ביקורת חריפה על רפורמת הסיעוד: תשלום בכסף מנוגד לעקרונות היסודיים של טיפול סיעודי
החשש הוא שהקשישים ומשפחותיהם לא ישתמשו בכסף לסיעוד. יו"ר ועדת הרווחה של השלטון המקומי מאיר דהן: "כשקשיש ניצב מול ההחלטה בין לקנות לנכד או לילד מתנה או לממן טיפול סיעודי הוא יבחר במתנה"
ביקורת חריפה בישיבת ועדת העבודה והרווחה על הכוונה לתת לקשישים כסף במקום שעות סיעוד. יו"ר מועצת מזכרת בתיה מאיר דהן אמר ש"הדבר מנוגד לעקרונות הבסיסיים ביותר של הטיפול הסיעודי". חברי כנסת דרשו לתת לקשישים שעות סיעוד כברירת מחדל ולאפשר לרוצים בכך לקחת כסף במקום.
- התכנית הלאומית לקידום הטיפול הסיעודי בישראל יצאה לדרך
- חברות הסיעוד יוצאות לקרב נגד העברת כסף לסיעודיים
- מדריך למהפכות בביטוח הסיעודי
ועדת העבודה והרווחה החלה היום לדון בפרק בחוק ההסדרים שעוסק ברפורמת הסיעוד. המדינה משלמת היום כעשרה מיליארד שקל לשירותי סיעוד, מתוכם 6.1 מיליארד שקל לגמלת סיעוד וכ-3 מיליארד מיועדים לאשפוז סיעודי. בנובמבר האחרון הכריז שר האוצר משה כחלון על רפורמה בסיעוד שמוסיפה עוד 1.1 מיליארד שקלים. אחד מפרקי הרפורמה, שאינו מחייב חקיקה הוא ביטול ההשתתפות של המשפחה בעלות הטיפול הסיעודי בהדרגה עד 2021 מה שיוריד עול קשה מהמשפחות.
פרקי הרפורמה שמחייבים חקיקה הגיעו לאישור הכנסת כפרק בחוק ההסדרים וועדת העבודה והרווחה החלה לדון בהם הבוקר. הנושא מעורר המחלוקת ביותר שבה הוא הכוונה להעביר חלק מהתשלום למשפחות מגמלה בעין (כלומר 9.75 שעות טיפול סיעודי) לגמלה בכסף (אלף שקל). בשאר הרמות יינתנו שעות טיפול והקשיש יוכל לבחור בין ארבע שעות טיפול לבין כסף. זאת, בשל החשש שהקשיש והמשפחות לא ישתמשו בכסף לסיעוד. באוצר טוענים שהדבר יאפשר לאדם לקנות שירותים אחרים. "זה מגדיל את אפשרויות הבחירה ומשפר את כוח המיקוח מול החברות"
מנהלת אגף סיעוד בביטוח הלאומי אורנה זמיר אמרה שהמעבר לגמלה בכסף ברמה הנמוכה יפתור את הבעיה של מי שמקבלים יותר מדי שעות סיעוד. לדבריה, הבעיה של מתן יותר מדי שעות "היא חלק מהסיבה להשחתה. רבים קיבלו עשר שעות כשהיו זקוקים לשש". היא אמרה ש"מדובר באנשים צלולים שיכולים לבחור" למה להשתמש בכסף. היא אמרה שבשל מערכת המחשוב המיושנת של הביטוח הלאומי המוסד לביטוח לאומי יזדקק לחצי שנה עד שנה להיערך לרפורמה
ח"כ קארין אלהרר מיש עתיד תקפה את האוצר על שהקדיש חלק גדול מהישיבה להצגת היבטים אחרים של הרפורמה ולא למעבר לכסף. ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני הזהיר מאפשרות שרוב הקשישים ישובצו לרמה הנמוכה ביותר של גמלה בכסף כדי לחסוך כסף והזהיר שהמוטיבציה האמיתית של האוצר היא חיסכון. ח"כ טלי פלוסקוב מכולנו אמרה ש"ברירת המחדל צריכה להיות הטיפול" ורק אם הקשיש בוחר בכך לתת לו כסף.
ראש מועצת מזכרת בתיה ויו"ר ועדת הרווחה של השלטון המקומי מאיר דהן אמר שהקצבה בכסף "נוגדת את העקרונות הבסיסיים ביותר של הטיפול הסיעודי. מטרת החוק היא לתת טיפול סיעודי. כשאתה נותן כסף אתה אף פעם לא יכול לדעת לאן הוא ילך ולא יכול לבקר את זה". במרכז טוענים שיש חשש גדול שאנשים ישתמשו בכסף למזון ותרופות. "כשקשיש ניצב מול ההחלטה בין לקנות לנכד או לילד מתנה או לממן טיפול סיעודי הוא יבחר במתנה". דהן הזהיר שמצב הקשישים יורע ויבוא למחלקת הרווחה.
עמותת מטב, המספקת שירותי סיעוד, טוענת שהחוק "מותיר את האזרחים הוותיקים מבלי שיובטח כי הם מקבלים את הטיפול והשירות התומך. הוא יאלץ אותם להכריע בין טיפול סיעודי לתשלום הוצאות חיוניות אחרות". לטענת העמותה, הדבר מעביר את כל האחריות לטיפול לבני המשפחה ש"יצטרכו לבדם וללא כל סיוע למצוא עובדים ולהבטיח זכויות סוציאליות". מטפלת הבית ציפי עובדיה אמרה שהמשפחות לא יוכלו בשום פנים ואופן לעמוד בעול של מציאת מטפלות והעסקתן בעצמן.
יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אלי אלאלוף מכולנו אמר ש"בנושא הזה יש הרבה אינטרסים ואינטרסנטים. חלק מהאינטרסנטים קלקלו את הענף. יש חברות שלא ממלאות את תפקידן. נתקלתי בשירות שלא תמיד הגון". עוד אמר שאם זה היה תלוי בו רק עמותות היו מספקות שירותי חינוך ורווחה.