מי יגן עלינו ממכוני הקעקועים?

למכוני הקעקועים אין ביטוח בכל הנוגע לרשלנות מקצועית כלפי לקוחותיהם. משמעות הדבר היא שבמידה וייהרס לכם הקעקוע, תחוו כוויה, אלרגיה, זיהום או כל טעות שנבעה מצידו של המקעקע, ברוב המקרים תצטרכו לתבוע את מכון הקעקועים או את המקעקע באופן אישי.

עסקים שלא עומדים בקריטריונים שנקבעו על-ידי משרד הבריאות, תורמים להגדלת פוטנציאל הזיהום. כך חושף דו״ח של משרד הבריאות שהתפרסם בסוף שנת 2017 - חלק גדול מהמכונים פועלים ללא רישיון עסק כדין, וברוב העסקים לא מתקיימים תנאים הנדרשים לניהול נכון של עסקי קעקוע וזאת למרות שמכוני קעקועים מוגדרים כמוקדי סיכון בריאותי וכעסקים בעל סיכון גבוה להעברת מחלות. בתי העסק המוגדרים כך על-ידי משרד הבריאות, מבוקרים על-ידי המחלקה לבריאות הסביבה על בסיס חודשי.

"מקרי הרשלנות במכוני הקעקועים יכולים להסתיים הרבה יותר גרוע", אומרת עורכת הדין יוליה שנקר מומחית לדיני נזיקין וביטוח: "כך בתיקים שטיפלתי התפתחו זיהומים, נותרו צלקות ועוד. הגיע הזמן שהחוק ילמד להתמודד עם מכוני הקעקועים והמחוקקים יתקנו תקנות ברורות יותר על תנאי התברואה הנדרשים."

אכיפת משרד הבריאות, בדגש על ביקורות פתע, מתרחשות בדרך כלל לאחר קבלת תלונות על מקרים קשים, מקומות בסיכון או חשש לשלום הציבור. הדו"ח האחרון, בדק 19 עסקי קעקועים בתל אביב, וזאת לאחר שדווחו ללשכת הבריאות שני אירועי תחלואה שקשורים לעסקים מהסוג הזה.

בין הפרמטרים השונים שנבדקו בבתי העסק נמנים: הקפדה על נהלי עבודה, שימוש בחומרי ניקוי וחיטוי מאושרים לעור, שימוש בצבעי קעקוע לא רעילים, טיפול במחטים משומשים, שמירה על מידע לקוחות, בגדי עבודה שכוללים ציוד מגן נשימתי ועוד.

מסקנות הדו"ח העלו, כי חלק מהעסקים פעלו ללא רישיון עסק כדין או רישיון שפג תוקפו, וברוב העסקים לא מתקיימים תנאים הנדרשים לניהול נכון של עסקי קעקועים. בעת הביקורת נמצאה רמת מודעות נמוכה מצד הצוות המקומי, לכללי התברואה ובנוסף, לא נשמרה הקפדה על עבודה בתנאי תברואה נאותים.

עו"ד יוליה שנקר צילום: שימרית טורנר

פעולות האכיפה שנעשו בעקבות הממצאים הללו, כלפי עסקים ברמת סיכון המחייבת נקיטת פעולות על ידי העירייה – דרישה מהרשות לאכיפה, ביטול הסכמת משרד הבריאות לרישיון העסק ודרישה מהרשות להפסקת פעילות העסק עד לעמידתו בדרישות. עסקים ברמת סיכון נמוכה, ניתנה להם אורכה של 20 יום או 30 יום לתיקון הליקויים בטרם ינקטו כלפיהם צעדים משפטיים.

בעתיד, יתבצע מעקב אחר העסקים שנבדקו, כדי לוודא שאכן עומדים בתקן כנדרש ולא ישרתו לקוחות עד שהדבר יעשה. לשכת הבריאות בתל-אביב מתכננת להעביר יום הדרכה לבעלי עסקי קעקועים להגברת מודעות על הקפדה ושמירה על תנאי תברואה ונהלי עבודה תקינים, כדי להבטיח את שלום ובריאות לקוחותיהם.

מעבר לממצאי הדו"ח המטרידים, נשאלת השאלה מי לוקח אחריות על הרשלנות? הרי כוויות ותוצאות נוספות שיכולות להיגרם מזיהומים שמקורם מתהליך הקעקוע וסביבתו, עלולות להסתכם בעשרות ואף במאות אלפי שקלים. אבל אם אין ביטוח, בהקשר של גוף כלכלי חזק מאחורי העסק, נושא האחריות הוא בעל העסק. ובמקרים בהם לא יוכל לעמוד בתשלום הפיצוי, אנחנו נשאר עם הפגיעה בגופנו מבלי לקבל פיצוי על כך. פיצוי שברוב המקרים מופנה לפלסטיקה והוצאות רפואיות אחרות.

בהתאם לכך, על המחוקק לחייב את כלל העסקים המוגדרים על-ידי משרד הבריאות כמוקדי סיכון בריאותי וכעסקים בעלי סיכון גבוה להעברת מחלות להיות מגובים בביטוח שיכסה רשלנויות, ידאג להקנות את מתן הביטוח לאחר בדיקה מטעמם על עמידה בנהלי משרד הבריאות המעודכנים ויבצע

בדיקות תקופתיות יזומות בנוסף לבדיקות משרד הבריאות.

סייעה בכתיבת הכתבה עו״ד יוליה שנקר העוסקת בנזיקין