בסמוך להתפוצצות פרשת הבקדייטינג (תיארוך לאחור של הקצאת ני"ע). במסגרת הסדר עם משרד המשפטים האמריקאי, הוא הודה בכתב אישום מתוקן, ממנו הוסרה עבירה לבסוף של הימלטות. אלכסנדר הורשע ונעצר עד תום ההליכים.
בהמשך הטיל עליו שופט בית המשפט הפדראלי בניו יורק, ניקולס גארופיס, עונש מאסר שאותו ריצה עד כה בבית הסוהר הפדרלי Allenwood בפנסילבניה, שנחשב למתקן כליאה עם תנאי מאסר נוחים יחסית.
בדצמבר האחרון חתמה שרת המשפטים, איילת שקד, על צו המאפשר את הבאתו של מייסד קומברס לריצוי יתרת מאסרו בישראל. הצו הועבר לשירות בתי הסוהר (שב"ס) שנציגיו טסו ללוות את אלכסנדר לישראל. בהמשך תגיש המחלקה הבינלאומית בפרקליטות המדינה לאישור בית המשפט המחוזי בירושלים את בקשתו של אלכסנדר לריצוי יתרת מאסרו בישראל – בקשה שאושרה כבר על ידי משרד המשפטים והמשרד לביטחון פנים. בקשת המחלקה הבינלאומית צפויה להיות מוגשת כבר היום מיד לאחר נחיתתו של אלכסנדר בישראל.
בשב"ס (שירות בתי הסוהר) התכוננו למבצע הזה תקופה ארוכה והוא מתואם ממש כמבצע שנערכים אליו בשיתוף עם הרשויות בארה"ב, משרד המשפטים ומשרד החוץ. במסגרת המבצע יצאו במוצ"ש האחרונה קבוצת סוהרים מנחשון כדי לעשות תיאומים אחרונים מול רשויות בתי הסוהר בארה"ב לקראת העברתו של אלכסנדר לישראל.
סוהרי נחשון סיפקו לאלכסנדר בגדים אזרחיים כדי שלא יעלה על המטוס או יירד ממנו בישראל כשהוא לבוש במדי אסיר. לאורך הטיסה כולה אלכסנדר לא היה אזוק. "הרעיון", מספר גורם בשב"ס, "הוא שתהיה מינימום נראות לכך שיש אסיר על המטוס. במקרה של אלכסנדר זה אמנם קשה אבל הניסיון הוא שלא לבלוט".
כמה זמן עוד נשאר לאלכסנדר בכלא?
חזרתו לריצוי עונשו בישראל, תקנה לאלכסנדר את האפשרות לקצר את תקופת המאסר. החודשים שבהם שהה במעצר בארה"ב בטרם נגזר דינו נחשבים כחלק מתקופת המאסר, כך שבפועל הוא ישב בכלא האמריקאי כשנה וחצי. בארה"ב, בניגוד לישראל, לא מנכים מתקופת המאסר שליש על התנהגות טובה, אלא רק 15%. בעת הגעתו לישראל, יחולו על אלכסנדר הכללים החלים על אסיר ישראלי והוא יוכל להגיש בקשה לוועדת השליש, אולם קודם עליו להיקלט בבית הסוהר. כלומר, אם נידון ל-30 חודשי מאסר והוא ריצה מתוכם כבר 18 חודשים, לאחר ניכוי שליש (10 חודשים) יוותרו לו חודשיים בלבד של מאסר. כך שלמעשה לקראת יום העצמאות, או מעט אחריו, הוא כבר עשוי להיות חופשי.
יחד עם זאת, גורם בשב"ס מבהיר שניכוי השליש צפוי לקחת זמן, זאת משום שהוועדה שדנה שניכוי השליש שייכת להנהלת בתי המשפט ובראשה שופט שבוחן את השיקום ואת התנהגותו של האסיר בזמן מאסרו. "במקרה של אלכסנדר מדובר אסיר שלא ריצה כאן את רוב עונשו והמערכת לא מכירה אותו, ולא יודעת איך התנהג במאסרו ותתקשה במתן חוות דעת לוועדת השליש – ולכן חוות דעת שכזו יכולה גם לקחת זמן ולהאריך את ההליך".
ספינת הדגל של ההייטק הישראלי
קובי אלכסנדר היה אחד מחלוצי תעשיית ההייטק בישראל. חברת קומברס שבראשה עמד נחשבה לספינת הדגל של ההייטק הישראלי בשנות ה-90 ובמחצית הראשונה של שנות ה-2000, ובמשך שנים רבות היתה החברה אחראית לבדה ל-3-5% מן הייצוא התעשייתי של ישראל. קומברס היתה לחברה הישראלית הראשונה שנכללה במדדי הבורסה הבכירים בארה"ב - נסדא"ק 100 וה-S&P500.
עם התפוצצות פרשת הבקדייטינג בארה"ב נכלל אלכסנדר בין 29 המנכ"לים שהואשמו בפרשה, על אף שעל פי הממצאים שפורסמו, למעלה מ-10,000 מנהלים ב-4,000 חברות אמריקאיות היו מעורבים בבקדייטינג של אופציות. המנהלים שהורשעו בפרשת הבקדייטינג נשלחו לתקופות מאסר קצרות, אם בכלל, לאחר שהתברר כי רישום האופציות לתאריך מוקדם מזה שניתנו בפועל לא היווה עבירה, אלא רק העובדה שהחברה לא דיווחה על כך בדו"חות הכספיים. אלכסנדר עצמו לא מימש את האופציות שהיו בידיו ואשר תוארכו לאחור, והוא לא גרף כסף לכיסו מן הבקדייטינג.