106 תרופות וטכנולוגיות חדשות ליותר מ-70 אלף מטופלים ב-2018

ועדת סל התרופות מפרסמת היום (ו') את התרופות והטכנולוגיות שיתווספו לסל ב-2018 בעלות של כ-460 מיליון שקל. בסך הכל אושרו 106 תרופות וטכנולוגיות חדשות ליותר מ-70 אלף מטופלים.

דיוני הוועדה התקיימו הפעם על רקע המחירים המאמירים של תרופות וטכנולוגיות ייחודיות, כשניתן דגש לתרופות המיועדות לחולים במחלות יתום, כלומר - קבוצות מחלה שאין להם חולים רבים בארץ או בעולם. המשמעות היא שהוועדה אישרה במקרים מסוימים תרופות לקבוצות קטנות של חולים בודדים או עשרות חולים, מה שלא גרע מהעלויות שכן מדובר בטיפולים מאוד יקרים. הדיונים על כך הובילו לוויכוחים מקצועיים בוועדה, כשבין השאר הובא החשש מצד חלק מחבריה שהסל הופך ל"נישתי" ולא מספק מענה לכלל המדינה.

את מרכז תשומת הלב במהלך דיוני הוועדה ריכזה קבוצת חולי ה-SMA, מחלת ניוון שרירים גנטית התוקפת ילדים. בישראל יש כיום כ-90 ילדים החולים במחלה, שגם היא נחשבת למחלת יתום. תרופה פורצת דרך בשם "ספינרזה" שעלתה בדיוני הוועדה האחרונים יכולה להציל את חייהם, אך עלותה גבוהה ביותר – עד 1.5 מיליון שקל בשנה. במהלך הליך המיקוח מול חברות התרופות ירד מחיר זה למעל מיליון שקל בשנה עבור מטופל ולבסוף הוחלט להכליל את התרופה בסל בעיקר בשל יעילותה, חרף העלויות הגבוהות.

רוני גמזו, שעמד בראש הוועדה צילום: מירי גטניו

גם השנה נכנסו לסל תרופות אונקולוגיות בהיקפים גדולים ובהם בין השאר טיפולים לחולים בסרטן ריאה, סרטן כליה וסרטן השד. תרופה נוספת שהיה סביבה דיון נרחבים ונכנסה לסל היא "אורקמבי" לחולי סיסטיק פיברוזיס. מדובר בתרופה שעלותה הכוללת היא מעל 24 מיליון שקל והיא מיועדת ל-45 חולים בישראל. בין התרופות שנותרו מחוץ לסל - אקסונדיס לחולי מחלת ניוון השרירים דושן וכן צ'מפיקס – כדור המסייע להיגמל מעישון.

לוועדה הוגשו השנה כ־700 בקשות שונות לטכנולוגיות ולתרופות בעלות של מיליארדי שקלים, ורק לסיבוב השני עלו תרופות וטכנולוגיות בעלות של 3.2 מיליארד שקל. לסבב השלישי והאחרון עלו 320 תרופות וטכנולוגיות בעלות של 1.5 מיליארד שקל שמהן ניפו חברי הוועדה את האחרונות עד שהגיעו לרשימה הסופית בעלות של 460 מיליון שקל.

מדובר בשנה השנייה שבה התוספת לסל עומדת על תקציב זה, לאחר שנים שבהן התקציב הוקפא על תוספת של 300 מיליון שקל בלבד, דבר שגרר ביקורת מצד גורמים רבים במערכת הבריאות ובהם הדרגים הבכירים במשרד, כשגם הסכום הנוכחי רחוק מלהספיק לחולים רבים שקיוו לסבסוד התרופות הנדרשות להם מהמדינה. הסכום הקיים יתווסף לבסיס סל התרופות הניצב כיום על כ-48 מיליארד שקל. בנוסף לו יתווסף סכום של 40 מיליון שקל עבור תוכנית טיפולי השיניים לצעירים עד גיל 18, מה שנחשב לאחד מהפרויקטים המרכזיים של שר הבריאות לשעבר, יעקב ליצמן.

הוועדה, שהשנה עמד בראשה פרופ' רוני גמזו - מנכ"ל איכילוב ולשעבר מנכ"ל משרד הבריאות, קיימה את דיוניה בחודשיים האחרונים, ובין השאר דנה בממצאי מחקרים והמלצות של איגודים רפואיים שנפרסו על פני 5,605 עמודים ב-12 כרכים. נציגי הוועדה מגיעים מרקעים שונים, ובהם רופאים, נציגי קופות החולים, כלכלנים, נציגי ציבור, דת ואתיקה. הכנת החומרים המקצועיים המשמשים כבסיס לעבודת הוועדה מתחילה בכל ינואר עם הוצאת קול קורא לכל המעוניין בכך. במהלך העבודה מתקיימות התייעצויות עם עשרות גורמים מקצועיים שונים בתוך מערכת הבריאות, וניתנת תשומת לב לכל בקשה.

בתום הדיונים מוצגים המלצות ועדת הסל למועצת הבריאות במליאתה, ולאחר מכן הן מובאות על ידי שר הבריאות - שהוא כיום רה"מ בנימין נתניהו - לקבלת הסכמת שר האוצר, ולאישור הממשלה. מיד לאחר החלטת הממשלה מפורסם פירוט התרופות והטכנולוגיות שהוחלט להכלילן בסל באותה שנה. במקביל נערכות קופות החולים למתן התרופות והטכנולוגיות החדשות לחולים, בהתאם לתאריך שנקבע בהחלטה.