תיק 4000
אלוביץ' וחפץ לא יערערו על החלטת המחוזי: יישארו במעצר עד יום ראשון
בצהרים דחה שופט המחוזי בתל אביב, יוסי טופף, את הערעור שהגישו אלוביץ' וחפץ על החלטת בימ"ש השלום מאתמול; עורכי דינם החליטו שלא לערער לבית המשפט העליון
הליך של ערעור על החלטת מעצר לבית המשפט העליון הוא למעשה הליך של בקשה לערר. בדרך כלל מדובר בערר שנוגע לשאלה חדשנית או נסיבות מיוחדות. הבקשה מוגשת לשופט שבוחן אותה והוא יכול לפסול אותה על הסף או לקבוע דיון בנוכחות הצדדים. זהו הליך שלוקח זמן, ומאחר שהמעצר של השניים הוארך עד יום ראשון, במקרה זה נותרו ימים ספורים.
שאול אלוביץ', היום צילום: מוטי קמחי
עו"ד חן מסכם: "ביהמ"ש לא עשה כל איזון. מהי תגובתה של מערכת המשפט הישראלית נוכח האירוע החמור שמזהם את הליך המעצר? האם ניתן לרפא אותו למראית פני הצדק?"
ניר חפץ היום בביהמ"ש צילום: מוטי קמחי "אנחנו מדברים על פרשה מאוד חמורה של חשד למתן ולקיחת שוחד.- מתן סיקור אוהד - זו מילה עדינה - אין לי יכולת לבטא את המילה מתת כי אוהד זו מילה מחטיאה למה שהיה. רתימה של אתר מוביל לצורך סיקור מיטיב ועריכה תמורת הטבות רגולטוריות מטעם משרד התקשורת, שר התקשורת, מנכ"ל משרד התקשורת ששוויון עבור יורוקום בין 680 מיליון שקל במזומן ועד כמיליארד שקל כולל תמורות מותנות בעסקת בזק-יס. זה מבוסס ומגובה בראיות לשיבוש חקירה מתמשכות על ידי שני החשודים הללו. כל הדברים האלו היו בפני ביהמ"ש גם מבחינת הראיות וגם מבחינות פעולות החקירה. ביהמ"ש העביר את המסר הנכון.
"מהרגע שנחשפו המסרונים, ואני לא מגזים, כל העיניים נשואות לביהמ"ש כדי לראות מה התגובה של מערכת המשפט כשהיא נתקלת בדבר כזה. ביהמ"ש עשה הבחנה בין האינטרס הציבורי לאינטרס העצורים ואמר שהאינטרס הציבורי גובר. מרגע שביהמ"ש חצה את הגדה ולא נתן כל משקל לדוקטרינת הגנה מן הצדק, ובטעות, הוא נקלע גם לטעות באיזון שעשה בין האינטרסים השונים.
עו"ד ז'ק חן צילום: אוראל כהן "אלוביץ' מצוי במעצר 10 ימים, הוא בן 70, בתנאי מעצר קשים. תנאי המעצר מנוצלים באופן שנועד לשבור את רוחו ולהפיל אותו במשהו שלא אמר. נאמרו לו דברים מאוד קשים שהדעת לא סובלת ושגם הם מנוגדים למערכת המשפט ואנחנו מצפים מביהמ"ש שיעשה צדק ושיראה את הצדק. לא ייתכן לפטור אירוע כזה בצקצוק שפתיים ושמדובר באירוע חמור ולהמשיך כאילו כלום".
9:30 - עו"ד ירון קוסטליץ, המייצג את ניר חפץ: "אי אפשר להפריז בחומרת האירוע שאירע ביום ראשון האחרון, לא היה דבר כזה במדינת ישראל. די לי בהודעת היועמ"ש ושל פרקליט המדינה לפיו 'האירוע מנוגד להוראות יסוד... מדובר באירוע חריג ומצער'. מנהלת המחלקה בפרקליטות הצהירה כאן בביהמ"ש ש'אנו רואים את האירוע כאירוע חמור' ו'אין לי אלא להצטער על שאירוע כזה התרחש'. זוהי התשתית הדיונית המוסכמת שמונחת בפני ביהמ"ש. ואולם ביהמ"ש שלום לא נתן לכך שום משקל בהחלטה שלו. מעבר להצהרות היועמ"ש ולפרקליט המדינה, בהצהרות אין די. הצהרות שלא מלוות בסעד אינן שוות דבר ולא נותנות דבר. לא יכול להיות חולק שכשחוקר או תובע מתכתב בערוץ נסתר עם שופטת וכותב לה 'אנחנו נבקש 3 ימים, אבל בהחלט' ממש בהחלט' את יכולה לתת יומיים' - הצדק נפגע ואי אפשר להתווכח עם הדבר הזה. הצדק נפגע זה אנדרסטייטמנט. הצדק מקבל פגיעה אנושה. נעצרו כאן אנשים בהליך פגום וכדי לפתור את הפגם הזה באה לעולם דוקטרינת הגנה מן הצדק. לפי הדוקטרינה הזו, הפגם הזה הוא חיצוני אך הוא מוביל למסקנה חד משמעית והיא לשחרר את החשודים לאלתר.
קוסטליץ המשיך ואמר "בהחלטה של בית משפט השלום לא ניתן לפגם הזה שום משקל. הוא אמר 'נכון, נפל פגם אך האינטרס הציבורי גובר'. לא יכול להיות דבר כזה. בית המשפט היה צריך לכתוב שאם נפל פגם זה אומר שהעצורים הם לא עצורים והם כמשוחררים.
הארכת המעצר של שאול אלוביץ' וניר חפץ צילום: יריב כץ
"עולה כאן דבר נוסף. הרשות החוקרת, אחרי האירוע שינתה את עמדתה בעקבות האירוע לגבי סטלה הנדלר ואיריס אלוביץ'. הכוונה המקורית הייתה, כפי שראינו בהתכתבות הסמויה לבקש את הארכת מעצרו ב-3 ימים תוך סיכום, שביהמ"ש יכול לתת יומיים. למרות האירוע המדינה שינתה את עמדתה ועתרה לשחרורו בתנאים. לעומת זאת בעניין החשודים הללו המדינה ביקשה 7 ימים. עצם מדיניות זו של המדינה למרות הפגם שנפל מהווה אכיפה בררנית של הליכי המעצר.
"עמדו פגמים נוספים בעניינו של חפץ שכבר טענתי אותם אתמול. אנחנו מבקשים מביהמ"ש סעד מאוד מתון - הרי הפגם שנפל הוא פגם עצום. הרי למעשה כל הראיות היו אמורות להיפסל וכל מה שאנחנו מבקשים הוא שבעת הזו מערכת המשפט תאמר שנפל פגם ולא יקרה דבר, לצרכי החקירה, אם ישוחררו למעצר בית עם כל התנאים המגבילים שבעולם ובלבד שישוחררו לביתם. לא בכדי הפננו לביטוי 'אם יש צדק יופע מיד'".
אלוביץ', בעל השליטה בבזק, ויועץ התקשורת חפץ נעצרו בשבוע שעבר במסגרת חקירת תיק 4000 בחשד לעבירות שוחד, מרמה והפרת אמונים, הלבנת הון ושיבוש חקירה. מעצרם הוארך כאמור אתמול עד יום ראשון.
עורכי הדין של השניים, ז'ק חן וירון קוסטליץ, טוענים בערעור שהגישו לבית המשפט המחוזי בתל אביב נגד הארכת מעצרם כי אירועי פרשת המסרונים, בה נחשפה שלשום התכתבות אסורה בין השופטת רונית פוזננסקי כץ לאיש רשות ני"ע, עו"ד ערן שחם שביט, מחייבים "את שחרורם לאלתר בשל דוקטרינת הגנה מן הצדק". מהתכתובות עולה כי השופטת והפרקליט תיאמו לכאורה את הארכת המעצר של החשודים. פוזננסקי כץ הועברה מהתיק, והשופט שהחליף אותה, עלאא מסארווה האריך כאמור את מעצרם של השניים.
"לא היה כדבר הזה במדינת ישראל", כתבו עורכי הדין לבית המשפט, "אין חולק, כי אתמול נחשף כי הליכי המעצר בעניינם של השניים תואמו – כך ממש – בין נציג היחידה החוקרת, עו"ד שביט-שחם לבין השופטת פוזננסקי כץ. המדובר בפגם חמור היורד לשורש חוקיות מעצרם של העוררים, ומחייב את שחרורם לאלתר. אם דוקטרינת ההגנה מן הצדק לא תופעל במקרה חריג זה, לא נדע מתי תופעל".
השניים מוסיפים כי בית המשפט בדיון שהתקיים אתמול דחה את טענותיהם בדבר ההגנה מן הצדק ו"לא נתן לכך משקל כלשהו". לפי הערעור, במקרה הזה מדובר בהתנהגות "שערורייתית" שלא ניתן לתאר שערורייתית ממנה הן של התנהגות רשות ני"ע והן של הרשות השופטת.
מסארווה כתב בהארכת המעצר כי "לאחר עיון בחומרי החקירה, רמת החשד הסביר של החשודים בפרשה קיימת אולם הלכה והתחזקה עם הזמן. החשודים שנותרו במעצר הם החשודים העיקריים והמרכזיים שנמצאים בלב הפרשה. שחרור החשודים בשלב זה עלול להוביל לפגיעה חמורה בהמשך החקירה. תפקידו של בית המשפט הוא בין השאר הוא עריכת איזונים בין אינטרסים שונים, בין האינטרס הציבורי לבין האינטרס האישי של החשודים והפגיעה בזכויות. אני קובע כי ידו של האינטרס על הציבורי על העליונה".
