הרגולטורים מתייצבים להגנה על מתווה הגז בבית המשפט

"לעניות דעתי, אם המחיר במשק היה נקבע לא במשא ומתן, אלא במחיר שנכפה על המשק באזור הזה, אני לא יודע מה זה יעשה לתמר. אני די משוכנע שאני יודע מה זה היה עושה לאפשרות שמישהו אחר יחפש, ימצא ויפיק פה גז למשק הישראלי. בעיניי זו התערבות בוטה בהסכם שנחתם בין שני צדדים", כך מצטט שאול מרידור, הממונה על אגף תקציבים במשרד האוצר, לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה, בתצהיר לבית המשפט את דבריו בוועדת הכלכלה של הכנסת ביולי 2012. זאת במסגרת התביעה הייצוגית נגד מחיר הגז שמתבררת בבית המשפט המחוזי מרכז. 

הדיון בתביעה הייצוגית שהוגשה נגד הזכייניות, בפני השופטת אסתר שטמר, יחל ביום רביעי הקרוב בעדות המומחה מטעם התובע משה עמוס נזרי המיוצג בידי עורכי הדין גלעד ברנע ויצחק יערי. את המדינה מייצגים עוה”ד אורי קידר וליפז סרוסי דותן.

ניתוק בין המתווה למחיר

בית המשפט העליון שאישר את המשך התביעה הייצוגית, העיר בפסק דינו שאחת ההגנות נגד טענת המחיר המופרז ליחידת חום - כ־5 דולר במקום כ־2.5 דולר לטענת התובע הייצוגי - היא האישור הרגולטורי שניתן למחיר. לכן, היועץ המשפטי לממשלה צירף שלושה רגולטורים כמצהירים מטעם המדינה שהתייצבה להגן על המחיר לצד הזכייניות.

השלושה הם מרידור, מוריס דורפמן, לשעבר סגן יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה במשרד ראש הממשלה, ואודי אדירי שהיה נציג האוצר במליאת רשות החשמל. ביום חמישי הוגשו תצהירים של מרידור ודורפמן. תצהירו של אדירי יוגש בהמשך. ניהול הייצוגית על המחיר התאפשר כתוצאה מהניתוק המשפטי שערך העליון בין המתווה למחיר.

בתצהירו מוסיף מרידור כי “כמי שהיה שותף למהלכים, אציין כי סברנו שהמעורבות הרגולטורית הביאה לשיפור ניכר של התנאים בהסכם לטובת חברת החשמל ולטובת המשק הישראלי ובמקביל אפשרה את פיתוח משק הגז”.

"להבנתי המקצועית", כותב דורפמן בתצהירו, "על בסיס מעורבותי בגיבוש מתווה הגז, סוגיית המחיר במתווה היא אבן אחת מרכזית מתוך מערכת שלמה ומאוזנת. עצם הדיון בסוגיית המחיר במנותק מהמסגרת הכולל של מתווה הגז אינו מאפשר לקבל תמונה נכונה ואינו מאפשר להעריך את מחיר הגז במסגרת שבה נקבע".

“לא הסוגיה הכי חשובה”

על מתווה הגז הופקד בזמנו צוות רגולטורים בראשות המשנה הכלכלי ליועץ המשפטי אבי ליכט. "הובהר כי לצוות אין אפשרות להתנות או להגביל את הסמכויות המוענקות לוועדת המחירים לפי חוק פיקוח על מחירים ושירותים", טוען מרידור בתצהירו. "ההסכם שהובא לדיון בפני הגורמים המוסמכים (רשות החשמל והממונה על ההגבלים העסקיים) נחתם במרץ 2012 בין חברת החשמל לשותפויות".

דורפמן כותב בתצהירו: "אציין כי עמדתי לכל אורך הדרך היתה שסוגיית מחירי הגז בתקופה הנוכחית אינה הסוגיה החשובה ביותר מבחינת סדרי עדיפויות של הממשלה, וישנה חשיבות רבה יותר ליצירת ודאות לפיתוח שדות נוספים ולמשיכת חברות נוספות לישראל. בהתאם לכך סברתי שלא נכון להתעקש דווקא על פתיחת הסכם תמר. לכן, התערבות בהסכם תמר, הגם שיכולה היתה להוריד את המחירים במשק החשמל לציבור בטווח הקצר עלולה היתה להעלות את כל העלויות לציבור הן דרך מחירי אנרגיה גבוהים יותר בעתיד בשל היעדר היצע והן בשל היעדר תחרות".

"בדיונים שהתקיימו בין הצוות הממשלתי לבין חברות הגז, הוצגה עמדה חד־משמעית של חברות הגז, כי אחת מהנחות הבסיס להגעה למתווה הייתה כי לא ייפתחו חוזים קיימים", מוסיף וכותב דורפמן. "בגיבוש מתווה הגז ביקשנו, בין היתר, לקדם בישראל שוק גז תחרותי בטווח הזמן הבינוני־ארוך, באמצעות עריכת שינוי מבני מקיף, הכנסתם של שחקנים חדשים לשוק והטלת הגבלות על חוזים שייחתמו באופן שיאפשר מעבר וגמישות בין ספקים בעתיד. סברנו כי לאורך זמן, דבר זה יאפשר ליהנות ממחירים תחרותיים".