משמעותו של הליך פשיטת רגל עבור המשפחה
בית המשפט פסק לאחרונה כי במסגרת בקשת פשיטת הרגל עלינו לוודא כי זכויותיהם של בני המשפחה שאינם חייבים כסף לנושים תפגענה במידה המינימלית, וחידד את זכותו של כל אדם לקיום אנושי בכבוד
הליך פשיטת הרגל מאפשר לאדם לנהל את ענייניו ולהתנהל בצורה שקטה, כאשר צו הכינוס מהווה למעשה מעין "מטריה" המגנה על החייב מפני עיקולים, הגבלות והליכים שונים אשר מטרידים את מנוחתו ואת מנוחת משפחתו. הציפייה היא כי כאשר אדם נכנס להליך של פשיטת רגל, התא המשפחתי כולו יתכנס על מנת לסייע לו בהצלחת ההליך וכי המשפחה כולה תנהג בצניעות ובהוצאות סבירות.
אומנם, הליך פשיטת הרגל הינו הליך אישי – דהיינו, צו הכינוס וההגבלות מוטלות על פושט הרגל עצמו ולא על בני משפחתו, ולפיכך בן הזוג של פושט הרגל אינו מהווה חלק מההליך ואינו חלק מההגנות וההגבלות שניתנות בו. אולם מנגד הכנסותיו והוצאותיו נלקחות בחשבון במסגרת ההליך. לפיכך נדרשת שקיפות והתנהלות תמת לב גם לגביו. כך, לדוגמה, בדו"ח הדו-חודשי אותו מגיש החייב בפשיטת הרגל, נלקחות בחשבון ויש להציג אסמכתאות גם לגבי ההכנסות וההוצאות של בן הזוג, כך נדרשים כל בני המשפחה לאסוף את הקבלות בגין ההוצאות וההכנסות, לכל דבר ועניין, על מנת לצרפן לדוח המוגש.
על בני המשפחה להימנע מהוצאות קיצוניות ובלתי סבירות עבור פושט רגל, להתנהל בצינעה ובמסגרת ההכנסות על מנת שלא ליצור חובות חדשים. כך לא יותרו הוצאות מוגזמות או בלתי סבירות על ידי בן הזוג, גם אם אינו נמצא בהליך פשיטת הרגל. עם זאת, יכול בן הזוג אשר אינו נמצא בפשיטת רגל להמשיך ולשלם הלוואות והתחייבויות אישיות הרשומות על שמו בלבד, לעשות שימוש בפנקסי שיקים וחשבון בנק ללא הגבלות וכיוצא בזה.
מנגד, הלוואות הרשומות על שם שני בני הזוג לא ניתן לשלם מאחר ומדובר בהעדפת נושים של פושט הרגל ולפיכך, עשוי בן הזוג להיות חשוף להליכים משפטיים בגין אי תשלום ההלוואה ולפיכך, יש מקום להיערך מבעוד מועד לאפשרות הזו, בין היתר בדרך של בדיקת אפשרות פיצול ההלוואה בין בני הזוג וכיוצא בזה.
בפסק דין נרחב אשר ניתן לאחרונה על ידי השופט עודד מאור בבית המשפט המחוזי בתל אביב – (פשר 29876-09-15, פשר 29906-09-15) ניתן משקל רב לבני המשפחה הנוספים שאינם נמצאים בפשיטת רגל, דוגמת בן הזוג ובעיקר הילדים. בית המשפט קבע כי במסגרת בקשת פשיטת הרגל עלינו לוודא כי זכויותיהם של בני המשפחה שאינם חייבים כסף לנושים תפגענה במידה המינימלית, וחידד את זכותו של כל אדם לקיום אנושי בכבוד, העומד בבסיסו של הליך פשיטת הרגל והמשפט הישראלי כולו.
בית המשפט התייחס לכך שאין מקום לפגוע בקטינים משל "שיני אבות קהו ובנים יאכלו בוסר", כי אין כל מקום למנוע מהקטינים את הצרכים שלהם כבני גילם - כלומר חוגי העשרה, שיעורי עזר, הכוונה וכיוצא בזה, וכי יש להעדיף את עולמם התרבותי-חינוכי של הקטינים על פני העשרת קופת פשיטת הרגל של הוריו: "אם נמנע מהילדים את ילדותם, ונפגע בצורכיהם, אנו עלולים לגדל דור מקופח על לא עוול בכפו. אם נמנע מהילדים את זכותם לקיום אנושי בכבוד, לא נפגע אלא בכבודם כבני אדם, ונפגע בכבוד כולנו"
במקרה בו לשני בני הזוג חובות משמעותיים, יש לבחון יעוץ משפטי עוד קודם לנקיטת הליך על ידי מי מהם, על מנת לבחון מהי הדרך הטובה למשפחה – פשיטת רגל מקבילה של שני בני הזוג, או נקיטת הליך על ידי אחד מהם, ולאחר קבלת ההפטר של אותו בן זוג – פשיטת רגל של בן הזוג השני, וזאת לאור המשמעויות הניכרות של ההליך וההגבלות במסגרתו על התא המשפחתי.