ורטהיים ופוגל סוגרים את מפעל אמרז בראשון לציון

חברת אמרז, יצרנית אריזות הפלסטיק הגדולה בישראל, תסגור את המפעל שלה בראשון לציון בסוף חודש מרץ הקרוב. עתידם של כ־250 עובדי המפעל אינו ברור, אולם החברה הבטיחה להם כי תעשה מאמץ לשלב את מרביתם במפעלים אחרים.

ל"כלכליסט" נודע כי לפני כמה ימים התקשרו נציגים מהחברה למספר רב של חברות בתעשייה הישראלית והודיעו להם כי המפעל ייסגר בסוף מרץ. לפני חודש שכרה החברה משרד יחסי ציבור לראשונה בתולדותיה, ככל הנראה כדי להתמודד עם סגירת המפעל הצפויה.

ככל הנראה, אמרז מבקשת למכור את פעילות המפעל ולהשתמש בקרקע שעליה הוא ניצב לשימוש אחר. לדברי מקור המקורב לחברה, באמרז הגיעו למסקנה שלאור נסיקת מחירי הדיור, מוטב להשתמש בקרקע לייעוד אחר ואף פתחו בהליך לשינוי הייעוד שלה.

מימין: בעלי השליטה בחברה המרכזית למשקאות קלים דודי ודרורית ורטהיים ובעל השליטה באמפא שלומי פוגל צילום: אוראל כהן, עמית שעל

הודעת החברה עשויה לטלטל את התעשייה הישראלית, שכן אמרז מייצרת אריזות למוצרי תעשייה, מזון וצריכה עבור עשרות רבות של חברות מקומיות. נכון לעכשיו, חברות אלו נותרות ללא מענה ויש חשש ששיווקם של מוצרים מסוימים ייפגע.

לפי הערכות, המועמדת המרכזית לרכישת הפעילות של המפעל בראשון לציון היא חברת שלם אריזות שבבעלות מני שלם. שלם היא החברה השנייה בגודלה בתחום האריזות בישראל.

החברה, שפועלת באזור התעשייה בקיסריה, מעסיקה 600 עובדים ומייצרת אריזות לגבינות סקי של שטראוס, שוקו יטבתה, סלטי צבר, גלידות קרמריה של אסם־נסטלה ומרגרינה מזולה של יוניליוור. מפעל החברה נשרף ב־2014 אך שוקם מאז.

לדברי גורמים בענף המזון, שלם אריזות כבר יצרה קשר עם חלק מלקוחות אמרז והודיעה כי היא עומדת לרכוש את הפעילות. בשיחות אלו, כך לפי הגורמים, ביקשה שלם אריזות להעביר אליה את הסכמי הייצור עם אמרז.

אמרז מעסיקה כיום כ־500 עובדים בשני מפעלים - בראשון לציון ובאשדוד. בשנת 2000 הקימה גם מפעל ברומניה אולם הוא כבר אינו בידיה. בעבר תכננה החברה להעתיק את המפעל בראשון לציון ולבנותו מחדש צמוד למפעל באשדוד. לדברי גורם בתעשייה המעורה בנושא, בשום שלב לא דובר על סגירת המפעל והפסקת הייצור בו.

אמרז נמצאת בבעלות משותפת של חברת אמפא שבשליטת שלומי פוגל, שמחזיקה ב־50% מהמניות, החברה המרכזית למשקאות שמחזיקה ב־20% מהמניות, רמי שלו, לשעבר מנכ"ל החברה המרכזית, שמחזיק ב־10% וכמה גורמים פרטיים המחזיקים ב־20% הנותרים ממניות החברה. לפני חודשיים מונה יהודה פורטה, לשעבר מנכ"ל נביעות, למנכ"ל אמרז.

אמרז היא חברה פרטית. בעליה, מהאנשים העשירים ביותר בישראל, אוהבים לשמור על פרופיל תקשורתי נמוך. משפחת פוגל היא בעלת מספנות ישראל וחברת האחזקות אמפא, בעוד משפחת ורטהיים מחזיקה בחברה המרכזית לייצור משקאות קלים, המייצרת את משקאות קוקה־קולה, בבנק מזרחי טפחות ובחברת הנדל"ן אלוני חץ.

המוצרים שעשויים להיפגע

רשימת לקוחותיה של אמרז ורשימה חלקית של אריזות המוצרים שהיא מייצרת יכולה להמחיש עד כמה מרכזית החברה לתעשייה הישראלית. בין היתר, ניתן למנות את האריזות לגבינת סימפוניה וגלידות קרמיסימו של שטראוס, קטשופ לאסם, גבינות פיראוס לתנובה, שמפו פינוק לחברת יוניליוור, צנצנות סוכר לחברת סוגת, בקבוקים לחברת סודהסטרים, אריזת מוצרי המותג סנו ג'וול לחברת סנו ואריזות לחומרי הדברה לחברת אדמה (מכתשים אגן לשעבר) בגדלים שונים.

מקורות בתעשייה מעריכים כי סגירת המפעל ללא מתן זמן היערכות ליצרניות תוביל למחסור במוצרי תעשייה, מזון וצריכה ומכאן לפגיעה קשה בפעילותן שתביא גם לפגיעה בצרכנים.

אמרז מייצרת עבור החברה המרכזית את המבחנות לבקבוקי קוקה־קולה. החברה המרכזית לא צפויה להיפגע מסגירת המפעל, שכן אמרז תמשיך לייצר את המבחנות במפעל השני שלה באשדוד.

מאמרז נמסר בתגובה: "בשבוע האחרון הודענו לרוב לקוחותינו על יציאה מתחומי פעילות מסוימים ומכירת הציודים העוסקים בכך. כמו תמיד אנו עומדים לרשות לקוחותינו ונסייע ככל הנדרש. הצענו את עזרתנו ללקוחות. אמרז תמשיך להתמקד בתחומי הליבה המהווים את עיקר פעילותה ותמשיך לתת שירות מלא ואיכותי ללקוחותיה".

לא מצאו קונה

אמרז היא חברה רווחית, שלה הכנסות מוערכות של יותר ממיליארד שקל בשנה. החברה עמדה למכירה כמה פעמים לאורך השנים. ב־2006 קרן מרקסטון ניהלה מגעים להשקעה של 20 מיליון דולר בחברה, ללא הצלחה. ב־2010 אמרז כמעט נמכרה לחברת קרגל, המתמחה באריזות קרטון, אולם המו"מ לא הבשיל לכדי עסקה. לפני שנה שכרה אמרז את שירותיה של פירמת ראיית החשבון ארנסט אנד יאנג כדי לחדש את הניסיונות למכירת הפעילות. ככל הנראה, שווי הפעילות הוערך אז ב־200‑300 מיליון שקל, ללא הקרקע.

בשנת 2004 ניהלה אמרז מגעים לרכישת יצרנית קופסאות הפח קניאל. רכישה זו היתה אמורה להביא אותה לשליטה בשוק האריזות הישראלי. הממונה על הגבלים עסקיים אז דרור שטרום התנגד לעסקה, משום שקוקה־קולה היא בעלת מניות דומיננטית באמרז. שטרום התנה את קיומה של העסקה במכירת אחזקותיה של קוקה־קולה, אמרז נסוגה ומאז החלו להתקיים מגעים שונים למכירתה.