"לחוק יסוד לימוד התורה יהיו השפעות כלכליות מרחיקות לכת"

המכון הישראלי לדמוקרטיה קובע שלחוק יסוד: לימוד התורה שדורשות המפלגות החרדיות להעביר עלולות להיות הלשכות רוחב כלכליות מרחיקות לכת. זאת, משום שהחוק יוכל להשפיע לא רק על נושאי הגיוס אלא גם על נושאים כלכליים מובהקים כמו הקצבות והטבות לתלמידי ישיבות או תוכנית הליבה.

המפלגות החרדיות דורשות להעביר כבר מחר (רביעי) בקריאה טרומית את חוק הפטור מגיוס החדש לתלמידי ישיבות וכן את חוק יסוד: לימוד התורה. ההנחה היא שאם חוק הפטור החדש יעבור ללא שינוי במצב החוקתי, הוא ייפסל כמו כל קודמיו.

חוק יסוד: לימוד התורה אמור להפוך את הלימודים בישיבה לערך מוגן בחוקה כך שבג"ץ יצטרך להתחשב בו ולא יוכל לפסול את חוק הפטור בשל פגיעה בשוויון. החוק קובע בין היתר כי "לעניין זכויותיהם וחובותיהם, יראו במי שקיבלו על עצמם להתמסר לתלמוד תורה לתקופה ארוכה כמי שמשרתים שירות משמעותי את מדינת ישראל והעם היהודי".

אברכים בישיבה צילום: נחמן וייס

מנהל המרכז ללאום דת ומדינה במכון הישראלי לדמוקרטיה הדוקטור למשפטים שוקי פרידמן אמר שהחוק "יוצר איזון אחר בין ערכים וישפיע על הרבה מאוד דברים אחרים. בכל מקום שבו לומדי התורה יופלו או יועדפו החוק יגן עליהם. יש לזה משמעות מערכתית גדולה. הוא מקבל מעמד כמו של ערכי כבוד האדם וחירותו או הקניין וחופש העיסוק". פרידמן מציין ש"ערך השוויון למשל הוא לא ערך מוגן בכתובים" (בג"ץ גוזר אותו מכבוד האדם וחרותו. ש"א).

לדברי פרידמן , "אם המדינה אומרת בחוק יסוד שערך לימדו התורה זה חשוב יהיה צריך להתחשב בזה. בכל פעם שבה יעדיפו לומדי תורה או יפגעו בהם יבואו החרדים ויגידו שזה בסדר (או אסור) כי המדינה קבעה שלימוד התורה זה ערך יסוד".

בין הנושאים של עתירות אפשריות לבג"ץ שפרידמן סבור שהחוק יכול להשפיע עליהם מלבד הגיוס גם תוכנית הליבה, הקצבות לאברכים או מתן העדפות בדיור. למשל אפשר יהיה לבסס לדבריו טענה שלגיטימי להעניק לאברכים סיוע בדיור ולמגזרים אחרים לא או שמוצדק להעניק רק לאברכים קצבת הבטחת הכנסה.