רשות המסים: העוסקים במכירה ורכישה של מטבעות וירטואליים כעסק יחויבו במע"מ
משקיעי הביטקוין יחויבו במס רווחי הון של 25%. עסק שיקבל מטבעות דיגיטליים כתשלום, יחויב במע''מ כעסק רגיל. אם ערכו של הביטקוין יירד והוא הפסיד כספים, הוא יוכל להתקזז על הפסד ממס הכנסה
רשות המסים פרסמה היום חוזר בו מפרטת את אופן מיסוי של ב"מטבעות וירטואליים", כגון הביטקוין ודומיו. החידוש המהותי בחוזר הנוכחי הוא דווקא בנושא מס ערך מוסף (מע''מ) שכן בנושא מס הכנסה, הרשות כבר רמזה על פרשנותה לגבי אופן המיסוי במוצרים אלו. כאמור, עמדת רשות המסים הינה כי מטבעות וירטואליים הינם בנכס לכל דבר לעניין חוקי המס - ולא מטבע. לפיכך, כמו כל נכס פיננסי אחר - הם חייבים במס על רווחי הון בשיעור של 25%.
לצרכי מע"מ, כאן החידוש המרכזי של החוזר, מייצרת רשות המסים 4 קטגוריות. הקטגוריה הראשונה, תקפה לגבי סוחרי מטבעות דיגיטליים שהינם נכס בלתי מוחשי, אך הם מעין משיקים "פאסיבים" ופעילותם בתחום היא לצרכי השקעה בלבד, שאינה מגיעה לכדי עסק. לגביהם - הם אינם חייב במע"מ. בקטגוריה השנייה - עוסק שתקבוליו מתקבלים במטבעות דיגיטאליים, ישלם מע"מ בהתאם לפעילותו העסקית, ללא קשר לאופן התקבול, כך שככלל, במימושו לא ישולם מע"מ כי לא מגיע לכדי פעילות כלכלית עסקית של ממש.
עוד נקבע כי עוסק שפעילותו במטבעות דיגיטליים מגיעה לכדי עסק, (ממסחר כאמור), הרי שיסווג כמוסד כספי ועל כך ישלם מע''מ בצורה של מס רווח ומס שכר כמו בנקים וצ'יינגים (קטגוריה שנייה); כמו כן, מי שפעילותו היא כרייה (יצירה של אותם מטבעות), הרי שיסווג כעוסק לצרכי מע"מ ויחוייב במע''מ, אך במקרה של הקטגוריה הזו (השלישית) הוא ישלם מע''מ כעוסק רגיל בדומה לכל מפעל.
מנהל רשות המסים משה אשר צילום: אוראל כהן
ישנה קטגוריה רביעית: מה קורה מי שמוכר פלאפל ומקבל ויטקוין כתקבול? היות בעיסוקו של הפלאפל עליו לשלם מע''מ בגין מכירת הפלאפל בלבד ולשלם מס רווחי הון בגין רווח על המטבע הדיגיטאלי. אם ערכו של הביטקוין יירד והוא הפסיד כספים - הוא יהיה זכאי להתקזז על ההפסד ממס הכנסה.
עו"ד בועז פינברג, מנהל מחלקת המיסים במשרד זיסמן אהרוני גייר ושות' (ZAG S&W), אמר כי "מס הכנסה התעשת מהטיוטה הראשונית שהוציא לפני שנה, בכל מה שנוגע לטיפול של מע"מ בעולם המטבעות הוירטואליים, וייחד את הטלת המע"מ רק על אלה העוסקים במכירה ורכישה של מטבעות כעסק. בכך מצטרפת ישראל למדיניות הקריפטו של ארה"ב, שגם היא רואה במטבעות הוירטואליים נכסים פיננסיים, הדומים במהותם לניירות ערך. חשוב מאד שהרשות, במקביל לוודאות המקצועית, תסייע בהסדרת חיי המעשה באופן מיידי, ותאפשר לאנשים שביצעו עסקאות במטבעות קריפטו, להסדיר את האפשרות לשלם מיסים, וזאת בעבודה מול הבנקים, אשר בשלב זה מונעים קטגורית את האפשרות להעביר כספים ממימוש מטבעות וירטואליים לחשבונות בנק בישראל".
