בשל העיצומים בנמל אשדוד: אוניות פורקות בנמל חיפה

ביומיים האחרונים הגיעו כמה אוניות לפרוק מכולות בנמל אשדוד, אך מכיוון שעובדי הנמל על הרציף לא יכלו לפרוק את המטען, עברו האוניות לנמל חיפה – כך נודע ל"כלכליסט". הגדולה מבין האוניות היא אוניית ג'מבו שמובילה 14 אלף מכולות, שתוכננה להגיע וכבר הודיעה שתפליג לחיפה. העבודה בנמל אשדוד משובשת מכיוון שסקטור המינהל של הנמל, לו תפקיד מכריע בארגון פריקת ואחסון המכולות, עצר את העבודה במסגרת העיצומים שהחלו בנמל אשדוד בשבוע שעבר.

סקטור המינהל אחראי על תפעול המערכות הממוחשבות (TOS) שמארגנות את העבודה בנמל. המערכות הללו מחשבות, לפי כמות המכולות שיש לפרוק מאונייה מסוימת, כמה ידיים דרושות לכל משמרת בנמל, היכן יש לאחסן את המכולות וכמה משאיות דרושות כדי להוביל את הסחורה. ללא התכנון הממוחשב, העובדים לא יכולים לפרוק אוניות.

עובדים בנמל סיפרו אתמול (ב') ל"כלכליסט" שעובדים שוחררו ממשמרות מכיוון שלא היה מי שיספק להם הוראות עבודה. דירקטוריון נמל אשדוד התכנס אתמול כדי לדון באופן בהול בתופעת נטישת האוניות, מתוך הנחיה שהנהלת הנמל תציג תוכנית עבודה תוך 48 שעות.

יו"ר התאחדות התעשיינים שרגא ברוש. "כלל המגזר העסקי נפגע" צילום: נמרוד גליקמן

בכירים בנמל אשדוד מייחסים את מקור הסכסוך להוראה של מנכ"ל הנמל יצחק בלומנטל לקנוס חלק מהעובדים על עבודה ללא ציוד מתאים ופגיעה לכאורה באיכות הסביבה. זאת, לאחר שהמשרד להגנת הסביבה קנס לאחרונה את הנמל ב־10 מיליון שקל על זיהום ופגיעה בטבע. ההנהלה גילגלה חלק מהקנס על העובדים, ולכן אלו משבשים את העבודה.

התאחדות התעשיינים ואיגוד לשכות המסחר מתחילים כבר להרגיש פגיעה של מיליוני שקלים בעקבות סכסוך העבודה בנמל. אלה שיגרו מכתב בהול לשר התחבורה ישראל כץ, בדרישה שיתערב מיידית בסוגיה. במכתב, שעליו חתומים שרגא ברוש מצד התעשיינים ואוריאל לין מצד לשכות המסחר, הם מכנים את המצב כ"עיצומים מתמשכים בנמל אשדוד", שנובעים לטענתם מ"אי סדר בפעילות השוטפת של הנמל, כאשר מטענים בייבוא ובייצוא לא מועמסים ונפרקים מאוניות בפרק זמן סביר. אי סדר זה פוגע באופן ישיר במגזר העסקי ובכלכלת מדינת ישראל".

נמל אשדוד. עיצומים שמשבשים את העבודה צילום: אבי רוקח

לטענת הארגונים, "הבעיות בנמל נובעות מפעילות לא תקינה של סקטורים מסוימים בנמל שמנצלים לרעה את כוחם כדי להכתיב את רצונם להנהלת הנמל. כתוצאה מהתנהלות של חלק מעובדי הנמל, כלל המגזר העסקי נפגע, כאשר מטענים וחומרי גלם מעוכבים", ועד לרמה בה נרשמת "פגיעה בכושר הייצור של המגזר העסקי, פגיעה בלקוחות של היצואנים בחו"ל שלא מקבלים את הסחורה בזמן, פגיעה ביבואנים וביבוא לישראל, תשלומי אחסנת מכולות בנמלים המושתים על בעלי המטענים, תשלומים על שינוע מכולות לנמל חיפה בשל החשש מעיכובים בנמל אשדוד ועוד".

הבעיה הגדולה היא שהעיכובים בשחרור הסחורות גורמים לנזק למשק מכיוון שמחירי המוצרים מגלמים גם את עלויות השביתה. בהתאחדות התעשיינים מזהירים את כץ ש"הנזק למשק הישראלי גדל מדי יום. לדוגמה, היטלי צפיפות שהוטלו על ידי חברות הספנות בעקבות המצב התפעולי בנמל אשדוד מגיעים לכ־7 מיליון שקל בחודש, היטלי אחסנה בשווי אלפי שקלים לעסק, נזק כלכלי עבור עסקים שלא הצליחו להוציא משלוחים בזמן וסובלים מעיכוב בתשלומים ואיבוד לקוחות, ובנוסף נזק שנוצר כתוצאה מאוניות שדילגו על נמל אשדוד והסחורה נשארה עליהן או שהורדה בנמל חיפה ויש לשנעה בעלויות נוספות ומיותרות - מאות שקלים למכולה".