לשקם את פושט הרגל
חוק חדש מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד כערך מרכזי של הליכי חדלות הפירעון של יחידים. בנוסף, הרפורמה מבקשת לצייד אותו, אם יש בכך צורך, בכלים אשר ימנעו ממנו להיקלע שוב למצב של חדלות פירעון באמצעות הכשרה כלכלית
בשבוע שעבר אישרה ועדת חוק חוקה ומשפט בראשות ח"כ ניסן סלומיאנסקי, את הצעת חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי העתידה לחולל שינוי מהותי בתחום פשיטות הרגל. החוק המדובר נידון בוועדה מזה כ-20 חודשים והוא כולל בתוכו 375 סעיפים המתפרשים על פני 280 עמודים.
עד כה היו שנטו לחשוב כי הליך פשיטת הרגל הוא מעין אקט ענישתי כלפי פושט הרגל, אשר סבל מסנקציות רבות. כך, לדוגמא, פושט הרגל לא יכול היה להוציא צ'קים, לקבל אשראי ועוד. הבשורה שמביאה עימה הרפורמה היא שבפעם הראשונה, מנסה המדינה לעשות סדר בדיני פשיטת הרגל ולהתאימם לכלכלה בת זמננו. החוק מבטא את התפיסה שבחברה צרכנית, חדלות פירעון היא דבר שהוא למרבה הצער, בלתי נמנע ושיקום החייבים הוא טוב לכלכלה, לחברה ולנושים.
כאמור, החוק החדש מבקש להציב את שיקומו הכלכלי של היחיד כערך מרכזי של הליכי חדלות הפירעון של יחידים. בנוסף, הרפורמה מבקשת לצייד אותו, אם יש בכך צורך, בכלים אשר ימנעו ממנו להיקלע שוב למצב של חדלות פירעון באמצעות הכשרה כלכלית. זאת, במקביל ליצירת מנגנונים שימנעו ניצול לרעה של הליכים אלו. הרפורמה אף קובעת עמדה ערכית ולפיה עדיף לשקם חברות מאשר להביא לפירוקן. היא אף יוצרת תשתית לקידומם של הסדרי חוב בשלבים מוקדמים של הקשיים הכלכליים של החברה באמצעות "משא ומתן מוגן" היוצר סביבה בטוחה המאפשרת קידום מהיר ויעיל של הסדרי חוב.
בניגוד לקיים כיום, ניהולם של הליכי חדלות הפירעון של חייבים בעלי חובות בהיקף נמוך תיערך במערכת ההוצאה לפועל. לשיטת המחוקק מהלך זה יחסוך כפילויות ביורוקרטיות ויאפשר לחייבים להסדיר את ענייניהם תחת מערכת מנהלית אחת. היא גם קובעת מנגנון חדש להתמודדות עם הליכי חדלות פירעון המתנהלים במספר מדינות בו זמנית. לעניות דעתי מהלך זה יקשה על החייבים לקבל היפטר מחובותיהם היות ורשמי ההוצאה לפועל שפועלים במסגרת התכליות של חוק ההוצאה לפועל והם גביית כספים מחייבים. על רשמי ההוצאה לפועל לעבור שינוי תפיסתי שבו הם יושבים כגורם שיפוטי הדואג לשיקומו של החייב ולא לאינטרס הנושים כפי שהיה עד עתה.
עו"ד אורי גילת צילום: תמר זליג
הרפורמה אף קובעת מנגנון ברור וידוע מראש לחובות החייב בהליכי חדלות הפירעון, שבסופם יזכה החייב להפטר אשר יאפשר לצאת לדרך חדשה. הרפורמה קובעת גם מנגנונים למניעת ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון בידי חייבים שאינם תמי לב. כונסת הנכסים הרשמית, רשות האכיפה והגבייה ומשרד המשפטים התחייבו לקחת חלק במימון תהליך ההכשרות שיעברו חייבים כחלק מהליך השיקום.
לבסוף, הרפורמה מאפשרת לעובדים לקבל את גמלת הביטוח הלאומי גם בהליכי שיקום. חלק זה בחוק, שנקבע כהוראת שעה, קודם יחד עם הביטוח הלאומי.
יחד עם זאת, גם בחוק הנוכחי פעולות השיקום נותרו עמומות מעט, ולא נקבעו לטובת החייבים עדכונים בנוגע להן כמו: קורסי ניהול ייחודיים, השתלמויות בהתנהלות כלכלית, ליווי ושיקום לחייב אשר היו יכולים להבטיח את השתלבותו חזרה, במארג החברתי והכלכלי.
עו"ד אורי גילת עוסק בתחום פשיטת הרגל וחדלות הפירעון
