"אני ועובדיי נאלצנו להסתגר בחדר הישיבות"
עו”ד ליעד וטשטיין חשף בתצהיר לבית המשפט שלפני חצי שנה המשטרה פשטה על משרדו לאחר ששותפו לשעבר, עו”ד שלמה כהן, התלונן על גניבת חומרי מחשב. בעקבות הפשיטה התקיימה חקירה באזהרה, שבסופה נסגר התיק מחוסר אשמה
תלונה על גניבת חומרי מחשב שהגיש עו"ד שלמה כהן נגד שותפו לשעבר עו"ד ליעד וטשטיין הובילה לפשיטה משטרתית על משרדי וטשטיין לפני כחצי שנה - שבמהלכה נאלצו העובדים להסתגר בחדריהם, ובסיומה זומנו וטשטיין וכמה מעובדיו לחקירה באזהרה. החקירה הסתיימה בסגירת התיק בעילת חוסר אשמה. שרשרת האירועים הזו נחשפה בתצהיר שהגיש וטשטיין בימים האחרונים למחוזי בתל אביב במסגרת תביעות הדדיות שהשניים מנהלים זה נגד זה.
כהן תובע מווטשטיין 50 מיליון שקל על נזקים שנגרמו לו בעקבות פרישתו מהמשרד, ווטשטיין טוען בתביעה נגדית שכהן התחייב לשלם לו 30% מרווחי המשרד, אלא שהוא רימה אותו ושילם לו סכומים מופחתים, ועל כן הוא דורש שכהן יספק לו דו”חות כספיים של פעילות המשרד באותן שנים.
ב־2015 נקלע כהן, שהיה ראש לשכת עורכי הדין ובעל משרד מוכר מאוד בתחום הקניין הרוחני, לסכסוך עז עם וטשטיין, שותפו ויד ימינו במשרד, לאחר שזה פרש ממשרדו של כהן עם חמישה עורכי דין, פתח משרד מתחרה וקלט את מרבית הלקוחות שייצג בעת שעבד אצל כהן. בתגובה הגיש כהן תביעת ענק על נזקים שנגרמו לו לטענתו. וטשטיין מצדו טען שכהן דחק אותו אל מחוץ למשרד, ותיאר למשל כיצד הנחה כהן את עובדות הניקיון לשאוב אבק ליד חדרו של וטשטיין בכל שעה כדי להציק לו.
וטשטיין טען בתצהירו כי במשרד היה ידוע שכהן ואנשיו מעלים קבצים גדולים לתוכנת ענן, המאפשרת גישה למסמכים גם מחוץ למשרד, ולמרות זאת כהן התלונן נגדו במשטרה על גניבת חומרי מחשב, הונאה ותרמית. בעקבות זאת המשטרה פשטה על משרדו של וטשטיין: “כשנתיים וחצי לאחר שעזבתי את המשרד פשטו שוטרי מחלק הסייבר על משרדי, כדי לאתר מסמכים 'גנובים' על פי רשימה שהפקיד בידם כהן. לאחר שעות חיפוש ארוכות נדרשנו אני ועובדיי להתייצב לחקירה ממושכת באזהרה. כהן עודכן על פשיטת המשטרה ומיהר לדווח ללקוחותיי שבעקבות הפשיטה ייסגר משרדי בתוך פרק זמן קצר. מספר ימים לאחר הפשיטה המשטרתית התקיימה במשרדי פגישת עבודה עם נציגים בכירים ביותר של חברת תרופות בינלאומית. ניתן רק לחשוב על הנזק שהיה נגרם לי אם החיפוש היה נופל על מועד הפגישה”.
כדי לבסס את דרישתו לחייב את כהן לחשוף בפניו את רווחי המשרד, טוען וטשיין כי הוא היה מקור להכנסות של מיליוני דולרים בשנה, ואת כהן הוא הגדיר כ"יחצן מסיבות" ומי שהיה עסוק בעיקר ב"דיג לקוחות". לטענתו, כהן נהג לנסוע לכנסים רבים בעולם, ולמעשה היתה זו פעילותו המרכזית במשך שנים, "מעין איש שיווק הנודד בין כנסים". לטענתו, לקראת כל כנס היה כהן להזמין לקוחות פוטנציאליים לארוחת ערב ובה אטרקציה, למשל הופעה של קוסם. וטשטיין טוען כי הרווחים של הפירמה כפי שנמסרו לו נעו באותן שנים סביב 2.5 מיליון דולר בשנה, והוא היה מקבל כשליש מכך. אלא שהוא סבור שהרווחים היו גבוהים יותר.
תצהיריו של וטשטיין הוגשו בימים האחרונים, מספר חודשים אחרי שכהן הגיש את החומר שלו: תצהירים ו־4,600 עמודי נספחים. כהן טען בתצהיריו כי הוא זה שחנך את וטשטיין ולימד אותו את רזי המקצוע. לדבריו, וטשטיין גזל ממנו את הלקוחות תוך מצג שווא שכהן אינו מסוגל לטפל בענייניהם, וכי הוא לחץ ו”נדנד” ללקוחות עד שהעבירו להם את הטיפול, ותוך שהוא מציע להם תעריפי שכר טרחה מופחתים.