סכסוך האחים מירילשוילי: צו כינוס מותנה לנכסי גבריאל

סכסוך האחים מירילשוילי: בית המשפט המחוזי בתל אביב הוציא אתמול (יום ג') צו כינוס מותנה לנכסיו של המיליארדר גבריאל מירילשוילי במסגרת הליך פשיטת הרגל שהגיש נגדו אחיו, מיכאל מירילשוילי. הצו ייכנס לתוקפו במידה שתידחה בקשתו לביטול פסק הבוררות ביניהם, על רקע טענות לשוחד כביכול. "יש לאזן בין חומרת טענותיו של גבריאל והמסמכים החדשים שברשותו מזה, לבין העובדה שעסקינן בחוב שייסודו בפסק דין חלוט", כתב השופט חגי ברנר בהחלטתו.

במקביל לצו כינוס הנכסים המותנה, אסר בית המשפט על האח גבריאל לבצע כל שינוי בנכסיו והורה לו להגיש תצהיר בתוך שבוע שבו מפורט כל רכושו בארץ ובחו"ל.

כפי שפורסם בשבוע שעבר ב"כלכליסט", הסכסוך המר בין האחים מירילשוילי חזר לבית המשפט בבקשה של האח גבריאל לבטל את פסק הבוררות שהתקבל בין השניים ולפיו הוא חייב לאחיו, מיכאל 18.5 מיליון דולר. גבריאל, המיוצג על ידי עורכי הדין טל שפירא, מירב בר-זיק ונטע לוין ממשרד שפירא כפרי בר-זיק, טוען בבקשה החדשה שהגיש כי יש לבטל את פסק הבוררות לאחר שבשבועות האחרונים הגיעו לידיו ראיות חד משמעיות כי אחיו שילם כספי שוחד לבורר שפסק בעניינם.

הרקע לסכסוך הממושך בין השניים נסוב סביב חברת ההימורים האינטרנטית מקסבט ובמסגרתו פנו האחים לבוררות, שהסתיימה ב-2013 בניצחון האח מיכאל.

גבריאל (מימין) ומיכאל מירילשוילי

מנגד, האח מיכאל, דחה את הטענות והצביע על כך שאחיו העלה כבר בעבר טענות דומות שנדחו על ידי בתי המשפט. לגרסתו, הבקשה של אחיו קשורה לכך שהוא עצמו הגיש בקשה, באמצעות עוה"ד גיורא ארדינסט ממשרד ארדינסט בו נתן טולידאנו ושות', להכריז על גבריאל פושט רגל לאחר שלא שילם לו את חובו – 18 מיליון דולר כפי שנפסק בפסק הבוררות.

בדיון שהתקיים בתחילת השבוע בפני השופט חגי ברנר בבית המשפט המחוזי בהליכי פשיטת הרגל, ביקש עו"ד שפירא, בא כוחו של גבריאל, לדחות את הליכי פשיטת הרגל עד להכרעה בבקשה לפסילת הבוררות. במהלך הדיון מסר את עדותו מיכאל, אך הכחיש כל טענה כי העביר כספים אל הבורר או לישיבה שבניהולו. "החקירה", נכתב בהחלטה, "לא חילצה מפיו הודאה כלשהי בטענותיו של החייב".

בהחלטה שניתנה אמש על ידי השופט ברנר, נקבע כי אכן יוצא צו כינוס בעניינו של גבריאל, סביב החוב לאחיו, אולם הצו ייכנס לתוקפו רק לאחר שבית המשפט ידון ויכריע בטענות השוחד שהעלה. "יש לאזן בין חומרת טענותיו של החייב", כתב השופט ברנר, והמסמכים החדשים שברשותו מזה, לבין העובדה שעסקינן בחוב שיסודו בפסקי דין חלוטים מזה. דומה כי האיזון בין השיקולים השונים יימצא במתן צו כינוס מותנה, אשר ייכנס לתוקפו בכפוף לתוצאות הבקשה החדשה שהגיש החייב לביטול פסקי הבוררות. קרי, ככל שבקשתו זו תידחה, צו הכינוס נגדו ייכנס לתוקף מיידי. לעומת זאת, ככל שבקשתו תוכתר בהצלחה ופסקי הבוררות יבוטלו, יישמט הבסיס מתחת לצו הכינוס המותנה ואזי הוא יבוטל".

יחד עם זאת, קבע השופט כי מיום מתן צו המותנה, יש להגן על זכויותיו של האח מיכאל, מגיש הבקשה לפשיטת רגל, ולמנוע מהחייב את האפשרות לנצל את פרק הזמן שעד להכרעה בבקשה לביטול פסקי הבוררות לשם הברחת רכושו או העלמתו ולכן הוציא את הצו האוסר עליו לבצע כל שינוי בנכסיו.

במסגרת החלטתו, מתח השופט ברנר ביקורת על התנהלותו של החייב, האח גבריאל, ועל כך שלא הגיש כל התנגדות להליך פשיטת הרגל אף שידע עליה במשך ארבעה חודשים. "מחדל זה מצטרף לשורת המחדלים הדיוניים הקודמים, בכל הנוגע להתראת פשיטת הרגל שנמסרה לו", כתב בהחלטה. 

עוד ציין בית המשפט כי הטענות בדבר השוחד עלו בעבר ונדחו. "גם כאשר עסקינן בראיות בדבר התנהלות מושחתת של הליך הבוררות, אין מקום להתיר את הגשתן בכל זמן ובכל עת". כתב השופט והוסיף כי "מצבו הדיוני של החייב גרוע היום הרבה יותר מאשר היה בעבר.. והנטל שיידרש ממנו על מנת להראות ולנמק מדוע רק כעת עלה בידו להשיג את הראיות החפציות, יהיה גבוה ומוגבר מן הסתם יותר מבעבר". לאור זאת, "אין ספק שיהיה על החייב לצלוח משוכות דיוניות וראייתיות גבוהות על מנת שיוכל לגרום לביטולם של פסקי הדין החלוטים נגדו".

אולם, לפי החלטת בית המשפט, לא ניתן גם להתעלם מכך שגבריאל הציג לראשונה ראיות חפציות אשר מבססות לטענתו את טענת השוחד ששולם כביכול לבורר באמצעות העברת כספים לישיבות הקשורות אליו. "למצער", כך כותב השופט, "ראיות אלה מוכיחות לשיטתו של החייב קיומו של קשר כספי פסול בין אחיו לבין הבורר... מדובר במסמכים שלוּ הוצגו בזמן אמת ולוּ הוכחה אמיתותם, היה להם פוטנציאל ראייתי להוכחת קשר כספי פסול בין האח לבין הבורר... עצם קיומם של מסמכים אלה הוא השיקול המכריע שלא ליתן צו כינוס לאלתר כנגד החייב".

פרקליטיו של גבריאל מירילשוילי, עוה״ד טל שפירא ומירב בר-זיק ממשרד שפירא כפרי בר-זיק מסרו בתגובה: "מחקירתו הנגדית של מיכאל מיראלשוילי ומהראיות החדשות החד משמעיות שהוצגו לבית המשפט עולה תמונה חמורה ומדאיגה המצביעה, לשיטת מרשם, על העברת כספים בסכומי עתק לבורר במקביל לניהול הליך הבוררות, באופן העולה כדי שורה ארוכה של עבירות פליליות חמורות. לא בכדי קבע בית המשפט המחוזי, בזהירות המתחייבת, כי לו מסמכים אלה הוצגו בזמן אמת, בטרם אושרו פסקי הבוררות, היה להם פוטנציאל ראייתי להוכחת קשר כספי פסול בין המבקש לבין הבורר הרב פנחס ברונפמן, ולו גם בעקיפין בלבד, בין קרן ״מרומים״ לבין ישיבות הקשורות לבורר.

אנו סמוכים ובטוחים כי לאחר שבית המשפט המחוזי יבחן את הראיות החדשות שהוסתרו לאורך שנים בין השאר מרשם העמותות וישמע את העדויות הרלוונטיות הוא יגיע למסקנה היחידה המתבקשת לפיה דין פסק הבוררות להתבטל מעיקרו, על כל המשתמע מכך".