הסודיות הגורפת על קצא"א הורחבה לקצא"א ב; העונש למפרים - עד 15 שנה

חברת קו צינור הנפט אילת-אשקלון (קצא"א) הוקמה ב-1968, כשתעלת סואץ הייתה חסומה, ע"י ישראל ואיראן ובבעלות משותפת שלהן. קצא"א הוחרגה במידה רבה מהחוק הישראלי, למשל מחוקי המיסים והתכנון והבניה, וסודיות חמורה הוטלה על העיסוק בה. בצו הסודיות שהתקבל אז נאמר: "כל ידיעה הנוגעת לצינור הנפט אילת-אשקלון, לרבות השקעות בצינור עצמו ההשקעות הקשורות בהפעלתו, העבודות בצינור, מקורות הדלק, והשימושים בו, כולל מכירת הדלק לגורמי חוץ, מוכרזת כעניין סודי לעניין החוק האמור, והוא במידה שלא הותר פרסומה על ידי שר האוצר או מטעמו".

צינור גז צילום: shutterstock

בעקבות דליפת נפט מצינור של קצא"א בדצמבר 2014, הגישה עמותת אדם טבע ודין עתירה לבג"ץ, בדרישה לבטל את צו החיסיון ולהחיל על קצא"א את חוק התכנון והבנייה. בעקבות העתירה אושר צו חיסיון חדש, שהוחרגו ממנו נושאי באיכות הסביבה, תכנון ובניה ורישוי עסקים.

השנה הסתיים הזיכיון של קצא"א מה שדרש העברת חוק חדש. במרץ השנה אישרה הכנסת את חוק קצא"א ב, לפיו הממשלה תקים חברה פרטית שתקבל את הבעלות על נכסי קצא"א. החברה החדשה שהוקמה היא חברת קו צינור אירופה אסיה בע"מ. זאת החברה הפרטית הראשונה בבעלות מדינת ישראל. המטרה של הקמת החברה השנייה היא הפסקת השותפות עם איראן בנכסים. עם זאת, מספר הליכים משפטיים בינלאומיים מתקיימים מול הממשלה האיראנית בנושא הבעלות על קצא"א ונכסיה.

בניגוד לקצא"א, חלק מהחוקים הישראליים כן הוחלו על קצא"א ב', למשל היא תתחיל לשלם מסים ויחול עליה חוק מבקר המדינה. אבל מתברר שהסודיות הגורפת נמשכת. לבקשת הממשלה האריכה ועדת החוץ והביטחון של הכנסת את תוקף צו הסודיות על קצא"א עד סוף 2022 והרחיבה אותו גם לקצא"א ב. שר האוצר משה כחלון הסביר את הצורך בכך ש"חברה זו צפויה לבצע פעילות של הולכה ואחסון של נפט לרבות פריקה, טעינה וניפוק של נפט וכל פעילות אחרת הדרושה לכך". עם זאת פרסום מידע על בעלי המניות ואופן הניהול של קצא"א ב הוחרגו מהצו ויתאפשרו.