הקובלנה המשמעתית נגד השופטת פוזננסקי כץ: "בימים הקרובים"

שרת המשפטים איילת שקד תגיש כבר בימים הקרובים קובלנה משמעתית נגד שופטת המעצרים רונית פוזננסקי כץ – כך הודיעו לפני זמן קצר (ד') השרה ונשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות בהודעה משותפת.

בכך החליטו השתיים, כצפוי, לאמץ את המלצותיו של נציב תלונות הציבור על השופטים, השופט בדימוס אליעזר ריבלין, שמתח ביקורת חריפה על הקשר המתמשך בין השופטת לבין עו"ד ערן שחם שביט.

השופטת פוזננסקי כץ שהתה בחופשת שבתון מאז סוף ינואר אך חזרה ממנו מיוזמתה, כפי שנחשף בהחלטת הנציב, לאחר שעו"ד שחם שביט צלצל אליה וביקש שתטפל במעצרים בפרשת תיק 4000, כעת היא שבה לחופשת השבתון שלה, ואין צורך לבקש ממנה להשעות את עצמה עד להליך המשמעתי (לא ניתן להשעות שופטים לפני הגשת הקובלנה).

לכן בפועל השופטת לא תשמע דיונים ולא תטפל בתיקים עד שיושלם הבירור המשמעתי. יחד עם זאת, לאחר הגשת הקובלנה תוכל נשיאת בית המשפט העליון לקבל החלטה בעניין השעייתה של השופטת עד למיצוי ההליך המשמעתי בעניינה, וזאת בהתאם לסמכותה לפי סעיף 14 לחוק-יסוד השפיטה.

לגבי הכשלים החמורים שנמצאו בהחלטת הנציב בהתנהלות בבית משפט השלום בתל אביב, אשר אפשרו קשר ישיר בין שופטת לבין חוקר מסרו השרה והנשיאה כי "סוגיה זו נבחנת על ידי נשיאת בית המשפט העליון ובדעתה לגבש בהקדם נוהל מתאים שיענה עליהם ויפורסם לציבור".

השופטת רונית פוזננסקי כץ	צילום: יריב כץ

הנציב ריבלין המליץ אתמול (ג') לשרת המשפטים אילת שקד להעמיד את השופטת רונית פוזננסקי כץ לדין משמעתי, וכן המליץ כי נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות תיתן את דעתה לכשלים המערכתיים שהתגלו בבית המשפט השלום בתל אביב. הנציב קובע כי הוא לא מוצא מקום להעמדת השופטת לדין פלילי.

בדיקתו של הנציב ריבלין נפתחה לפני פחות מיומיים, בעקבות חשיפת המסרונים שהוחלפו בין השופטת שדנה בתיקי המעצר בתיק 4000 לבין עו"ד ערן שחם שביט המייצג בתיקים את הרשות לנירות ערך.

הנציב מפרט עוד כי ב-29 בינואר 2018 יצאה השופטת לשבתון אלא שבסמוך לאחר מכן "היא פנתה לסגן הנשיא לענייני מעצרים בבית משפט השלום השופט עוזיאל והודיעה לו כי חקירת הפרשה חודשה וכי היתה אליה פניה לדון בבקשות השוות שהוגשו בפרשה המתחדשת", וכי מבחינתה אין מניעה להגיע לבית המשפט בתקופת השבתון ולטפל בפרשה.

סגן הנשיא עוזיאל כתב בעניין לנציב כי "בהתחשב בהיקף החומר וההיכרות שלה עם התיק חשבתי שזה רעיון טוב ואישרתי לה להגיע בשבתון בהמשך להתנדבותה האדיבה".

"זרעי הפורענות מצאו להם קרקע פוריה בדרכי השיבוץ האלה", כותב הנציב ריבלין ומפרט כי הוא הפנה אליה שתי שאלות בהקשר זה: מי פנה אליה בבקשה שתשוב ותדון בתיק ומדוע נענתה והסכימה לכך כשהיתה בשבתון. השופטת השיבה כי פנה אליה שחם שביט "בגלל הפרשה הקודמת ובגלל שאני מתנהלת בלי עוזר, היה לערן את מספר הטלפון שלי". על כך כותב ריבלין: "כאן נזרעו הזרעים הנוספים של התנהלות השיפוטית הקלוקלת ושל הפרקטיקה המערכתית הפסולה".

ריבלין לא מנסה להסתיר את הביקורת הגלויה והנוקבת שלו על מה שהתגלה בפניו, וכותב כי "בבית משפט השלום בתל אביב נאה דורשים ואין מקיימים". לדבריו, השופטת הסבירה כי בהיעדר עוזר משפטי או מתמחה שיסייע בידיה, "היא מקיימת בעצמה את הקשר האדמיניסטרטיבי עם רשויות התביעה". הסבר זה אין בו די ואין בו כדי להצדיק את התנהלותה, קובע הנציב ומוסיף: "פרקטיקה כזו של קשר ישיר בין השופט לתובע, אסור היה לה שתתקיים, והיא עשויה ליצור כפי שיצרה במקרה זה, פמיליארגיות בלתי ראויה בין תובע לשופט".