פרשת בזק: למכירה - האינטרס הציבורי

החקירה החדשה בפרשת בזק שנפתחה אתמול מאירה באור חדש שורה של פעולות שנקט משרד התקשורת לטובת בזק ובעל השליטה בה שאול אלוביץ'.

מנכ"ל משרד התקשורת המושעה שלמה פילבר, שנחקר במסגרת החקירה הקודמת של רשות ניירות ערך, נחשב למקורב לנתניהו זה שנים והיה ראש לשכתו לאחר סיום כהונתו הראשונה. בבחירות האחרונות הוא שימש כראש מטה הבחירות של הליכוד. לאחר הקמת הממשלה, נתניהו פיטר בשיחת טלפון את מנכ"ל משרד התקשורת אבי ברגר ומינה במקומו את פילבר.

מימין: מנכ"ל משרד התקשורת המושעה שלמה פילבר ובעל השליטה בבזק שאול אלוביץ'. קיבל יחס מועדף צילום: עומר מסינגר, קובי קלמנוביץ'

עד למינוי פילבר, ובעיקר מאז הקדנציה של משה כחלון כשר התקשורת, המשרד פעל לפתוח את השווקים שבהם בזק פועלת כמונופול לתחרות. אחד הצעדים שננקטו היה העברת רפורמת השוק הסיטונאי, שבמסגרתה בזק נדרשת להחכיר את תשתיותיה, כולל בטלפוניה הקווית, לחברות נטולות תשתית, כדי שיוכלו להתחרות בה. בשלב מאוחר יותר, חברות אלו אמורות לקבל גישה לצינורות של בזק כדי לפרוס בהם תשתיות משלהן.

רוח חדשה

כניסתו של פילבר למשרד שינתה את פני הדברים. בזק עתרה לבג"ץ נגד הרפורמה. בזמן שעתירה זו נוהלה, פילבר החליף את ברגר בתפקיד והחליט לבחון את הרפורמה מחדש ועיכב את יישומה. להערכת ברגר, בכל יום שבו לא נפתחת התחרות בטלפוניה הקווית בזק מרוויחה 3 מיליון שקל. באוגוסט האחרון שינה המשרד את השיטה למכירת הגישה לתשתית של בזק בהוראת פילבר. נכון להיום, אף ספקית תקשורת לא רכשה גישה לקווים בתנאים החדשים, הרפורמה תקועה והתחרות בטלפוניה הקווית אפסית.

מהלך דרמטי נוסף שפילבר קידם מיד עם כניסתו לתפקיד היה אישור עסקת המיזוג בין בזק ל־yes - אותה עסקה שבעקבותיה נפתחה החקירה הגלויה של הרשות לניירות ערך ביוני האחרון. אחד התנאים לקיום העסקה היה אישור משר התקשורת. אישור זה התקבל לאחר שמועצת הכבלים והלוויין, המפקחת על yes, בחנה ואישרה את העסקה. ב־18 ביוני באותה שנה התקשרה המועצה באמצעות משרד התקשורת עם חברת הייעוץ הכלכלי עדליא כדי שתעריך עבורה את טיב העסקה. לאחר חמישה ימים בלבד, המועצה הקדימה את ישיבתה ביומיים, אישרה את העסקה ובכך התירה עוד חסם בדרך לביצועה. עוד באותו היום נתניהו, אז שר התקשורת, נתן את חתימתו והמיזוג בין בזק ל־yes יצא לדרך.

במסגרת העסקה, יורוקום של אלוביץ' מכרה את אחזקותיה ב־yes לבזק תמורת 680 מיליון שקל במזומן. העסקה כללה עוד 200 מיליון שקל שעברו אל אלוביץ' רק לאחר שהושג הסדר מול רשות המסים, ועוד 170 מיליון שקל שהותנו בכך ש־yes תעמוד ביעדים כספיים בכל אחת מהשנים 2015‑2017. בזק העבירה לאלוביץ' כ־144 מיליון שקל מתוך ה־170, אולם לבסוף הוא נדרש להחזיר את הסכום לאחר ש־yes לא עמדה ביעדים ל־2017. עם זאת, יורוקום נמצאת בימים אלו בקריסה וככל הנראה לא תחזיר לבזק את מלוא הסכום שקיבלה ממנה בסעיף זה.

תלונות על בזק? לא מעניין

לצד שני אירועים דרמטיים אלו, שמשפיעים בצורה ישירה על מאות מיליוני שקלים בשוק התקשורת, פילבר היה חתום על עוד כמה בעייתיים בתקופתו כמנכ"ל המשרד. כך למשל, מבקר המדינה יוסף שפירא תיאר בדו"ח שפרסם ביולי האחרון כיצד בזק הדירה את סלקום ופרטנר בשיווק חבילות אינטרנט. החברות החלו לשלוח תלונות בעניין למשרד התקשורת עוד באפריל 2015, אולם רק באוגוסט 2016 הודיע פילבר לבזק על צעדים שעליה לנקוט לתיקון המצב. כך, משרד התקשורת מסמס תלונות ואפשר לספקית האינטרנט בזק בינלאומי להרחיב את פעילותה על חשבון המתחרות.

כמו כן, במהלך כהונתו פילבר ניסה לקדם את ביטול ההפרדה המבנית בקבוצת בזק. הפרדה זו מונעת מהחברות בקבוצה למכור חבילות תקשורת משולבות ולאחד פעילויות ברמה התפעולית והניהולית. לפי הערכות, ביטול ההפרדה המבנית שווה לבזק מאות מיליוני שקלים בשנה.

פילבר טוען שקידום ביטול ההפרדה נועד לעודד את בזק לפרוס תשתית מתקדמת של סיבים אופטיים. בניסיונותיו לקדם את ההפרדה, פילבר ניהל מגעים עם גורמים בכירים בבזק, בהם אלוביץ' ומנכ"לית החברה סטלה הנדלר. פילבר אף ניסח טיוטת מסמך מדיניות חדשה המשנה לחלוטין את הגישה שבה נקט המשרד בשנים האחרונות, משיטה של עידוד תחרות לשיטה של מתן תמריצים – גזרים ומקלות.