פיקטיביות בחסות המדינה

לא מעט עולים חדשים, הגיעו לארץ ישראל כשהם בורחים מרדיפות אנטישמיות בארצות שונות ברחבי העולם. חלקם אף השאירו את כל רכושם מאחור ולעתים גם את המסמכים המזהים שלהם וזאת מתוך החשש שמא יתפסו בדרך ויזוהו כיהודים.

כחלק ממימוש חוק השבות, מדינת ישראל קלטה את כולם בזרועות פתוחות, ואת נושא הזיהוי פתרה בדרכים יצירתיות למדי כאשר הנפיקה תעודות זהות חדשות, נתנה שמות חדשים והעניקה תאריכי לידה שלעיתים קרובות אין להם קשר למציאות. כך ניתן למצוא מבוגרים רבים, שבתעודת הזהות שלהם מצוינת שנת לידה שונה מזו האמתית ולעתים אף קיימים הבדלים של מעל לעשור.

לאחר שנים, כאשר ביקשו העולים למצות את זכויותיהם מול המוסד לביטוח לאומי ומול קרנות הפנסיה הם מצאו עצמם נתקלים בסירוב ובהערמת קשיים.

מדובר ללא ספק בסיטואציה מורכבת וחברות הביטוח מנצלות עניין זה לטובתן. יותר ויותר מבוגרים המגיעים לגיל הפרישה נתקלים בסירוב מצד חברות הביטוח (להן שולמו כספי הפנסיה משך כל השנים) לאפשר את הפרישה היות ולשיטתן, ״לא הגיעו לגיל". חשוב להבין כי החברות מצידן טוענות כי כל שינוי בגיל המבוטחים אשר יביא ל"פרישה מוקדמת" מהווה עוול כלפי יתר המבוטחים שמפקדים את כספם בידי קרנות הפנסיה, אך מתעלמות מן העובדה המצערת שהטעות נובעת מכך שחלק מהמדינות האמורות לא תיעדו את הלידות ו/או לא נמצאות בקשרים דיפלומטיים על מדינת ישראל ובכך נותרו המבוטחים חסרי זכויות.

עו"ד שלום בר קרדיט: יח"צ

כך, בתיק שהגיע לפתחי נידונה סוגיה זו בדיוק. ד', עולה שברח מעיראק בשנות ה-60 עקב העובדה שהיה יהודי, ביקש לעדכן את תאריך הלידה האמיתי שלו ואולם משרד הפנים סרב. לאחר מספר דיונים בבתי המשפט, אכן נפסק לטובתו כי משרד הפנים חייב לעדכן את תאריך הלידה שלו בתעודת הזהות. הלקוח קיבל את ההחלטה ולא טרח לפנות למשרד הפנים היות ובידו החלטה שיפוטית ולעצמו חשב כי ברגע שיצטרך, יעדכן את התאריך.

לפני מספר שנים החליט ד' לממש את זכאותו ופנה, כשההחלטה השיפוטית בידו, למשרד הפנים בבקשה לשנות את תאריך הלידה, אך להפתעתו סורב. הוא פנה בשנית לבית המשפט, הפעם בליווי של עורך דין, וזה פסק שוב כי משרד הפנים חייב לעדכן את התאריך. כפועל יוצא מעדכון התאריך, כשהגיע הזמן, ביקש המבוטח לצאת לפנסיה. לכאורה הכל אמור היה להתנהל לפי דני פסקי הדין הברורים והחלוטים של בית המשפט אולם את קרן הפנסיה עובדה זו לא עניינה במיוחד. חברת הביטוח החליטה שלא לכבד את הפסיקה, לא להכיר בתאריך שאושר פעמיים בבתי המשפט והיא אינה מכירה בזכותו של ד' לקבל את המגיע לו על-פי חוק ולאחר ששילם וחסך שנים רבות".

ד' אינו לבד. בשנים האחרונות נחשפים מקרים רבים בהם חברות הביטוח מסרבות להכיר בתאריכים האמיתיים של המבוטחים גם אם אלו השיגו אישורים לכך. המקרה שהובא מעלה חריג וזאת מכיוון ששתי החלטות שיפוטיות קבעו כי המבוטח זכאי לשנות את גילו וחברת הביטוח החליטה לעשות דין לעצמה. לא יעלה על הדעת כי במדינת חוק דמוקרטית, גופים פרטיים או ציבוריים יהיו מעל החוק.

מרגע שבית המשפט קבע את שינוי תאריך הלידה הנקוב בתעודת הזהות הרי שעל חברת הביטוח לכבד את החלטתו על כל המשמעויות הנגזרות מכך, במיוחד במדינה אשר חרטה על דגלה את קליטת העלייה כערך עליון.

עו"ד שלום בר עוסק בדיני עבודה.