בלעדי לכלכליסט
למרות הגז: תעריף החשמל יעלה בעוד 6% בשנה הבאה
רשות החשמל מעריכה כי בעקבות העלאת המס על הפחם ב־126% שאושרה בחוק ההסדרים תעריף החשמל הביתי יעלה בחדות בינואר 2019. עד 2022 התעריף יעלה ב־2% נוספים בכל שנה. העלאת התעריף תכניס למדינה 500 מיליון שקל בשנה
תעריף החשמל יעלה בין 5% ל־6% בתחילת 2019 ‑ כך עולה מנתוני תחשיבים ראשוניים שערכה בשבוע האחרון רשות החשמל כדי לאמוד את השפעת העלאת המס על הפחם על תעריף החשמל ושהגיעו לידי "כלכליסט".
- תעריף החשמל יקבל מכה מהמס החדש
- רשות החשמל אישרה: ירידה של 2% בתעריף החשמל
- כך ניתן להוזיל את תעריף החשמל
במשרד האוצר החליטו על העלאת המס, והסיבה להתייקרות הגבוהה יחסית בתעריף החשמל היא מועד החלת המס. המס אמור להיכנס לתוקף באמצע פברואר הקרוב, אולם מאחר שתעריף החשמל נקבע רק פעם בשנה ובתחילתה, בינואר 2019 חברת החשמל תקבל בבת אחת כיסוי כפול על העלאת המס עבור שנתיים - הן על המס שיוחל בפברואר 2018 והן על המס שיוחל מינואר 2019.
החישובים המעודכנים לגבי עליית תעריף החשמל יימשכו למעשה לאורך כל השנה, ואולי יובילו את רשות החשמל לחלק את התייקרויות התעריף כבר בקיץ הקרוב.
החוק קובע שככל שיירשם שינוי שעלול להשפיע בלפחות 3.5% בתעריף החשמל (התייקרות או הוזלה שמקורם בשינויים חדים בעלות הדלקים) רשות החשמל רשאית לקבוע עדכון תעריף מיידי, כלומר לא לחכות לתחילת 2019 אלא להחיל את ההתייקרות ב"מנות", כלומר חצי באמצע 2018 והשאר בתחילת 2019. מציאות שכזו אולי תפגע בצרכן מיידית אבל תמנע נזקים תזרימיים לחברת החשמל.
האוצר מרוויח חצי מיליארד שקל, האזרחים ייפגעו
מדוע בעצם העלאת המס על הפחם משפיעה על כיסו של הצרכן? מי ששורף פחם בכמות הגדולה ביותר במדינה היא חברת החשמל, זאת באמצעות הפעלה של שתי תחנות הכוח הגדולות שלה בחדרה ובאשקלון. מדובר בכמות גבוהה שהגיעה בשנים עברו עד ל־12 מיליון טונות בשנה, כאשר בשנים האחרונות ועם ההוראה להשתמש ביותר גז טבעי הכמות פחתה אבל לא ברמה שחברת החשמל יכולה לוותר בשלב הזה של חייה על השימוש בפחם.
למעשה, בדו"ח הרבעוני האחרון של החברה (רבעון 3 של 2017) אחוז ייצור החשמל בפחם הגיע לכ־44%. ולכן כל עוד חברת החשמל שורפת פחם היא מקבלת כיסוי תעריפי שוטף.
העלאת המס על הפחם הושחלה בחוק ההסדרים האחרון שאושר רק לפני מספר שבועות. לפי משרד האוצר, לפחות 30% מייצור החשמל מקורו בפחם, אולם לתפיסת האוצר, כפי שהוא ציין אותה בחוק "מס הבלו עליו נמוך משמעותית מאומדן סך העלויות החיצוניות הנגרמות מהשימוש בו". ולכן, האוצר מציע שמפברואר יועלה הבלו על הפחם מ־45 שקל לטונה ל־102 שקל לטונה", או במילים אחרות - זינוק של שיעור המיסוי פי 2.2.
השינוי המוצע צפוי להביא לעלייה בהכנסות המדינה של כחצי מיליארד שקל בשנה, אותן ירגיש הצרכן בכיס כבר בתחילת 2019, עם תשלום רטרואקטיבי על 2018.
עוד 2% כל שנה ועד שייסגרו התחנות הפחמיות
ברשות החשמל לא הסתפקו במדידת השפעת המס החדש על פחם רק ל־2018 ול־2019, אלא גם בחנו את ההשפעות העתידיות של המס החדש עד 2022. בשנה זו, כך על פי הוראות משרד האנרגיה, התחנות הפחמיות יעברו לשלב של "שימור רטוב", כלומר הפעלה מינימאלית ובהספק הכי נמוך שניתן לסבול, וזאת רק על מנת לשמר את כושר הייצור שלהם למקרה שתירשם תקלה, חבלה או אסון טבע.
ולכן, עד שתירשם סגירה כמעט מלאה של תחנות הכוח הפחמיות, ברשות החשמל מעריכים בשלב זה שהמס החדש על הפחם ייקר את התעריף בכ־2% בכל שנת עבודה. במילים אחרות, אם המס לא יבוטל או יצומצם, ב־2020 תירשם עלייה נוספת בתעריף ב־2%, בשנת 2021 עלייה נוספת של 2%, וכך הלאה עד לסגירה הסופית של התחנות הפחמיות.
במשק האנרגיה עוד יודעים לספר שפגיעה משנית שתירשם מהעלאת תעריף החשמל היא התייקרות של תעריף המים, וזאת בשל העובדה שמתקני ההתפלה וחברת מקורות הם צרכני חשמל כבדים.
מלבד האזרחים שייפגעו, חברת החשמל עצמה תרשום "בור תזרימי". זו תחויב בתשלום המס החדש עם כניסתו לתוקף בפברואר 2018, ותשלם אותו לאורך כל שנת 2018, מבלי שמישהו יכסה לה את זה דרך התעריף. מאחר שמדובר בכ־320 ימים לאורך 2018, ההערכות הן שחברת החשמל תשלם מס בשיעור של כ־430 מיליון שקל.