לאן נעלמו ההבטחות של החברות הסיניות להאצת הבנייה?

"לפני שאתם תצאו מהמרתפים, אנחנו נסיים את בניית המגדל", כך הבטיחו לנו חברות הבנייה הסיניות שהגיעו לישראל במסגרת הצהרת הכוונות שלהן לייעול ושיפור קצב ואיכות הביצוע של הבנייה בישראל. בפועל? דבר לא השתנה. להפך, לאחרונה פרסמה הלמ"ס, כי משך הבנייה למגורים בישראל בשש השנים האחרונות התארך מ-25 ל-31 חודשים.

להערכתי, הסיבה המרכזית לכך שמשך הבנייה בישראל עלה משמעותית בשנים האחרונות, הינה הבעיה הכרונית של מחסור בכוח האדם. על פי סקירה של חברת המידע העסקי CofaceBdi, ב-2016 איבד השוק כושר ביצוע בהיקף של כשלושה מיליארד שקל.

חברות הביצוע בישראל וכן משרדי התכנון המובילים אינם נופלים מהחברות המובילות בעולם מבחינת אמצעים וטכנולוגיות בנייה מתקדמות. בבנייה של רבי קומות בארץ למשל אנו עושים שימוש בתבניות חכמות שמטפסות באופן הידראולי מקומה לקומה של הבניין ומספקות ביצועים איכותיים עם פחות עבודת כפיים. אנו יודעים לבנות כיום אזורים עתירי עבודה בבניין, בטכנולוגיה מודולרית, חצי מתועשת.בדרך זו אנו חוסכים חודשים רבים בזמן ובשכר העבודה. הבעיה המרכזית הייתה ונותרה מחסור בידיים עובדות לבצוע העבודה הן בטכנולוגיות המתקדמות, והן בשיטות המסורתיות.

צילום: joffi

בישראל לעבודות השלד והעבודות הרטובות ישנם מספר סוגים של עובדים - עובדים זרים, עובדים מהמגזר הערבי ותושבי השטחים.

ערביי ישראל ותושבי השטחים, זמינים לעבודה במגבלות של החגים והמועדים שלנו ושלהם. על ערביי השטחים מוטלים בנוסף סגרים ביטחוניים תכופים, וימי עבודתם קצרים מתוך הצורך להגיע בסוף יום העבודה אל המחסום. לא רק זאת, חסרים ביניהם עובדים מקצועיים לעבודות בטכנולוגיות הבנייה המתקדמות.

הפועלים הזרים - הגיעו במשורה לאורך השנים לישראל ואלה שהגיעו, מומחים כל אחד בתחומו אך גם ביניהם חסרים אנשי מקצוע לעבודות הרטובות ולבניית השלד בטכנולוגיות הבנייה החדישות.

בעיה צפויה נוספת הינה העובדה שחברות אלה "ינטשו" את ארצנו בסוף הבצוע, ולא יותירו אחריהן מי שיבצעו את הבדק והתיקונים הנדרשים לאורך שנים כפי שנהוג ומחויב אצלנו. מי יטפל אז בדיירים וברוכשי המשרדים?

בקיצור, עקומת למידה סבוכה ומורכבת שלא תניב לעניות דעתי ככל הנראה פירות רצויים. בפועל, עדיין לא רואים תוצאות, ולא בכדי.

הכותב הוא מנכ"ל משותף ובעלים בחברת "עומר הנדסה ובנייה"