מחקר: הפחתת שיעור המס הישיר ב-9% תביא להגדלת השכר בכ-1% בלבד
עוד עולה מהמחקר של בנק ישראל כי ההפחתה של שיעורי המס לא משפיעה על משתכרים הנמצאים בשלושת חמישוני השכר הנמוכים שבלאו הכי לא מגיעים למדרגת המס. כאשר ההשפעה גדלה ככל שעולות רמות השכר
סביב הדיונים השונים על הפחתת המסים תמיד עולה הטענה כי הפחתת המס תביא להמרצת והרחבת הפעילות שתכסה על אובדן ההכנסות בסופו של דבר. כך למשל טוען גם יו"ר המועצה הלאומית לכלכלה אבי שמחון בכל הנוגע להצעה להפחית מסים על בעלי הכנסות של בין 10-20 אלף שקל שמכוונת לעובדים הזוטרים בענף ההייטק ולטענתו "תחזיר את עצמה תוך שנתיים שלוש".
- עלייה של 4.5% בשכר החציוני בשנה, אבל אולי לא צריך לשמוח
- הסתדרות המורים: נשבית את המערכת אם עד מחר לא ישולמו משכורות ספטמבר
- הישראלים צריכים לחסוך 19 שנות משכורת נטו כדי לקנות דירה - פי 4.5 מהאמריקאים
מחקר של בנק ישראל שפורסם היום בחן את השפעות הפחתות מס ההכנסה בהיקף שבין 7%-17% שנערכה בין השנים 2003 ל-2009 בטענה כי הדבר יגדיל את היצע העבודה וקצב הצמיחה ויצמצם את העלמות המס.
קרנית פלוג נגידת בנק ישראל צילום: עמית שעל
לפי התיאוריה הכלכלית הפחתת המסים עשויה לגרום לאנשים להכנס לשוק העבודה, להגדיל את מספר שעות העבודה, להעלאות את פריון העבודה (דרך הגברת המאמץ), להחליף משרות ולצמצם תכנוני מס והעלמת מס. כל אלו אמורים בסופו של דבר להביא להגדלת השכר ברוטו (שלא אמור להשתנות רק משינויים בשיעור המס).
המחקר שנעשה על ידי סופיה איגדלוב, נעם זוסמן ורוני פריש מחטיבת המחקר של בנק ישראל מצא כי בממוצע הפחתת שיעור המס הישיר (מס הכנסה וביטוח לאומי ומס הבריאות) ב-9% הביא להגדלת השכר ברוטו ב-1.1% בלבד, מה שלא חורג ממחקרים מקבילים בעולם. עוד מצאו החוקרים כי ההפחתה של שיעורי המס לא משפיעה על משתכרים הנמצאים בשלושת חמישוני השכר הנמוכים שבלאו הכי לא מגיעים למדרגת המס. כאשר ההשפעה גדלה ככל שעולות רמות השכר.
ממצא מעניין הוא כי הפחתות המס לא השפיעו על התמריץ לעבוד של עובדי המדינה, ההערכה היא כי הסיבה לכך היא שהגמישות התעסוקתית המוגבלת במגזר הציבורי (בהשוואה למגזר העסקי) מקטינה את יכולתם של המועסקים בו להגיב להפחתת המס, למשל באמצעות הגדלת היקף השעות הנוספות.
