אושר: תוגבל האפשרות לתבוע את רמ"י על גביית תשלומים לא חוקיים

במהלך הדיון אמר עו"ד אסף פינק המתמחה בתביעות ייצוגיות שהצו יאפשר לרמ"י לא להחזיר כספים "לכל האנשים המסכנים שרמ"י גבתה מהם כסף שלא כדין" וכי זה מסוכן. "רמ"י מנסה לקבל הגנה שאין לאף גוף", אמר.

עו"ד יעל גרמן מיש עתיד אמרה ש"אני מדואגת. יש פה מחטף. הוועדה לא דנה בצורה רצינית בהשלכות. אני מודאגת כשמעבירים לי דברים ואני לא יכולה להתעמק ואני לא מעלה בדעתי את ההשלכות ואיזה נזקים. יכול להיות שזה צריך לעבור בחקירה ראשית".

איילת שקד. "היקף חשיפתה של רמ"י לתביעות הוא גדול מאוד" צילום: אוהד צויגנברג

ח"כ דב חנין מהרשימה המשותפת אמר ש"להבנתי המהלך לא חוקי". זאת, כיוון שהשר משנה את הצו והסמכות שלה היא רק להוסיף עליו. הוא הביע תקווה שתוגש עתירה נגד הצו לבג"ץ.

עו"ד רוני נויבואר ממשרד המשפטים אמרה שרמ"י צריכה ליהנות מהגנות כמו המדינה, בשל החשיפה הגדולה לפגיעה בתקציב. "המדינה צריכה את הכסף. יש בעיה כשמעבירים כסף של המדינה לכיס פרטי".

ההצבעה על הצו התעכבה קרוב לשעה בשל הקושי של הקואליציה לגייס רוב. התחרות על הרוב התחילה כשהיו באולם הוועידה רק היו"ר ניסן סלומיאנסקי וח"כ יעל גרמן מיש עתיד. אבל האופוזיציה גייסה אנשים מהר מהקואליציה ולכן התחרות הסתיימה רק לאחר שעה והצו עבר ברוב של 6 נגד 5.

חוק תובענות ייצוגיות שנחקק ב-2006 הגביל מאוד את האפשרות להגיש תביעות ייצוגיות נגד המדינה. למרות זאת, בית המשפט העליון קבע לפני מספר שנים שניתן לראות ברמ"י עוסקת על פי חוק הגנת הצרכן. על פי פסק הדין, ההבחנה בין פעולה מסחרית פרטית של רמ"י, שעליה ניתן להגיש נגדה תביעה ייצוגית לפי חוק הגנת הצרכן, לבין פעולה שלטונית ציבורית תיבחן בכל מקרה לגופו.

המשמעות היא שאם החליט בית המשפט שרמ"י גבתה כספים שלא כדין בתפקידה כעוסק, ניתן לתבוע ממנה כספים שבע שנים אחורה.

בעקבות החלטת בית המשפט, הגישה שרת המשפטים איילת שקד בקשה לוועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, לאשר צו שלא רק משווה את מעמדה של רשות מקרקעי לזה של המדינה – אלא שהוא מעניק לה הגנה גורפת יותר.

את המדינה אפשר לתבוע "להשבת סכומים שגבתה שלא כדין כמס אגרה או תשלום חובה אחר". אבל אפשרות זו מוגבלת לשנתיים של גבייה והיא בטלה אם המדינה מפסיקה את הגבייה. לרמ"י הצו מעניק את הגנות אלה על כל סכום שרמ"י גבתה שלא כדין, בין אם הוא תשלום חובה ובין אם לא. בכך היא מעניקה לה הגנה רחבה גם בהיבטים המסחריים של התפקוד שלה.

מדובר בין היתר במחירים שקובעת רמ"י, דמי היתר בעת תוספת בנייה, דמי שינוי ייעוד, דמי הסכמה, דמי שימוש ועוד. כלומר, אם רמ"י גבתה עשרות שנים תשלום רשות בלתי חוקי, עצם העובדה שתפסיק לגבות אותו תגן עליה מתביעה ייצוגית. גם אם רמ"י תחליט להיאבק בבית משפט נגד התביעה ותפסיד, היא תידרש להחזיר את הכספים רק שנתיים אחורה.

ניתן יהיה לתבוע את רמ"י באופן פרטי, אבל תביעות ייצוגיות עוסקות בדרך כלל בסכומים קטנים יחסית שלאדם פרטי לא משתלם לתבוע. סביר שאנשים לא יתבעו בחזרה מאות או אלפי שקלים בודדים.

שקד מציינת בבקשה שהמטרה העיקרית להענקת הגנה למדינה מתביעות ייצוגיות היא מניעת פגיעה קשה בקופה הציבורית. לדבריה, רמ"י היא "גוף ציבורי המשרת מטרות, ציבורית חברתיות ולאומיות. ההוצאות הכספיות וההכנסות הכספיות של רמ"י נלקחות ומועברות לאוצר והיקף חשיפתה לתביעות הוא גדול מאוד". לכן לדבריה מוצדק להעניק לה הגנה מתביעות ייצוגיות כמו למדינה. היא אינה מסבירה למה מוצדק להעניק לרמ"י הגנה גורפת בהרבה.