"אל תעלו תמונות תינוק לפייסבוק"

ג'ונתן הירשון (51) הוא מייסד ומנהל של חברת יחסי ציבור קליפורנית ששמה Horizon Communications, פעיל באינטרנט מאז 1996 ובמסגרת עבודתו ייעץ וייצג חברות רבות מעמק הסיליקון. אבל את פרסומו העיקרי הוא קנה בזכות מסע הצלב — או מלחמה בטחנות רוח — שעליו הכריז לפני 20 שנה: הוא משתף את כל העולם בחייו ברשתות החברתיות בלי להעלות ולו תמונה אחת שלו כדי להגביר את מודעות הציבור לבעיות הפרטיוּת ברשת. בשיחה עם "מוסף כלכליסט" הוא מזהיר שאסור לקבל בהכנעה את המציאות שיצרו חברות כמו פייסבוק וגוגל.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

איך אדם שעוסק ביחסי ציבור בעידן הסמארטפונים מצליח להעלים מהאינטרנט את פניו?

"זה לא קשה כל כך כמו שאתה חושב. אנשים לא מסתובבים ומצלמים תמונות רנדומלית. אם אני באירוע או נושא נאום, אז זו בעיה. אבל בחיי היומיום זה לא עניין גדול. אם אני נמצא במקום שיש בו אנשים רבים ומישהו מוציא מצלמה, אני מסתכל הצדה או מסתובב כדי להימנע מתיעוד שלי ברקע הצילום. במשך השנים זה נהפך למעין ריפלקס.

"אני מדבר בוועידות בין ארבע לחמש פעמים בשנה. זה מאוד מורט עצבים, כי בכל פעם שבה אני מדבר בציבור יש סיכוי גדול שמישהו יצלם אותי, בזדון או בשגגה. זה סיכון שאני לוקח, ובכל אירוע אני מסתמך על ההגינות האנושית. זו יכולה להיות אסטרטגיה מסוכנת, אבל עד כה היא עבדה.

הירשון. "התחיל כמשחק אבל התפתח להרבה מעבר לכך"

"נאמתי לאחרונה בפני 500 איש בקרואטיה, ואשתי נכנסה לאירוע כמה דקות באיחור. היא מצלמת אותי לעתים נדירות שלא כדי לפרסם ברשת. אבל איך שהיא הרימה את הסמארטפון כדי לצלם אותי, 60 איש קפצו עליה ואמרו לה שהיא לא יכולה לצלם. מדהים לראות עד כמה אנשים תומכים בכך. אני רואה את עצמי כמו מובי דיק: כולם רוצים לראות את הלווייתן ממשיך לשחות ולא רוצים שהוא ייתפס".

אבל אתה לא מדיר את עצמך כליל מהרשתות החברתיות. רק את תמונתך. אתה באמת מאמין שכך אתה מצליח לשמור על פרטיותך?

"אני ואתה חכמים מספיק כדי להבין שאין דבר כזה פרטיות באינטרנט. אני לא חושב שאני שומר על הפרטיות שלי, אבל אני כן יכול לשלוט בתמונה של הפנים שלי, ואני עושה את זה כדי שכשאנשים ישאלו אותי למה אני עושה את זה, אוכל לומר להם שהמטרה היא לדבר על פרטיות המשתמשים באינטרנט. אני חושב על זה כעל מיצג אמנות. זאת דרך לפתוח שיחה. אם אנשים יהיו מודעים יותר לפרטיות שלהם ברשת הם אולי יבינו שהפעילות שלהם לא פרטית כמו שנדמה להם ואולי ינקטו צעדים כדי לטפל בכך".

אתה באמת משוכנע שאנשים מוכרים פחות ממך יוכלו למנוע מתמונותיהם להיות ברשת כמוך?

"אני לא מצפה מאיש לעשות את מה שאני עושה. לא מצפה, לא מבקש ולא רוצה. זה משהו שקשה לעשות. אבל אם יותר אנשים ינהלו שיחות על פרטיות ויהיו מודעים לדרכים שמאפשרות להגן על היבטים מסוימים שלה, אני אהיה מרוצה. זה אומר שזה שווה את זה. אבל האמת היא שפרטיות דיגיטלית לא קיימת לאדם הממוצע, ולא קיימת כבר הרבה זמן".

איך התחיל מסע הצלב שלך?

"בשנות התשעים היה דבר חדש ששמו 'אינטרנט', ובשלב מסוים הבנתי שאנשים מתחילים להעלות לשם תמונות. חשבתי לעצמי שמעניין לראות כמה זמן אוכל להימנע מחשיפת תמונותיי. זה התחיל כמשחק אבל התפתח להרבה מעבר לכך".

מה הכי מדאיג אותך בנוגע לפרטיות ברשת?

"אנשים צריכים להבין בדיוק על מה הם מוותרים כשהם מוסרים את המידע שלהם. פייסבוק היא מכונת איסוף המידע הגדולה בהיסטוריה של האנושות. היא יודעת עליי יותר מכפי שאני יודע על עצמי. היא יודעת מה העמדה הפוליטית שלי, מה אני אוהב לאכול, מה תחביביי. הכל. והיא משתמשת במידע הזה כדי להציג לי פרסומות מאוד מדויקות ומפולחות. לא אכפת לי למסור את המידע כי אני מודע לכך שאני מוסר אותו, אבל אנשים רבים לא מודעים לכך. הם משתמשים בשירות בלי להבין כמה מהמידע האישי שלהם נמסר.

"הדבר היחיד שאני יכול לשלוט בו בפייסבוק הוא הפנים שלי, אבל צריך גם להיות מציאותיים. יש לי רישיון נהיגה, מה שאומר שלמדינה יש עותק של הפנים שלי, ששמור גם במאגר מידע פדרלי. כך שהפנים שלי אמנם קיימות ברשת, פשוט בחלק סגור שלו".

מה אתה חושב על הורים שמעלים לפייסבוק תמונות של ילדיהם?

"כבר שנים רבות אני אומר לאנשים 'אם אתם אוהבים את הילדים שלכם, תנו להם את המתנה היחידה שהם לא יכולים לתת לעצמם בגיל הצעיר הזה: מתנת הפרטיות'. כשהורים מעלים לרשת תמונות של ילדיהם הם נוטלים מהם את הזכות הבסיסית לפרטיות. אף אחד לא צריך לשלול את הזכות הזאת מילדיו. עדיף לשמור תמונות של ילדים בפורמט לא מקוון לפחות עד הגיעם לגיל 10, ואז הם יוכלו לקבל החלטה מודעת בנושא. אנחנו הדור הראשון שנאלץ להתמודד עם עולם חדש שבו הפנים שלנו זמינות ונגישות לכולם, ולקבל החלטה שתלווה אותנו כל חיינו".

איך צעירים מגיבים להחלטה שלך לא להעלות תמונות של עצמך לרשת?

"צעירים חושבים שאני משוגע. הם גדלו כשהם מצלמים ומצולמים. זה לא מובן להם ולא מדבר אליהם. יש כמה שמעריכים את זה, אבל הרוב חושבים שזה מגוחך".

אתה חושב שיש סיכוי לפרטיות ברשת?

"במובנים רבים כבר הפסדנו במאבק. הפרטיות באינטרנט היא רק אשליה".

אתה מאמין שמתישהו תישבר ותעלה תמונה שלך לאינטרנט?

"אני לא חושב שאפסיק מרצוני. אני עושה את זה כל כך הרבה זמן, עד שזה כמעט טבע שני עבורי, אבל בשלב מסוים זה ייגמר. מישהו יצלם תמונה שלי ויתייג אותה, וזה יהיה הסוף. אני אמשיך במאבק שלי כל עוד אני יכול וכל עוד הוא משרת מטרה טובה. בצוואה שלי אני מבקש שהתמונה שלי תיחרט על המצבה שלי. רק אז אני אוותר סופית, ומי שירצה תמונה שלי יוכל ללכת לקבר שלי ולצלם את המצבה. זאת תהיה הבדיחה האחרונה שלי".