מבחן רכב: מיניוואן שטח: תופס את העין, תופס את הכביש

אמרו שתהיה סערה. אז נסענו להר הרוח, כי אם כבר סערה, אז להיות במקום בו הסערה תהיה הכי סערה. לא קיבלנו סערה, קיבלנו גשם. היו כמה עצים שאפילו ממש זזו ברוח של הר הרוח. הכבישים של הר הרוח ריקים, בישראל מפחדים מרוחות. שאלה פשוטה שנשאלת: היכן ההיגיון? היכן נמצאים האנשים האלה, שיודעים להתנתק מהטלפון, לפתוח חלון, לומר "כנראה שזו לא באמת סערה". לא משנה, אנשים יאמינו לכל דבר, והעיקר שהכבישים שלנו.

גם לרכבי כביש שטח הם יאמינו די בקלות. עד לפני שנה‑שנתיים, מי שהיתה לו משפחה גדולה רכש מיניוואן. כיום מי שיש לו משפחה גדולה כבר לא רוכש מיניוואן, זה נשמע לא טוב. מי שיש לו משפחה גדולה רוכש רכב כביש שטח שמיועד לשבעה נוסעים. בקיצור, מיניוואן עם צורה של רכב שטח, אבל לא בדיוק שטח.

המלך הבלתי מעורער של הקטגוריה הזו, של רכבי כביש שטח הגדולים שרוצים להיות מיניוואן, הוא סקודה קודיאק. כעת יש מתמודד חדש ‑ פיג'ו 5008. הנה ההיסטוריה הקצרה של פיג’ו 5008: במשך מספר שנים היה לפיג'ו מיניוואן, קראו לו 5008. כעת יש לפיג'ו רכב כביש שטח, קוראים לו 5008. השם נשאר כי מי שבעבר ראה בפיג'ו 5008 מיניוואן טוב יראה כעת ב־5008 מיניוואן טוב. סליחה, כלומר, רכב כביש שטח טוב לשבעה נוסעים.

לייצר מיניוואן כביש שטח זו בעיה, כי הלקוחות רוכשים מיניוואן בגלל היותו מיניוואן, כלומר, רכב שימושי שמסוגל לשאת מטען וגם נוסעים. לעומת זאת, רכב שטח רוכשים בגלל שיש לו יכולת שטח. רכב כביש שטח לשבעה נוסעים אמור, טכנית, להיות הרע שבשני העולמות: הוא חייב להיראות בערך כמו רכב שטח, כלומר להתפשר על המרווח הפנימי ועל נוחות הנסיעה ‑ והוא חייב גם קצת להיות מיניוואן, כלומר להיות פרקטי ולוותר על כל שביב של סקסיות ושל נחשקות. עם זאת, יש חדשות טובות: פיג'ו היא כנראה יצרנית הרכב הראשונה שהצליחה להוציא טוב מרע. 5008 הוא רכב כביש שטח שיש לו גם את התכונות הטובות של רכבי כביש שטח ‑ וגם את התכונות הטובות של מיניוואנים.

צילום: עמית שעל

נתחיל בחוץ: 5008 נראה טוב. לרוב. טוב פירושו שהוא נראה כמו רכב כביש שטח. זה אומר שיש לו מרווח גחון סביר, יש לו פנסים קדמיים יחודיים ונאים, שמיועדים לשבור את העיצוב המעט שמרני שלו – ויש לו פגוש עמוק ואגרסיבי. שזה יפה. עם זאת, יש בו עדיין גם חלקים שזועקים "מיניוואן" ומתחננים למדבקה מטופשת על החלון האחורי. הגיוני, כי המקום בו מעצבי פיג'ו לא ממש הצליחו להסתיר את העובדה שמדובר בפועל בסוג של מיניוואן הוא בדיוק החלון האחורי.

בל נטעה, נקודת החוזק הגדולה ביותר של פיג'ו 5008 היא תא הנוסעים. מדובר באחד מתאי הנוסעים הנעימים והשימושיים ביותר. יותר מכך, מדובר בתא נוסעים מזמין. זה מתחיל בחוויית הנהג והנוסע. שניהם ספונים להם בתוך צמד גומחות ענק שלוקחות את מושב הנהג והנוסע קדימה, קרוב ככל האפשר לשמשה הקדמית, כדי להעניק לנוסעים שבשורה מאחור יותר מקום. הרצפה, נקודה בעייתית בדרך כל ברכבי כביש שטח, שטוחה לחלוטין. יותר מקום לרגליים, יותר מקום לצעצועים, יותר כיף. לפני הנהג יש הגה. לא מדובר בדיוק במאפיין ייחודי לרכב כביש שטח, אך זה של 5008 ייחודי: בדומה ליתר דגמי פיג'ו, הוא זעיר ‑ פחות מגודל של כדור רגל תקני. הסיבה לכך היא שלוח המחוונים של 5008 צף מעל להגה ואינו מפריע לשדה הראיה של הנהג. נכון, 5008 אינו רכב ספורטיבי, אבל זה כיף.

לוח השעונים שמוצג מעל ההגה מופיע בתוך צג צבעוני, ודובר עברית, מה שמאפשר החלפת תפריטי תצוגה. אבל אחרי כמה החלפות תפריטים, העסק הופך מעט מעיק וצבעוני מדי.

נקודה חשובה מאין כמותה: ל5008 יש מערכות בטיחות מקוריות. 5008 יודע לבלום לבד, וגם להתריע בפני הנהג בהודעה ברורה בעברית כאשר הוא מתקרב למכונית שמלפניו. במיוחד כאשר מדובר ברכבים המיועדים להסיע משפחה, רכישה של רכב שאינו מצויד במערכות בטיחות מקוריות המסוגלות לבלום את הרכב היא זלזול במשפחה. חבל. יתר המידע החיוני של ה־5008, החל בניווט וכלה בערוצי השמע, מופיע על צג מידע ענק המופנה מעט לכיוון הנהג. שורת המושבים השנייה כוללת הפתעה ‑ אין כאן ספסל, אלא שלושה מושבים אמיתיים. השורה השלישית, כמו תמיד, מעט מאכזבת. לצרפתים יש ילדים קטנים. אך לפחות היא מתקפלת באופן מושלם לתוך הרצפה האחורית.

הרכב מבפנים צילום: עמית שעל

כדי להגיע בחזרה מהר הרוח למסעדה הלבנונית של אבו גוש בסערה שאינה באמת סערה צריך לתת גאז. 5008 מצויד במנוע הטורבו המוכר של פיג'ו וסיטרואן ובתיבה אוטומטית. המנוע מצליח להזיז את ה־5008 באופן משכנע. הוא שקט, חזק, ועושה עבודה טובה. תיבת ההילוכים לפעמים מעט מגמגמת בנסיעה עירונית, אך למנוע יש שפע של כוח. זה כיף.

נקודה חשובה ובעייתית במיוחד שניצבת בפני כל יצרן רכב נוגעת להתנהגות הכביש. מחד, 5008 צריך להיות רך, מפנק ונעים לילדים שמאחור. מאידך, הוא צריך להיות גם קשיח, לפצות על תוספת של גובה, ולנסות לדבר אל ליבם של נהגים שרוצים לחשוב שהם דווקא הרבה יותר מעניינים מנהגים שסתם בחרו במיניוואן.

דווקא כאן החדשות לא מושלמות: 5008 הוא רכב נוקשה למדי, כלומר כזה שנועד לפנות לנהגים חובבי סיבובים. ואכן, בסיבובים זה כיף. אבל החיים האמיתיים אינם הר הרוח ואינם סיבובים. היינו שמחים למערכת מתלים יותר רכה.

הפרטים הקטנים

חומוס פול. קובה עם מעטפת מתפצחת, כאן מגישים עם הקובה לימון. סלט טבולה, אחת עשרה מעלות אבל סערה אין. אל תגידו על 5008 שהוא מיניוואן, כי מבחינת פיג'ו הוא רכב כביש שטח.כי כמו שיש מי שרוצה להאמין שגשם הוא סערה, כך יש מי שרוצה להאמין שרכב כביש שטח לשבעה אנשים אינו מיניוואן. אך זו לא הנקודה. הנקודה היא ש־5008 הוא רכב כביש שטח מוצלח להפליא. הסיבה היא הירידה לפרטים הקטנים, במיוחד בתא הנוסעים: החל בתכנון של גומחות הנוסע והנהג וכלה בשורת המושבים הנפרדים ומערכת הקיפול המצוינת של שורת המושבים השלישית: 5008 מצליח להרשים, לא משנה איך תבחרו לקרוא לו.