מחבק הטרולים: האמן שמדבר עם הטוקבקיסטים שמאחלים לו למות

דילן מארון הוא אמן הומו ואקטיביסט, עם קול יוצא דופן וחיבה להתרסה וניעור אנשים מחוץ לאזור הנוחות שלהם. לפני כמה שנים, למשל, ערך סדרת סרטוני וידיאו ששמה Every Single Word, שבה כיווץ שוברי קופות הוליוודיים באורך מלא לדקות המעטות שבהן אנשים שאינם לבנים קיבלו זמן מסך. בסדרת הסרטונים Unboxing יצר מארון פרודיה על סרטוני הילדים שמציפים את יוטיוב, פותחים חבילות של מתנות מפוצצות בכל טוב ומפיקים קריאות קנאה מהצופים שלהם. אלא שהארגזים שמארון האמריקאי פתח הכילו סוגיות חברתיות טעונות, כמו הטרדות מיניות, אסלאמופוביה ואלימות שוטרים כלפי שחורים.

להאזנה לכתבה, הוקלט על ידי הספריה המרכזית לעיוורים ולבעלי לקויות קריאה https://www.clfb.org.il/heb/main/

באופן טבעי מארון (Marron) מושך הרבה אש, ובכל פעם שבה הוא פותח את הסמארטפון ממתינות לו שם כמה הודעות שטנה בתגובה לדעות שביטא בפייסבוק, בפודקאסטים או בפרויקטים שיצר. מסרי הנאצה נעים בין "אתה מייצג את ההיבטים הכי גרועים של ליברליזם" ו"אתה בזבוז של חמצן" ל"להיות הומו זה התמכרות שאתה יכול לשלוט בה". וכמובן, הרבה "פאק", "אידיוט" ו־"fag".

התגובות הקשות שסופג מארון אינן מפתיעות, ודאי לא בעידן טראמפ. אקטיביסטים וסתם בעלי דעות מנומקות כבר רגילים להיעדר כל עידון או תקינות פוליטית בתגובות באינטרנט, וברוב המקרים אימצו את גישת "אל תאכיל את הטרולים" — כלומר תמשיך לעשות את מה שאתה עושה, ופשוט תתעלם מכל אלה שמאחלים לך למות. אלא שמארון בן ה־29 קיבל החלטה אחרת: לזנק אל תוך האש. בפועל, הוא פשוט יצר קשר עם הטרולים שלו, בניסיון לדבר איתם בגובה העיניים ולהבין מי הבן אדם שגידף אותו ומה הסיפור שלו.

מארון משוחח עם טרול. "רוב האנשים מתרככים כשהם חשים שמקשיבים להם"

גם טוקבקיסטים צריכים אוזן קשבת

שיחה טיפוסית נפתחת בכך שמארון מציג את עצמו, מקריא לאדם שבצד האחר את התגובה השונאת ששלח לו, ואז שואל אותו למה כתב אותה. הראשון היה ג'וש, בחור בן 18 שכתב לו באוקטובר 2016, "אתה הסיבה לכך שהמדינה הזו מפוצלת", "הדעות שלך נוראיות", והוסיף את המסמר האחרון והמכאיב — "להיות הומו זה פשע". מארון איתר את ג'וש והתקשר אליו. הם דיברו על הרקע שלהם, האמונות שלהם ודברים שעברו בחיים. בין היתר גילו ששניהם התמודדו עם בריונות בתיכון. זה לא סיפור אגדה. הם לא סיימו את השיחה בבכי מרגש ומילות חרטה. אבל כבר לא היתה שם שנאה. הם הבינו זה את זה. "היינו שני אנשים שמדברים בלי מטרה להסכים אחד עם האחר, אבל גם בלי לסתום זה לזה את הפה", הסביר מארון.

כמה חודשים מאוחר יותר התקשר מארון לג'וש שוב. הפעם הם הקליטו את השיחה, ואחריה הוא הקליט עוד 20 שיחות עם טרולים שונים שלו. בסוף יולי האחרון הוא העלה אותן לפודקאסט חדש שיצר, ששמו "שיחות עם אנשים ששונאים אותי" ("Conversations with People Who Hate Me"), שגרף תשבחות מעיתונים נחשבים כמו “הפייננשל טיימס”, “ניו יורק טיימס” ו”הגרדיאן” הבריטי.

הקסם בפודקאסט של מארון, שגם אנחנו בישראל יכולים להזדהות איתו, הוא בהצלחתו ליצור קשר אנושי חם בין הצייד לניצוד, בעיקר בתקופה הזאת, שבה נדמה כי רדיפת המיעוטים חזרה להרים את ראשה המכוער. אף שקיללו אותו ועלבו בו, מארון לא מכנה את האנשים שהוא מדבר עמם "טרולים", אלא "המרואיינים שלי". עם כריס, למשל, שכינה אותו "חתיכת חרא", דיבר על מה זה להיות גזען ואילו זכויות צריך לתת להומואים. הם לא מסכימים זה עם זה, הפער ביניהם גדול, אבל נשמע שהם נהנים מהשיחה. בסופה כריס אומר: "אני לא מצטער על מה שכתבתי עליך, כי בזכות זה אנחנו מנהלים עכשיו את השיחה הנהדרת הזו". ושניהם צוחקים.

"רציתי להשתמש בפודקאסט כדי להבין מי האנשים ששולחים לי מסרים שונאים, למה, ואם יש דרך להפוך את השנאה שלהם לנקודת פתיחה לשיחה במקום שתהיה דרך ללא מוצא", הסביר מארון בעבר. "זה ניסיון לראות מה קורה כששני אנשים עם דעות שונות מאוד על העולם מקשיבים אחד לאחר. גיליתי שרוב האנשים מתרככים כשהם מרגישים שמקשיבים להם, והם אפילו יסכימו להקשיב לך בתמורה. האמת היא שהשיחות נהדרות. הן גורמות לי להרגיש שהעולם קטן יותר ושניתן לשלוט בו, שאתה יכול ליצור קשר עם אנשים אף שיש לכם התחלה גרועה".

פגישה עם האיש שהציע שאתאבד

נראה ששלושה דברים מפשירים את השנאה וההתנגדות בקרב הטרולים של מארון. ראשית, הוא מפתיע אותם בכך שהוא לא משחק איתם במגרש שלהם ונגרר להכפשות וקללות, אלא יוצר איתם קשר. שנית, הוא באמת מתעניין בהם ומנסה להבין את המניעים שלהם. ושלישית, בטלפון אי אפשר להיות אנונימי כמו מאחורי מקלדת. "כשאתה מבקש מאנשים להסביר לך את תפיסת עולמם, הם מתפרקים מנשקם", מסביר מארון. "קשה מאוד לשנוא מישהו כשאתם נמצאים פנים אל פנים, או קול אל קול. ברגע שאתה שואל מישהו את שאלת הקסם, 'למה אתה מרגיש ככה?', העולם נפתח. היה איש שהציע לי להתאבד, ואז חשף בפניי שהוא בעצמו ניסה להתאבד כנער. ברגע שאתה שומע את הסיפור שלו, דלתות נפתחות. אם נמשיך להתחפר בפינות רק עם מי שאנחנו מסכימים איתם, לעולם לא נדע לגשת אחד לאחר, ללחוץ ידיים ולדבר".