בכירים בממשלה חוששים: לא יהיה מנוס מקיצוץ רוחבי נוסף

הדיונים על חוק ההסדרים בכנסת אמנם החלו רק בשבוע שעבר, אולם כבר עכשיו מתחוור לממשלה כי ככל הנראה לא יהיה מנוס מקיצוץ רוחבי נוסף. זאת לאור המקלות ששמה הכנסת בגלגלי חוק ההסדרים שמלכתחילה היה מצומצם יותר מבדרך כלל.

ההערכות כעת הן כי יהיה צורך בקיצוץ של כמיליארד שקל. אולם מאחר ומרבית המחלוקות מוגדרות "רכות", ויש סיכוי שיסתיימו בפשרה, באוצר מתקשים להעריך כרגע את ההיקף המדויק של הקיצוץ שיידרש.

גם בתקציב הקודם, בעקבות שינויים שערכה בו הכנסת, נעשה קיצוץ בהיקף דומה ברגע האחרון. אלא שהקיצוץ הנוכחי ייצטרף לקיצוץ המשמעותי שנעשה בליל אישור התקציב בממשלה בהיקף של 5 מיליארד שקל, אשר כבר הידק את תקציבי המשרדים עוד יותר. יש לזכור כי יעד הגירעון כבר עלה ל־2.9%, כך שמרחב התמרון של הממשלה הוא למעשה אפסי. כל שקל שיידרש במסגרת הדיונים המתנהלים כעת יגיע בהכרח מקיצוץ בתקציב המשרדים.

אלאלוף דורש פתרון

חלק מהצעדים שמאיימים כעת על שלמות התקציב הם בצד הכנסות המדינה וחלק הן בצד ההוצאה. אולם דרך קיצוץ רוחבי והפחתת הוצאות הממשלה מתחת לתקרה המקסימלית, ניתן יהיה להתמודד עם תקרת הגירעון. כלומר יושם דגש על הקטנת ההוצאות במקום להגדיל את ההכנסות.

לדיונים דינמיקה משלהם המושפעת לא פעם מהפוליטיקה שמסביב. בצל המחלוקת על חוק הגיוס הכריז אתמול יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני על מלחמה באוצר בשורה של תחומים אחרים. הוא ביטל את הדיונים על חוק ההסדרים של 2019 ביום שני הקרוב בשל מחלוקות על תקצוב מוסדות החינוך המוכר שאינו רשמי. מחלוקות רועשות פחות אבל על סכומים גדולים לא פחות יש גם ליו"ר ועדת העבודה ח"כ אלי אלאלוף עם האוצר שבראשות יו"ר מפלגתו משה כחלון.

הסעיף המשמעותי ביותר שנמצא בסימן שאלה הוא זה שנועד לצמצם את השימוש במזומן, ואשר מגביל את היקף העסקאות שניתן לעשות במזומן בין פרטים ובין פרט לעסק. בפועל, המריבות עליו טרם החלו, מאחר וכלל לא החלו הדיונים בנוגע אליו. הדיון הראשון בנושא נקבע ל־7 במרץ, זאת כאשר לפי לוח הזמנים המקורי הדיונים בוועדות אמורים להסתיים פחות משבוע לאחר מכן. מאחר ומדובר בחוק מורכב שהיה תקוע בכנסת במתכונתו הקודמת מעל שנתיים, אף אחד לא מאמין שהוא יהיה מוכן בזמן כדי לעבור את אישור הכנסת יחד עם התקציב. הדיונים לגבי החוק צפויים להגרר לתוך הפגרה וייתכן שאף אחריה, אם החוק יאושר בכלל. יו"ר ועדת הכספים משה גפני מכחיש באופן רשמי כי הוא מתנגד לחוק, אולם בפועל המפלגות החרדיות הן אלו שמאיימות על החוק, שכן על פי הערכות השימוש במזומן בקרב הציבור החרדי גבוה בהרבה מבשאר חלקי הציבור. לפי תוכניות האוצר, בהבשלה מלאה החוק אמור להכניס לקופת המדינה חצי מיליארד שקל נוספים בשנה בעקבות צמצום ההון השחור. אם החוק לא יחוקק בחודשים הקרובים, יידרשו למצוא את אותם מאות מיליונים במקורות חלופיים.

נושא נוסף במחלוקת הוא הסעיף המחייב את המעסיקים לשלם על ביטוח פרטי עבור תאונות עבודה כך שיממנו כשליש מעלויות תאונות העבודה. בחודש שעבר "כלכליסט" חשף כי שרת המשפטים מתנגדת לחקיקה זו אליה מצטרפים גם ארגוני המעסיקים שיידרשו לשאת בכ־600 מיליון שקל על גבם. ביטוח לאומי מתנגד להפרטת הביטוח וגם טוען שהסכום שיחסך בפועל יהיה קטן בהרבה. המעסיקים טוענים שמטילים עליהם תוספת עלויות גדולה מאוד. אלאלוף טוען שהוא לא רואה איך הרפורמה תקטין את מספר תאונות העבודה ודורש פתרון יעיל יותר, אחרת לא יעביר את הרפורמה.

בנושא רפורמת הסיעוד המחלוקת עוסקת בגמלה שיקבלו 40 אלף הקשישים שנמצאים ברמת הסיעוד הקלה ביותר. על פי ההסכם שהוגש בין שרי הרווחה האוצר והבריאות בשבוע שעבר הם יוכלו לבחור בין 1,200 שקל במזומן לקניית שירותים שונים בשווי 2,500 שקל, שאינם כוללים שעות טיפול בבית. יו"ר ועדת העבודה והרווחה אלי אלאלוף מכולנו דורש שתנתן להם אפשרות לקבל במסגרת השירותים שייקנו גם 5 שעות סיעוד בבית. המשמעות תהיה קרוב לוודאי שאיש לא יבחר באופציית המזומן והאוצר טוען שהעלות היא חצי מיליארד שקל.

מחלוקת נוספת היא לגבי מס הבלו על הפטקוק. כלל העלאת המס על הדלק והפחם אמורה להגדיל את הכנסות המדינה במעל 600 מיליון שקל. מרביתם אמורים להגיע מהעלאת המס על פחם שמשפיע על כולנו דרך חברת החשמל. אולם המחלוקת הגדולה יותר היא דווקא על סכום נמוך יותר, הבלו על הפטקוק, שאמור להגדיל את הכנסות המדינה ב־50 מיליון שקל. מדובר בחומר המשמש בעיקר לייצור מלט, ושתי החברות שמשתמשות בו בארץ, נשר והר טוב, מפעילות לחץ שנראה שיניב תוצאות.

גפני מכריז מלחמה

אחד ממוקדי הכוח החשובים באישור התקציב הוא יו"ר ועדת הכספים משה גפני, שמנסה כאמור לנצל את שעת הכושר כדי לקדם חקיקה גם בנושא גיוס החרדים. גפני דורש תוספת תקציבית של 100 מיליון שקל לניצולי השואה וכן עוד 200 מיליון שקל לרשויות המקומיות השוכנות בסמוך לנתב"ג. אותן רשויות דרשו במקור לגבות מרשות שדות התעופה ארנונה, אמנם הן לא נותנות לשדה התעופה שירותים, אולם הן נפגעות ממנו - בתחום הבנייה ובוודאי שהרעש. אתמול יצר גפני לראשונה בתקציב הזה משבר גם על נושא מגזרי - התקציבים לחינוך המוכר שאינו רשמי שהוא ברובו חינוך חרדי. הסיבה שהמוסדות האלו מקבלים פחות תקציב הוא שחלקם הגדול אינם מלמדים מקצועות ליבה. גפני דורש לבטל את התקנות של שר החינוך הקודם שי פירון מיש עתיד שקבעו שמוסדות המוכש"ר יקבלו רק 75% מתקציב הבסיס של מוסד ממלכתי ולחזור לתקנות שלפיהן הם יקבלו 75% מכל התקציבים. באוצר מעריכים את העלות של המהלך הזה ב־45 מיליון שקל. שר החינוך נפתלי בנט מוכן לחתום על התקנות רק אם יקבל את הכסף מהאוצר. האוצר מסרב.

גפני הודיע על ביטול ההצבעות על חוק ההסדרים שנועדו ליום שני הקרוב. זאת לטענתו כיוון שפירון פגע בתלמידים "פגיעה אנושה. לא ילמדו ילדי ישראל בצורה כזו". אחת הבעיות עם הוויכוח הזה היא שכיוון שמדובר בחתימה על תקנות ולא על סעיף תקציבי המשמעות הכספית הסופית לא ידועה. על פי הערכות, העלות האמתית בהחלט יכולה להגיע למאה מיליון שקל.

עוד דרישות של גפני הן: קיצור תקופת הזמן שבה יוגבלו נקודות הזיכוי לבוגרי תואר ראשון ושני (אין עלות בטווח הקרוב), הגדלת הקרן למפעלים במצוקה בעלות של כמה עשרות מיליוני שקלים, מתן אפשרות לניוד נקודות זיכוי בין הבעל לאישה. מדובר בעלות שולית בשלב ראשון, אך במחלוקת עקרונית. גפני גם דורש לקדם את הצעת החוק של ועדת הכספים להעלאת גיל הפרישה לנשים תוך מתן פיצוי הולם לעבודות במקצועות חלשים ומובטלות, הערכה היא כי מדובר בכמה עשרות מיליוני שקל.