העליון קיבל ערעור רשות המסים: השכרת 25 הדירות של שרגא בירן היא עסק

בית המשפט העליון, בהרכב השופטים עוזי פוגלמן, דפנה ברק-ארז ודוד מינץ, קבע היום (ג') שהשכרת כמות גדולה של דירות תמוסה כעסק שהושקעו בו תשומות משמעותיות של הון אנושי ויגיעה אישית. בכך התקבל ערעור רשות המסים על שני פסקי דין מחוזיים ביניהם של השופט אביגדור דורות בעניינו של עו"ד שרגא בירן. השופט דורות קבע כי בירן ישלם מס מופחת על השכרה של 25 דירות בבעלותו. "השכרתן של דירות בודדות יכול שתיעשה 'אגב אורחא' ומבלי שייפגע זרם ההכנסות הצפוי מהן", כתב השופט מינץ, "אך לא כך הם פני הדברים בהשכרת ריבוי של דירות ברמה המערכתית".

את הערעור הגישה רשות המסים.

העליון איחד כאמור שני תיקים באותו נושא שעסקו במיסוי הכנסות של אנשים שהשכירו יותר מעשרים נכסים שיועדו ברובם להשכרה. האם יסווגו כהכנסות פסיביות שהמס עליהן מופחת או כהכנסות אקטיביות- עסקיות ולכן ימוסו בשיעור מס שולי?

שרגא בירן צילום: עמית שעל

השופט דוד מינץ

מינץ בפסק דינו הצטייד במשקפיים אובייקטיביים שבוחנים את העסקה כולה בראי התוכן הכלכלי המשמעותי. "כל מסקנה אחרת", כתב, "יהיה בה כדי לשים לאל את עיקרון התוכן הכלכלי ואף לפעוֹר פתח למניפולציות מצד נישומים המבקשים להימנע מתשלום מס ועל כן אינה רצויה מבחינת שיקולי המדיניות של גביית מס אמת".

בשנות המס הנדונות 2007-2004 השכיר בירן בין 21 ל-25 דירות למגורים, וכתוצאה מכך צמחה לו הכנסה מדמי שכירות בסך של כ-900,000 ששקל בממוצע לשנה. מדובר במספר רב של נכסים מושכרים ובהיקף הכנסות נרחב.

מינץ שלל את טענת בירן לפיה הנסיבות שאפפו את העסקאות מלמדות על גישה פאסיבית שבה נקט, כאילו החזיק את הנכסים אך כחיסכון לעת צרה או כדבריו "ליום סגריר". "משקלה של הכוונה הסובייקטיבית של הנישום הינו מוגבל", כתב מינץ וסיווג את ההכנסות כהכנסות מעסק של השכרת דירות.