שני הניגודים הכלכליים שמונו לבית המשפט העליון
אלכס שטיין הוא חסיד האסכולה האמריקאית של מינימום התערבות ורגולציה בכלכלה; לגרוסקופף רקורד פסיקתי שתומך באכיפה אזרחית שהפיחה רוח גבית בתביעות נגזרות וייצוגיות
- עופר גרוסקופף ואלכס שטיין נבחרו לשופטים בביהמ"ש העליון
- השופטת ורדה וירט לבנה נבחרה לנשיאת ביה"ד הארצי לעבודה
- בחירת השופטים לעליון: סיכויי גרוסקופף גוברים על אלה של שוחט
על שטיין התעקשה שרת המשפטים איילת שקד. כדי להחליש את ההתנגדות כלפיו מצד שופטי העליון, הציבה בעדיפות השנייה את השופט רם וינוגרד שמבחינת העליונים קשה לעיכול אפילו יותר משטיין. שטיין עצמו, בהופעה משכנעת, בשימוע בפני ועדת הבחירה, הצליח לפוגג את עיקר ההתנגדות כלפיו.
גרוסקופף הקדים את שאול שוחט במירוץ לכיסא השני ממש ברגע האחרון. חבר הוועדה, שר האוצר משה כחלון, לחם על שוחט עד הרגע האחרון. ספק אם כחלון התעמק בפסיקותיהם של גרוסקופף ושוחט כדי לגבש את דעתו. המוצא המזרחי של שוחט הספיק לו כדי להתעקש עליו ולהיות היחיד להצביע נגד גרוסקופף.
בכישלונו של שוחט טמונה איזו בשורה קטנה. שוחט הוא שופט ראוי, אבל גרוסקופף הוא האיכותי והמתאים ביותר ברשימת 25 המועמדים שניצבו לבחירה.
בסבב הקודם נבחרו ארבעה שופטים, כולם לפי שיקולי ייצוג, גיוון, מוצא והעדפות ופסילות אישיות ופוליטיות. שיקול ה"מתאים ביותר" לא היה כלל על סדר יומה של הוועדה. בחירתו של גרוסקופף מסמלת חזרה כלשהי גם לשיקול הנידח והנשכח ההוא: לבית המשפט העליון יש לבחור את הטובים ביותר.