יומן הפגישות נחשף: נתניהו ואלוביץ' נועדו יומיים לפני אישור עסקת yes-בזק ע"י רשות ההגבלים

ראש הממשלה, בנימין נתניהו, ובעל השליטה בבזק, שאול אלוביץ', נפגשו שבע פעמים במעון ראש הממשלה בירושלים בין יולי 2013 לינואר 2015 - כך עולה מתיעוד הפגישות בין השניים כפי שהוא מופיע ביומן לשכת ראש הממשלה. מועדי הפגישות ומקומן מתפרסמים בעקבות עתירה שהגיש עו"ד שחר בן מאיר לבית המשפט המחוזי בירושלים.

על פי היומן הפגישות נערכו במעון הרשמי בתאריכים הבאים:

8.7.2013 בשעה 21:00

20.12.2013 בשעה 11:00

8.2.2014 בשעה 18:30

24.3.2014 בשעה 20:00

28.11.2014 בשעה 14:15

16.1.2015 בשעה 13:30

20.1.2015 בשעה 21:00 

מעיון ברשימת הפגישות בין נתניהו לאלוביץ', המצויים בקשרי חברות, עולה גם כי אחת מהן (24.3.2014) התרחשה יומיים בלבד לפני שרשות ההגבלים העסקיים אישרה בתנאים את עסקת בזק-yes, לאחר שקודם לכן התנגדה לכך.

מימין: אלוביץ' ונתניהו. נפגשו 7 פעמים במעון ראש הממשלה בין 2013 ל-2015 צילום: יובל חן, אלכס קולומויסקי

על פי הודעת הרשות מה-26.3.2014 בנוגע למיזוג בין בזק ו-yes היה מדובר בתנאי מיזוג חדשים, שמאפשרים את ביצועו.

נתניהו והעיכובים ברפורמת השוק הסיטונאי

מרבית הפגישות התרחשו בתקופה שבה נתניהו היה ראש הממשלה ואילו שר התקשורת הוא גלעד ארדן. האחרון הוביל מדיניות ליישום רפורמת השוק הסיטונאי, שהומלצה עוד בכהונת השר הקודם משה כחלון. רפורמה זו נועדה להפחית מכוחה המונופוליסטי של בזק תוך עידוד השחקניות הקטנות להשקיע בפיתוח תשתית עצמאית המתבססת על תשתיותיה של בזק.

גלעד ארדן צילום: מוטי קמחי

יש לציין כי ארדן כיהן כשר התקשורת עד לאמצע נובמבר 2014, אז קיבל את תפקיד שר הפנים לאחר התפטרותו של גדעון סער. ביום שבו עזב ארדן את המשרד הוא חתם על תקנות רפורמת השוק הסיטונאי שיצאו לדרך באופן רשמי וחלקי ארבעה חודשים לאחר מכן. במקביל, נתניהו מינה את עצמו לתפקיד שר התקשורת – תיק אותו החזיק עד למאי האחרון.

במהלך תקופתו של ארדן נקט משרד התקשורת, כאמור, ביד קשה נגד בזק והוביל בנחישות את רפורמת השוק הסיטונאי. ביוני 2013 פרסם המשרד שימוע "רשימת שירותים להצעת מדף" - השירותים אותם יוכלו לרכוש חברות התקשורת כשירותים סיטונאיים. בין השירותים שפורסמו מופיעים שירותי הפס הרחב, התשתיות הפאסיביות והטלפוניה - בהם בזק מהווה מונופול בתחום והם מייצרים לה הכנסות במיליארדי שקלים מדי שנה, כך שכל שינוי דרמטי בהן עשוי להקטין את הרווחים של בזק באופן ניכר. בזק, יש לציין, מחלקת דיבידנדים מדי חצי שנה מאז שאלוביץ' רכש את החברה באפריל 2010, לכן כל פגיעה בשורה ההכנסות פוגעת באופן ישיר ברווחים לחלוקה אותם צריך אלוביץ' על מנת לפרוע את הלוואותיו לבנקים.

בינואר 2014 פרסם משרד התקשורת שימוע נוסף, הפעם בנוגע לקביעת תעריף השימוש בעד השירותים הסיטונאיים של בזק עבור שירותי פס רחב (אינטרנט). במסגרת שימוע זה אמור המשרד לקבוע את התעריף לפיו חברות תקשורת בעלות תשתית יוכלו למכור שירותי אינטרנט לחברות התקשורת.

ב-3.3.14, שלושה שבועות לפני קיום הפגישה הרביעית, פרסם המשרד שימוע נוסף – שימוש בתשתיות הפאסיביות. תשתית התקשורת הנייחת של בזק מהווה למעשה את הכוח המשמעותי שיש לה על פני חברות התקשורת חסרות התשתית. ההיתכנות הכלכלית של חברת תקשורת להקים תשתית תקשורת עצמאית הכוללת חפירות תת-קרקעיות באזורים בנויים שתוכל להתמודד מול בזק באופן שוויוני בתוך שנים ספורות היא אפסית, ולכן משרד התקשורת קידם את מתווה השוק הפאסיבי לפיו חברות תקשורת שיעמדו בתנאים מסוימים יוכלו לפרוס תשתית עצמאית בצינורות ובתעלות הקיימות של בזק ו-HOT.

בתקופה בה שימש נתניהו כשר התקשורת נפגשו הוא ואלוביץ' שלוש פעמים – פעם אחת בדצמבר (20.12.14) ופעמיים בינואר (16.1.15, יום ו'; 20.1.15, יום ג'). יש להזכיר כי בתחילת דצמבר 2014 פיטר נתניהו את שר האוצר יאיר לפיד ושרת המשפטים ציפי לבני והוביל לפירוק הממשלה, כאשר ממשלת נתניהו הרביעית הוקמה במאי 2015. אבי ברגר מנכ"ל משרד התקשורת דאז הוביל את יישום רפורמת השוק הסיטונאי גם לאחר שארדן עזב את המשרד, אולם כשבועיים לאחר הקמת הממשלה הוא פוטר על ידי נתניהו בשיחת טלפון והוחלף במקורבו ומי שעמד בראש הקמפיין שלו בבחירות, שלמה פילבר. בזמן שבו כיהן נתניהו כשר התקשורת ופילבר שימש כמנכ"ל שלו עוכבו שני החלקים הנוספים ברפורמת השוק הסיטונאי - שוק הטלפוניה ושוק התשתיות הפאסיביות - שני התחומים בהם בזק סיכלה בנחישות את קידומם משום שפגעו בליבת ההכנסות שלה.

שורה של פרשות הנחקרות על ידי רשות ני"ע

נציין כי מערכת היחסים בין בזק למשרד התקשורת היא אחת משלוש פרשיות שחקרה רשות ני"ע. זאת בחשד שהמנכ"ל פילבר, שמונה לתפקיד ב-2015 על ידי נתניהו, קידם את האינטרסים העסקיים של בזק שבשליטת אלוביץ' - חברו של נתניהו. על פי ממצאי החקירה, פילבר והעוזרת שלו עשו שימוש בתיבות הדואר האלקטרוני הפרטיות שלהם (הוט מייל וג'ימייל) כדי להדליף מסמכים פנימיים וחסויים של המשרד לגורמים בבזק, ובהם המנכ"לית סטלה הנדלר.

שלמה פילבר צילום: עומר מסינגר

המסמכים שנשלחו לבזק, ועל פי הראיות שאספה הרשות הושבו על ידי הנדלר עם הערות ותיקונים מטעם החברה אשר קיבלו ביטוי בנוסח הסופי שלהם, נשלחו על פי החשד מתיבות מייל פרטיות ולא מהמייל הרשמי של משרד התקשורת כדי להסוות את הפעילות האסורה לכאורה.

בין המסמכים שהועברו באמצעות מיילים הפרטיים לגורמים בקבוצת בזק , היו בין היתר מכתב בנושא ביטול ההפרדה המבנית בבזק. התנהלות משרד התקשורת סביב מכתב זה, גם עמדה בלב דו"ח ביקורת חריף שפרסם לאחרונה מבקר המדינה, יוסף שפירא.

מכתב ההפרדה המבנית שנשלח לדירקטוריון בזק בסוף שנת 2016, כך החשד של רשות ני"ע, היה במטרה לקדם אינטרס עסקי מובהק של בזק על חשבון קופת המדינה: קיזוז של הפסדים צבורים בהיקף של מאות מילוני שקלים בחברת הבת שלה yes מתשלומי המס. בנוסף, כך החשד, המכתב נשלח גם במטרה לסייע לאלוביץ' לאשר בדירקטוריון החלטה בנוגע לתנאי נוסף בהליך מיזוג בזק עם yes. החלטה שהייתה עשויה להעביר לכיסו עשרות מיליוני שקלים נוספים, וזאת בתמורה למניות yes שמכר לה בעסקת בעלי עניין בשנת 2015.

בעקבות ממצאי החקירה שהועברו לפרקליטות, הוגשה עתירה לבג"ץ ובה דרישה לחקור גם את נתניהו בחשד לביצוע עבירות מרמה והפרת אמונים. זאת משום שכיהן כשר התקשורת לפחות בחלק מהתקופה הרלוונטית לחקירה.

בתגובה שהגישה הפרקליטות לבג"ץ היא ביקשה למחוק את העתירה, לדבריה משום שהתיק חזר לרשות ני"ע להשלמות חקירה. הפרקליטות לא ציינה האם ההשלמות קשורות לנתניהו או לא.

נתניהו התנגד בעבר לחשיפת הפגישות

הפרקליטות הודיעה לפני כשבועיים שהיא תומכת במסירת המידע, עמדה שהתגבשה לדבריה לאור פסק דינו של בית המשפט העליון בעתירה שהגיש עיתונאי ערוץ 10 רביב דרוקר נגד נתניהו, ובה דרישה לחשוף את מועדי השיחות בין נתניהו למו"ל "ישראל היום", שלדון אדלסון, ולעורך העיתון לשעבר, עמוס רגב. עתירתו של בן מאיר לא כללה בקשה לקבל גם את מועדי השיחות בין נתניהו לאלוביץ'.

נציין כי בעבר התנגד נתניהו לחשיפת הפגישות שלו עם אלוביץ', וטען כי אין בהן כל עניין ציבורי.

"בהתייעצויות שנערכו", כתב בהודעה עו"ד יעקב פונקלשטיין מפרקליטות מחוז ירושלים (אזרחי), "הוחלט כי לנוכח המידע המצוי בידי משרד ראש הממשלה, ובין מה שהתבקש בעתירת דרוקר הנוגע למועד שיחות טלפוניות בלבד – יש מקום למסור לעותר את המידע המבוקש המצוי בידי משרד ראש הממשלה, אודות הפגישות שנערכו בין נתניהו לאלוביץ' ומקומן, בתקופה שבין 1.1.2013 ליום 17.11.2015.

"בידי משרד ראש הממשלה מצוי רק מידע ביחס למועד כל פגישה, המקום בו נערכה וזהות המשתתפים בה, אך אין בידיו כל תיעוד לגבי משך ותוכן הפגישות, ולא נערכו פרוטוקולים לפגישות אלה אשר היו פגישות פרטיות", כתבה הפרקליטות. "עמדת המדינה מבוססת בין היתר על קביעת העליון לפיה מסירת מועדי שיחות טלפון בלבד, אינו חושף את עצם הקשר בין הצדדים לשיחה ומהווה 'פגיעה קלה, בשוליה של הזכות לפרטיות'.

"בהקשר זה", כתבה הפרקליטות, "נבחנה בענייננו, בין היתר, מידת הפגיעה בפרטיות במסירת מועדי הפגישה, העניין הציבורי, מידת השפעתו של נתניהו על שוק התקשורת באותה העת והעובדה שאלוביץ' הוא בעלים של חברת תקשורת. החלטת הממונה על חופש המידע באשר לפרטי האנשים הנוספים שהשתתפו בפגישות שנערכו בין נתניהו לאלוביץ' נותרה בעינה – אין לחשוף את זהותם. הדמויות שהשתתפו בפגישות בין האישים אינן דמויות ציבוריות אשר עיסוקן בתחום התקשורת".

מטעמו של ראש הממשלה נמסר כי "מדובר בשבע פגישות במשך שלוש שנים. בניגוד לפרסומים, על רקע מדיניות בית המשפט העליון שהתקבלה לאחרונה, ראש הממשלה לא התנגד לפרסם את מועדי הפגישות. הפגישות לא דנו בענייני המיזוג בין בזק ו-yes. ההחלטות והאישורים בנושא זה התקבלו ע"י הגורמים המקצועיים לרבות הרשות להגבלים עסקיים. ראש הממשלה לא התערב בשום צורה שהיא בהחלטות של הרשות להגבלים עסקיים וגם לא התערב בעבודתם של הוועדות המקצועיות, שאת המלצותיהן הוא אישר. כל ניסיון לקשור בינו לבין עסקת בזק-yes הוא מגוחך וחסר שחר".

לאור הדברים שמסר נתניהו בתגובה לפיהם הוא לא התנגד לפרסם את מועדי הפגישות, נציין כי בתגובה שהגיש לעתירה ב-7.11.16 הוא טען כי: "אין מקום לחשוף את פירוט הפגישות הפרטיות של המשיב 2 (נתניהו) עם המשיב 3 (אלוביץ')".

מטעם אלוביץ' נמסר כי "אין כל חדש בפרסום מהיום, מאחר שאלוביץ' וראש הממשלה כבר אישרו את דבר קיומם של מפגשים אלה בעבר, שכולם על רקע חברתי. יודגש, כי אלוביץ' הסכים לפרסום מועדי הפגישות ואישר את דבר קיומן כך שעל פני שלוש שנים נפגשו שבע פעמים בלבד, בניגוד לרושם שנוצר בזמנו בתקשורת כאילו מדובר במפגשים תדירים. יובהר, כי הניסיון לקשור בין אחד המפגשים, שהתרחש כיומיים לפני מועד אישור המיזוג בין בזק ל-yes על ידי הממונה על ההגבלים, הוא מופרך. ידוע לכל, כי המיזוג המדובר היה הליך מורכב שנמשך על פני כ-5 שנים, זאת בנוסף לשימוע ציבורי שהתקיים כ-5 חודשים, טרם אישור המיזוג. מופרך ומנותק מהמציאות לחשוב, כי פגישה שנערכה יומיים לפני אישור הממונה, הייתה גורמת לשינוי כלשהו בהחלטה, הגם שידוע כי אין לראש הממשלה כל השפעה על החלטות הממונה".