משרד האוצר: עולים חדשים עשירים לא יקבלו סל קליטה

עולים חדשים עשירים לא יקבלו סל קליטה, כך עולה מהצעת התקציב של משרד האוצר. ההצעה המופיעה כחלק מחוברת הפחתות התקציבים שנועדו לממן את כל מהלכי הממשלה החדשים, קובעת כי עולים חדשים העולים עם נכסים של מעל חצי מיליון שקל לא יזכו בסל קליטה כאשר ככל שמספר הנפשות במשק הבית עולה התקרה עולה איתו.

במקביל מציעים באוצר להגדיל את סל הקליטה שניתן לזכאים ב-10%. המטרה היא להתמודד עם המצב המעוות היום בו עשירים שעולים ממדינות שונות, כמו למשל צרפת נהנים מסל קליטה של אלפי שקלים מבלי שהם באמת זקוקים לכך. בעבר, מזכיר משרד האוצר סל הקליטה ניתן רק לעולים שהגיעו מארצות מזרח אירופה, אמריקה הלטינית וחלק ממדינות אפריקה ואסיה. ב-2002 שינתה הממשלה את ההחלטה והעניקה לכלל העולים את סל הקליטה.

משה כחלון שר האוצר צילום: ענבל מרמרי

המהלך אמור לחסוך 100 מיליון שקל למשרד העלייה והקליטה ו-30 מיליון שקל למשרד הבינוי והשיכון שמסייע בשכר דירה לעולים חדשים.

מהלך נוסף שזוכה כעת להתנגדות חריפה הוא משיכת 500 מיליון שקל מקרן הניקיון ב-2019 וכן הניסיון למשוך ממנה 50% מההכנסות בכל שנה. מטרת הקרן אליה מפקידות הרשויות המקומיות מאות מיליוני שקלים בשנה. הרשויות משלמות בהתאם להטמנות הפסולת שלהן כמעין "קנס" כאשר מטרת הקרן היא למצוא פתרונות אקולוגיים להטמנת פסולת. אלא שבפועל גורמים המעורבים בנושא מאשימים את האוצר כי הוא זה שמטרפד את הפעילות שלה וכתוצאה מכך שבפועל היא לא מנצלת את התקציב שלה מבקש בכל שנה לנגוס בהכנסותיה.

בעבר ניסה לצבוע האוצר מהלכים דומים כ"הלוואות" כאשר לכל הצדדים היה ברור כי בפועל הן לא יוחזרו לעולם. כעת מתנגדים למהלך לא רק השלטון המקומי, שמבין שלמעשה מדובר בתשלומים ישירים מהרשויות לאוצר. אלא גם המשרד להגנת הסביבה שמסר כי "ההצעה לקחת כסף מקרן הניקיון למטרות אוצריות היא הצעה שערורייתית שאנחנו מתנגדים לה מכל וכל, והיא מנוגדת למטרת קרן הניקיון שנקבעה בחוק". עוד הוסיפו במשרד כי "ההצעה הזאת שונה מאוד מתקדימים שהיו בעבר, כאשר משרד האוצר לקח הלוואת תקציב מזומן מקרן הניקיון, מבלי להקטין את גודל הקרן ומבלי לפגוע ביכולת שלה להתחייב ולקדם פרויקטים בתחום קידום המחזור ושיפור תשתיות הטיפול בפסולת. הפעם ההצעה מדברת על פגיעה אנושה בקרן הניקיון, ובכוונתנו להילחם בה בכל הכח".

פטור מהנגשה

מהלך נוסף מטריד שמבקשים באוצר לעשות הוא לדחות יישום של החלטת ממשלה קודמת הקובעת כי עד נובמבר 2018 יסיימו מבני הממשלה השונים להנגיש עצמם גם לבעלי מוגבלויות, זאת כאשר היום רק 47% מהמבנים מונגשים היום. כעת האוצר מבקש לדחות את יישום התאמת המבנים עד לשנת 2021 בהדרגה, מה שיחסוך לממשלה 65 מיליון שקל השנה.

מהלך נוסף שצפוי להתקל בהתנגדות של המשטרה הוא ניסיון להפחית להם את סבסוד ארוחות הצהריים. בעוד שהיום נהנים השוטרים מסבסוד מלא, מבקשים באוצר להחיל עליהם את ההסכם שנחתם ב-2017 מול ההסתדרות ומעניק לעובדים כ-16 שקל לארוחה בלבד.

במקביל לקיצוצים שונים במשרדי הממשלה מבקשים באוצר לסגור גם 22 נציגויות שונות של משרד החוץ בעולם, במקביל לביטול 140 תקנים בארץ. מהלכים שיחסכו 176 ו-40 מיליון שקל בהתאמה.