"מאחורי הקלעים של בדיקת הצעות במכרזים"

מעל ל-11 שנים שהוא עורך מכרזים רבים לרשויות מנהליות ברחבי הארץ, ביניהן משרדי ממשלה, חברות ממשלתיות, רשויות מקומיות מרכזיות בארץ ותאגידים מקומיים ובמסגרתם נבדקו על ידו אלפי הצעות במכרזים שונים. עו"ד דוד רן-יה, העוסק בדיני מכרזים, משיב על שאלות "מאחורי הקלעים" של בדיקת ההצעות במכרזים, כיצד מבוצע ההליך בפועל? מה קורה כאשר המלצתו עשויה לעלות לרשות מיליוני שקלים? והטעויות הקריטיות שמציעים במכרז עושים בהצעתם.

בדיקת הצעות במכרז, נשמע קצת משעמם לא?

"זה נכון שעריכת המכרז עצמו וטיפול בסוגיות משפטיות מורכבות ככלל עשויות להיות לא מעניינות ומאתגרות, אך תתפלאו לשמוע שיש גם עניין ואפילו גדול, בעצם בדיקת ההצעות במכרז. הבדיקה עצמה אינה מנותקת מתוכן המכרז והיא זו שמעלה, בשלב שאחרי הגשת ההצעות, שאלות משפטיות ופרקטיות שיש לתת עליהן את הדעת.״

כיצד זה מתבצע?

"בתחילת ההליך הבדיקה עצמה בעיקרה טכנית, אני מכין את עצמי לפני הבדיקה עם רשימה – צ'ק ליסט, של המסמכים אותם יש לצרף – זהו השלב הראשון ולאחריו נכנסים "לקרביים" של ההצעה. אני בודק אם כלל המסמכים הוגשו בדיוק כפי שנדרש במסמכי המכרז, שהמשתתף חתם על כל המסמכים כפי שנדרש ושצורפו מלוא האסמכתאות . וכמובן, בודקים את ההצעה ואת הערבות הבנקאית אם זו נדרשה במכרז, את הערבות אנו בודקים פעמיים – ויזואלית ומהותית.״

"כתב הערבות במכרזים קיבל במהלך השנים מעין מעמד "קדוש ומקודש", במובן הזה שפגם בו, ברובם המכריע של המקרים, יגרום לפסילת ההצעה כולה. בעיניי, הגלגול של חשיבות הערבות הבנקאית הגיע למחוזות שאף אחד לא חשב לקחת אותם והתמודדות עם פגמים בערבות פוגעת בסופו של דבר בתהליך. בחלק מהמכרזים, למשל כשהשוק מאד קטן ויש סיכוי לאבד מציעים ללא סיבה טובה, מומלץ שלא לדרוש כתב ערבות – לא מדובר בעניין שבחובה. ישנן די והותר סנקציות כנגד מי שחוזר בו מהצעתו במכרז.בעיניי, האמירה של כבוד השופט ד"ר עודד מודריק היא מדויקת מאד":

עו"ד דוד רן-יה צילום: עמי ארליך

״אני יכול לענות על זה רק מהצד שלי, השאלה הזו מזכירה לי שבלימודי המשפטים, כאשר הגיעה העת להגיש עבודות בכתב, רוב הסטודנטים היו משקיעים בעמוד הראשון, "בשער", עם מסגרות ופונטים מיוחדים. היה סטודנט אחד שפשוט היה מגיש את העבודה, בלי כותרת, בלי שער, אלא עמוד או שניים מלאים במלל בפונט רגיל. והוא זה שקיבל , בדרך כלל, את הציונים הגבוהים ביותר בעבודות.

״הדרך לקבלת החלטה עוד ארוכה, ההחלטה ניתנת על ידי ועדת המכרזים ולוועדה מגישים את כל הממצאים ביחס לבדיקה והיא זו שאמורה לקבל החלטות.״

״אם לא מתעוררות בעיות בבדיקה אז ההחלטה היא ביחס לזוכה. אבל ברובם המכריע של המקרים, בהינתן שכולנו בני אדם ומועדים לטעויות, צריכות להתקבל החלטות נוספות ביחס להליך המכרז. למשל, החלטות על "השלמת מסמכים" של מציעים או על "פסילת" מציע או "פסילת" הצעה. לעיתים מתעוררת סוגיה של "תיאום הצעות", "הצעות גירעוניות", "פגמים בערבות", "הצעה לא ברורה", הבחנות בין פגמים טכניים שניתן לתקן אותם לפגמים מהותיים שמחייבים פסילת הצעה, ביצוע "שימועים" וקבלת החלטות לאחר השימועים וכיו'. כאשר ההחלטות שמתקבלות וההמלצות המשפטיות הן בדרך כלל הרות גורל למשתתפים מסוימים".

ניתן לומר בכנות, גם לאחר שבדקתי אלפי הצעות, אין קהות חושים, וברור לי שהמשמעות של פסילת הצעה טובה בשל פגם בהצעה, היא הרת גורל למציע, גם אם במסגרת התקציב של הרשות מדובר בהתקשרות יחסית זניחה. לפעמים הזכייה במכרז מסוים היא כל עולמו המקצועי של מציע.

אבל בוודאי שלא כל המציעים הם 'מלאכים'.

"לעיתים, המלצה על פסילה יכולה לכאורה "לעלות" לרשות מיליוני שקלים ובאמת הרצון הוא "לקיים" הצעות ולא לפסול אותן, גם מבחינת המציעים וגם מבחינת הרשות הכל בכפוף להוראות הדין. לעמוד מול גזבר או סמנכ"ל כספים, ולומר לו שההמלצה היא לפסול הצעה שתחסוך לרשות מיליוני שקלים הוא מעמד לא פשוט, לפעמים כבר במהלך הדרך מתקבלות פניות של מציעים ועורכי הדין שלהם שמנסים להשפיע על ההחלטה של הועדה – יש לחצים לא פשוטים. אבל שמירה על דיני המכרזים, זה לב ליבה של שיטת המכרזים ואותו "חסכון" לכאורה של מיליוני שקלים, בטל בשישים אל מול ההפסד הגדול של אותה רשות בטווח הארוך אם היא לא תפעל על פי דין.״

״בוודאי, שיטת המכרזים הציבוריים מבוססת בסופו של יום על אמון הציבור, אם לציבור המציעים לא יהיה אמון בשיטת המכרזים הציבוריים הרי שלא יוגשו הצעות או שיוגשו הצעות על ידי אותו מעגל מציעים, דבר שבסופו של יום ייקר את העבודות לרשות ויפגע בה גם כלכלית. גם הפרסומים האחרונים בעיתונות על "תפירת מכרזים" לכאורה, לא תורמת לשיטה. לדעתי, קבלת החלטה או אי הימנעות מקבלת החלטה שנדמית לעיתים כ"חסכון" בהתקשרות מסוימת מהווה "גירעון" לרשות כולה בטווח הרחוק.״